בני בנימין על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים [האדר"ת]
פרק ד · הלכה י
זמן הנחת תפילין. ע' ש"א ושעה"מ ובמה"פ על הירושלמי ברכות פ"ג ובשו"ת שבס"ס מפה"י. וגם אתנו דברים נכבדים בזה. ואכ"מ. ומה של"כ רבינו לברך בעת סילוק התפילין כמו לבני מערבא אפשר דב"מ ס"ל כר"א דהוא בעשה. ע' מנחות ל"ו ב'. משא"כ לפ"מ דקי"ל כריו"ח דבלאו הרי אין מברכין על לאו. ויותר נראה דכיון דכשהן עליו אין איסור אפילו כל הלילה ואף לכתחלה מותר כן א"כ ל"ש כלל ברכה ע"ז. (ודע דד"ז הוא חידוש גדול וכמדומני שלא נמצא דוגמתו בכהת"כ דאם כבר עודן עדן עליו ליכא שום איסור ובודאי גם מצוה איכא. ולהניחן לכתחלה הוא לאו גמור וקצת ילה"ע מזה לענין הנודע אם שייך בדאורייתא לכתחילה ודיעבד. ומה שאין לוקין ע"ז עי' שעה"מ וש"א וארצה"ח):