בני בנימין על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים [האדר"ת]
פרק ב
הלכה ג
הנפנה אחריה בדרך שעשה מעשה לוקה. ערובין (י"ז) וע"ש בתוס' ובירושלמי שם פ"ג ה"ד ובפסחים פ"ו ה"א:
הלכה ה
ומחשבת אפיקורס לע"ז. חולין (י"ג) ע"ל פ"ו מיסה"ת ה"ח: ואסור לספר עמהם כ' הכ"מ דאמרינן בפרק דהא דכ' את"כ כו'. הנה לא ציין לנו באיזה פרק הוא כן וע' סנהדרין (ל"ח) דאמרינן בישראל אפיקורס כ"ש דפקר טפי אכן לא הזכירו שם כלל מרומיא דקראי דאל תען כו' ורומיא דקראי הוא בשבת (ל') ומשנין כאן בד"ת כאן במילי דעלמא ואולי יש איזה ט"ס בדברי הכ"מ והמגדל עוז כ' בפ"ק דע"ז ול"נ שם מאומה. דאאמו"ר הגז"ל בהגהותיו:
הלכה ט
מש"כ הכ"מ לפלפל דמגדף א"צ התראה לל"צ הוא שהוא מפורש כן בת"כ ס"פ אמר דיליף מפסח בג"ש נשיאת חטא מה שם כרת בלא התראה אף מגדף כן ובזה א"ש של"י במגדף אם הוא חייב מיתה או לאו כדאי' בסנהדרין (פ') שלכאורה ת"ל דחייב מיתה מצד דין ב"נ דהא גם ב"נ שמברך את השם הוא במיתה כמש"ש (נ"ו) ולהחמיר א"ש דבב"נ א"צ התראה ובישראל נתחדשה בסיני ההלכה שצריך התראה ושם של"ה התראה ע"כ נסתפק בו: