בני בנימין על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה· רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים [האדר"ת]
פרק ז
הלכה א
ואפילו מכת מרדות נמנין. רבינו לטעמי' דס"ל ממ"ר הוא עד שת"נ. עי' ספ"א מחמץ. וזה הרבותא דמ"מ אין משמתין אותו. ע' כ"מ: מש"כ הכ"מ בסוד"ה כ' הרמ"ך משום המחלוקת. עי' כה"ג סנהדרין (פז.) וי"ל יחיד נגד רבים שאני. ועי' פר"א להגרד"ל ז"ל:
הלכה ד
ולא יושבין עמו בד"א. נדרים (ז.) ועי' כ"מ:
הלכה ז
מש"כ המג"ע מר"ה (כט:) תמוה דשם לענין שופר של ר"ה מיירי ומה ענינו לכאן וה"ל להביא ממ"ק (טז.) בארבע מאה שיפורי כו':
סוף הספר