בני בנימין על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים [האדר"ת]
פרק ד
הלכה ב
טהרת ידים כיצד כו' עד הפרק. הוא כמו נט"י במקדש. שהכהנים מקדשים ידיהם כן. כמ"ש בחולין ק"ו ב'. ובירושלמי פי"ב דיבמות ה"א והכל דין אחד הוא. ע"ל פ"ו מברכות ה"ב. וא"ש דברי ש"ב בעל שו"ת ושב הכהן מ"ש לישב ד' רבינו. מהשגת הראב"ד ה"ג. וקושיית הקובץ אינה כלום ע"ש. וע' נוב"ת חא"ח סי' ק"מ:
הלכה ד
וכבר בארנו שעזרא תיקן. ע' כ"מ וביותר תקשה מברכות י"ח ב'. ע' תוס' ב"ק פ"ב ב':
הלכה ט
ע' ירושלמי פ"ב דשבת ה"ב מש"ש לא אמרו אלא מפני כה"ש שלא תאמר מפני שר"ר טעון הרחק ד"א וכו'. ואולי מ"מ ראוי להרחיק ממנו כמו ממורייס:
הלכה י
ע"ש בהגמ"י מש"כ דאפי' בד"ת אסור והועתק כן בא"ח ס"ס צ"ב. וק"ל טובא משבת ל"ג א' ומיבמות ס"ד ב'. אלא דגם בל"ז קשה איך לא חששו לסכנתא דחמירא מאיסורא וכחולין ט' ב' והרי אין לך דבר שעומד בפני פ"נ ומקרא מלא דיבר הכתוב וחי בהם ולא שימות בהם ובשכיח הזיקא ל"ש ש"מ א"נ כפסחים ח' ב' וכ"מ. ולדברי הגהמ"י תקשה ביותר דכיון דאסור ל"ה תו מצוה. ועי' ג"כ בכורות מ"ד ב' ופ"ד מדיעות ה"ה וצע"ג. כאאמו"ר ז"ל:
הלכה טו
מש"כ הלח"מ שהשמיט רבינו. לא זכר הא דלקמן רפ"י שכ' להדיא:
הלכה יט
בכ"מ ד"ה כתב, דהא איכא לפרושי כצ"ל: