אור ברסלב

בני בנימין על משנה תורה, הלכות ציצית· רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים [האדר"ת]

פרק א

הלכה א

ואין לחוטי ענף מנין מה"ת. עי' כ"מ ועי' תוס' מנחות ל"ח א' ד"ה התכלת מש"ש שמא כל שמוסיף כו' לא מפסיל בכך ע"ש:

הלכה ה

אע"פ שאין אחד כו'. לשון הספרי. הביאו רבינו בס' המצות סי' ל"ב ושו"מ במג"ע הביאו ומקרוב"ץ אשתמיטו תרווייהו ע"ע:

הלכה יא

ולא משל עה"נ ולא משל קדשים. מש"כ הכ"מ דמ"ש ול"ע לד' אא"ז הלבוש ז"ל סי' י"ב. דמה"ת א"צ שיעור אפילו למטה בציצית א"כ ל"ש רמ"ש. ואולי מדרבנן הוא דפסול או דמ"מ גדיל ופתיל בעי עכ"פ. ורק לפמש"ל ה"א דאין מנין לחוטין מה"ת אאל"כ. אבל באמת נראה דטעמא דפסול מעה"נ הוא עפ"ד הירושלמי רפ"ג דסוכה ופי"ב דיבמות ה"ב דלולב של עה"נ פסול דאינו שלהם וא"כ כמו דמתמעט מצמר הגזול משום דאינו שלהם ה"נ בשל עה"נ. והרו"א פלפלו אם אה"נ. הוא שלכם. ותלמוד ערוך הוא בירושלמי שו"ש וה"נ פסול משל קדשים:

הלכה יב

מש"כ הכ"מ ראיה מדממעט עע"ג מכלל דישראל שלא בכוונה כשר. אינו מוכרח די"ל בעע"ג אפילו מכוון פסול וגם י"ל דבישראל גם סתמא כשר. עי' תוס' שם ובע"ז כ"ז א'. וגם נ"מ בנתגייר ויודע שעשאה בכוונה וכה"ג כ' בתרע"א סי' ג':

תוכן העניינים

בני בנימין על משנה תורה, הלכות ציצית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה