בני בנימין על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים [האדר"ת]
פרק ו · הלכה ז
אע"פ שת"ע רשות ע"ש בגמ' לחד לישנא קמ"ל דס"ל כמ"ד חובה ואף די"ל דרבינו פוסק כלישנא קמא משום אונס שינה. וכמש"כ בעלי הכללים דהיכא דא' אב"א ואב"א ל"ה כאיכא דאמרי. מ"מ מנ"ל לרבינו הא דהסייג הוא גם משום תפ"ע. לפ"מ דקיי"ל דהיא רשות דדלמא הברייתא כמ"ד חובה ולדידן דרשות הסייג הוא משום ק"ש. וכיון דאין חיוב לסגל"ת בערבית כמו בשחרית. י"ל דמשום תפלת ערבית ל"ש הסייג. ואולי מקורו מאדר"נ פ"ב שא' שם דעשו חכמים סייג לדבריהם. משמע דלאו משום ק"ש דאורייתא הוא רק משום תפ"ע. ועדיין צ"ע דגם י"ל דכמ"ד חובה: