בני בנימין על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים [האדר"ת]
פרק ח · הלכה א
במ"מ ד"ה וראיתי. מן הירושלמי צ"ל הירושלמי. ודע דבשו"ת ח"צ סי"ט ונ"ל דמ"מ צריך ליטול יבש אף ביום א' אם א"ל אחר דמ"מ איכא ביה חיובא דרבנן דלא גרע יום א' מיום ב' וע' ק"נ פ"ג אות נ'. ובאמת יש לחקור בזה אם חל חיובא דרבנן במקום חיוב דאורייתא ומצאתי כאאמו"ר הגז"ל בחיבורו הנחמד על המשניות פ"ג דברכות מהד"ק. חקר במי שאינו יכול לברך בעצמו די"ל דמ"מ חייב הוא לשמוע אף מאשה ואף שאינה חייבת מדאו'. מ"מ יצא בזה י"ח דרבנן. אך י"ל דכה"ג לא חל חיוב דרבנן במקום דאורייתא אלא שאנוס הוא וא"א לקיים כדאורייתא. וילה"ר מקו' הגרע"א פ"ה דדמאי מ"י. תרומה יחזור ויתרום. שה"ק על הרא"ש ורע"ב. דת"ל דה"ל תרומה דרבנן ומ"מ יחזור ויתרום משום חיובא דאורייתא דבאינו נקוב חייב בתרומה מדאו'. ולהאמור א"ש. דבמקום חיובא דאו' לא תקנו רז"ל כלל חיוב דרבנן. דה"ל מלתא דל"ש דל"ג חז"ל. עכד"ק הנעימים. ועי' ט"ז וש"ך סי' פ"ז ס"ק ב' קרוב לזה וע' ירושלמי פ"ג דברכות ה"ד לענין טבילת בע"ק. ויל"ח דסייג שאני ודו"ק ובמק"א כ' בס"ד עוד דוגמאות לזה: