בני בנימין על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים [האדר"ת]
פרק א
הלכה ב
וכן ס"ת שחסר אפילו אות אחת פסול. ע' כ"מ וה"ל להביא ג"כ מהא דמנחות ל' א' וע"ל רפ"ז המגיה אות א' מעה"כ כאילו כתבו כולו. וגם ממש"ש כ"ט א'. כל אות שאינו מוקף גויל פסול. וע"ל הי"ט ובכ"מ ועי' פי"א דשבת ה"ט דאם השלים אות א' לספר שלם חייב:
הלכה ד
וזהו הדיו כו' המובחר כו'. שבת כ"ג א':
הלכה יא
ומזוזה א"צ עיבוד לשמה. ע' תוס' מנחות מ"ב ב'. ד"ה תפלין שכ' מקור לדברי רבינו. וירושלמי יומא פ"ג ה"ו ומלחמות להרמב"ן פ"ק דסוכה. והש"ק ביומא שם לא זכר דברי הרמב"ן ז"ל וגם לא הרגיש בממכ"ת דלת"ק דרשב"ג בכ"ד ל"צ לשמה ומזוזה ל"ד. וע"ש ברמב"ן ז"ל. כאאמו"ר הגז"ל. ועי' ח"ס חא"ח סס"ו מש"כ בדעת רבינו. ומ"ש הכ"מ בשם חכמי לוניל דתפילין מקרי קדושה קלה. נ"ל כוונתו לדברי הירושלמי שלהי מגילה ששם הגי' להיפוך מבבבלי מנחות צ"ב א' ע"ש. וכן מה שהשיבם רבינו לחלק בין תפילין למזוזה הוא ג"כ מדברי הירושלמי שם ולפי שאלתם תשובתו. ואף דלא קיי"ל הכי. מ"מ מצד הסברא הוא כן. וע' בהרא"ש ה' קטנות והנוב"ת חיו"ד סקע"ד נתקשה בחנם בדברי רבינו ושאלתם ע"ש: