בני בנימין על משנה תורה, הלכות מילה· רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים [האדר"ת]
פרק ג · הלכה ח
וכל המפיר בריתו שא"א והניח ערלתו או משכה אלחלעה"ב. הכ"מ ציין לאבות ושם לא נזכר רק ראשית דבריו. ואולם כ"ה בירושלמי פ"א דפאה ופ' חלק. וע' בבלי (סנהדרין מ"ד א') שבועות י"ג א'. מפיר ברית בבשר ואם עשה תשובה כו'. ודרשו חכמים ע"ז תכרת לעה"ב א"ל עשה תשובה. וצ"ל דמ"ש בסנהדרין מ"ד א' דעכן י"ל חלעה"ב. והרי א' שם ע"א דהיה מושך בערלתו דגם ע"ז עשה תשובה ומל עצמו כראוי קודם שנסקל. ולעד"נ דאם כבר נימול כהוגן שוב אף שנמשכה ערלתו נקרא מהול מה"ת. דהא קיי"ל משוך אסור בתרומה רק מדרבנן כמ"ש ביבמות ע"ב א'. וכפ' רבינו פ"ז מתרומות ה"י. אבל מ"מ אם המשיך עצמו ה"ה חייב על מעשה רע שעשה וכפר בבריתו של א"א. על זדון לבבו שמעיז לעשות כן. אבל מ"מ לא נקרא ערל כל שקיים מצות מילה כראוי [וע' כה"ג מנחות נ"ג א'. אימא גברא בלאו ואפסולי לא מפסל. וילה"א בזה] ועי' תוס' יבמות שם ד"ה מדבריהם:
וש"ב הרב המאה"ג מהר"ח נאטינזאהן שי' כ' אלי בדבר שהעירו המפרשים מהא דמשיך אוכל בתרומה מה"ת. והרי אלחלעה"ב מ' דהוי ערל נ"ל דנ"מ אם משוך ע"י אחרים כהני שהיו בימי בן כוזיבא ביבמות ע"ב א' או מעצמו שאירע לו כן ה"ה כערל. משא"כ אם הוא בעצמו מושך ערלתו וכפר בבשא"א הוא אסור מה"ת בתרומה. ותוס' היו גורסים בסנהדרין עכן משוך בערלתו הי. ע"כ הקשו שפיר. משא"כ גירסתנו מושך וכ"ה שם ל"ח י"ב. וכן מש"א במכילתא פ' בא פ' ומלתה אותו להביא זה שנתקיימה אצלו מצות מילה פ"א וחזר הבשר כו' דאוכל בפסח. שזהו ג"כ אם מעצמו עכת"ד ואנא עדיפא מיני' קאמינא דבכל ענין אינו נקרא ערל וצ"ע. ולדעת רבינו י"ל דמ"ש בחולין ד' ב' מומר לערלות היינו בכה"ג שמשך ערלתו ובכה"ג נ"ל שמודה להראב"ד ע"ל פ"א ה"ב ומש"ש בס"ד. ואש"ק כאאמו"ר הגז"ל שהזכרתי שם. ויל"ע בזה לענין חיוב חטאת דלפ"מ ד"א במכות י"ג ב'. משום שוא"ת הרי משכ"ל מצות מילה לעבור עלי' בקו"ע. אך לדברינו דאם משך ערלתו אינו פסול מה"ת לתרומה וקדשים. רק דמ"מ הוא חייב כרת על זדון לבבו. א"כ שפיר ה"ל שוא"ת משא"כ אם נחלק בא"א ק' משם: