בני בנימין על משנה תורה, הלכות שקלים· רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים [האדר"ת]
פרק ד
הלכה א
ושעיר המשתלח ולשון של זהורית. עי' מל"מ ותוס' ישנים יומא ס"ז:
הלכה ב
אבל פר העלם דבר. הוריות ג' ב' מנחות נ"ב א' ותוספתא פ"ב:
פרוכות של היכל. לא ידעתי מ"ט השמיט רבינו הא דנשים האורגות (ד') שאמר שם בכתובות בהדי הני שזכר רבינו והובאו בכמ"ש:
והמנורה וכ"ש. מה שהשאיר הכ"מ בתימה מ"ט השמיט ד"ז דמקבה"ב אתו ע"ל ה"ח דמזבח עצמו משירי לשכה. וא"כ ל"ק כלל:
בגדי כהונה. תוספתא ספ"ק דיומא ותו"כ פ' צו ואולם בתוספתא פ"ב דשקלים איתא דבאים משירי לשכה ועי' קדושין נ"ד א' הכא בכתנות כהונה שלא בלו. וע"ש בתוס' והתם לר"י קיימינן ולדידי' אין מועלים בשירים א"כ א"א ללמוד מדכ' בגדי קדושים דבאים משירי הלשכה כיון דל"ש בהו קדושה. וע"כ לדידי' מתהל"ש באו וכמש"ש בספרא וסתם ספרא ר' יהודא. וה"נ ס"ל לרבינו לשיטתי'. כמש"ל פ"ב ה"ו בס"ד. והך תוספתא אתיא כר"מ דמועלים בשירים. ועי' ירושלמי פ"ג דיומא ה"ו בגדי קודש כו' תפתר שבא כו' ודו"ק שו"ר בהגהת מבן הגר"א ז"ל בתוס' דשקלים שהגיה "מתרומת":
הלכה ד
והלכות קמיצה. בירושלמי פ"ד ה"ד א' נמי ה' זריקה ובקבלה וצע"ק שלא זכרו רבינו ואולי דקמיצה הוא מעבודות קלות. והיו צריכות ללמוד משא"כ הני וע"ל ה' שחיטה ק"ל קצת דהא בזר כשירה וצ"ל כד' הצל"ח ברכות ל"א א' דלא הי' הכהנים מניחים לשחוט ק"צ לזרים וע' תוס' קדושין ע"ה והצל"ח כיון לזהו. מיהו גם בל"ז א"ש:
הלכה ח
עמש"כ הכ"מ אבל בגמ' דידן. ע"ש בש"ק מש"כ ע"ז:
סוף הספר