אור ברסלב

בני בנימין על משנה תורה, הלכות מילה· רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים [האדר"ת]

פרק א · הלכה ב

הלכה א

אין מלין בנו של אדם שלא מדעתו. נ"ל דמקורו מב"ק צ"א ב'. אנא בעינא למעבד מצוה. ועי' נדרים ל"ו ב'. אם תורם משלו עש"ח טוה"נ ש"מ. כאאמו"ר הגז"ל. ועי' תב"ש סי' כ"ח. מש"כ ע"ד הש"ך חו"מ סשפ"ב וע"ש בקצה"ח ובמקומו ישבתי הכל ת"ל:

אבל אינו חייב כרת עד שימות. עי' השגת הראב"ד וכ"ה דעת התוס' מכות י"ד א'. ד"ה לאפוקי ועי' טורי אבן ר"ה ו' א'. שכ' דאם גמר בדעתו שלא לימול חייב כבר כרת בזה. וי"ל דבזה גם רבינו מודה. וא"ש קו' אאמו"ר הגז"ל בחידושיו מחולין דף ב'. דפריך שם אי מומר לד"א היינו מומר לערלות. והרי לרבינו מומר לערלות קיל משאר מומר כמו לחלב ודם דשם הוא חייב כבר כרת ולערלות הוא עתה רק בעשה ורק לאחר מיתה הוא בכרת. ולהאמור י"ל דס"ל לרבינו דלא נקרא מומר רק כשגומר בדעתו שלא למול עוד. ול"נ לה"ר לרבינו מיבמות ה' ב'. ופסחים ע"ז א'. וע' סוכה כ"ה א'. מכל אלו המקומות ראיה לשי' רבינו. והדברים ארוכים מאוד אתי במחיצתי תלי' וכאן לקצר אני צריך ועמש"ל ספ"ג ס"ד:

תוכן העניינים

בני בנימין על משנה תורה, הלכות מילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה