בני בנימין על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים [האדר"ת]
פרק ז · הלכה א
מ"ע לאבד ע"ז ומשמשיה כו' ובא"י מצוה לרדוף כו' והעוקרו בא"י מברך אקבו"צ לעקור ע"ז מארצנו כמו שמברך על כל המצות. כ"כ הרש"א בח"א בברכות נ"ז ב' והעתיקו אחריו הגרע"א ז"ל בתוספותיו פ"ט דברכות. ולפלא שלא זכרו אדירי התורה אלו דברי ת' הרשב"א סי' י"ח שכ' להשיב כו' דה"ט דאין מברכין על השבת הגזל והריבית לפי שאין מברכין על מצוה הבאה מתוך העבירה שלא ציונו להשיב כו'. וכ"כ בס' אבודרהם בשם ר' יוסף בן פלאט. ואייתי טובי דכוותייהו. וא"כ ודאי ל"ש כלל ברכה על עקירת ע"ז שבאה ע"י עבירה כמו השבת הגזל והריבית דמה נ"מ בין זה לזה. כ"כ אאמו"ר הגז"ל בחיבורו הנחמד על המשניות. ואני בעניותי נ"ל לדון דדבריהם נכונים די"ל דבמצוה הבאה ע"י עבירה שעבד עע"ג ל"ש לקרותה מה"ב כלל. ובזה א"ש קושית הגרע"א ז"ל בתוספותיו ובהגהותיו על רפ"ג דסוכה מ"ט לא הקשו התוס' מנרבע ונעבד דלל"ק לפוסלן מקרבן ת"ל משום מה"ב. דודאי משכ"ל שהיו נו"נ מעע"ג רק הוא דבר חידוש מהגרע"א דלס"ל סברא זו. ואפ"ל עפמ"ש במק"א בס"ד. דהעיקר כהסוברים דב"נ לא נצטוו על ע"ז בשיתוף ובודאי מצות עיקור ע"ז היא על כל ע"ז אף שנעבדה בשיתוף וא"כ ל"ש כלל משום מה"ב דאינה עבירה כלל ממנו כנ"ל ברור: