בני בנימין על משנה תורה, הלכות יסודי התורה· רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים [האדר"ת]
פרק ה · הלכה ה
מש"כ הכ"מ בשם ת' הרשב"א בדגמ"ר יו"ד סי' קנ"ז הקשה ע"ז מדברי הירושלמי במקומו שמפורש להפך. ועמש"כ בחיבורנו מלואת אבן על אהע"ז סי' ד' בס"ד שיש לדון לחלק בין שפחה לשפחה. שאם היתה מיוחדת לעבד היא כאשת איש ואסורה. עי' סנהד' (נ"ח:) ופ"ט ממלכים ה"ח. וא"כ חמורה שפחה כזאת משפחה הפנויה:
ובזה י"ל לשיטת רבינו בפי"ב מאס"ב דאיסור שפ"כ לישראל היא רק מדרבנן ותמהתי עליו שם בעה"י מסוגיא דחולין (קי"ד:) ולהאמור א"ש אחז"ר מצאתי בס' סדר משנה כאן שכ"כ לחלק (לשי' רבינו).
וכן אם א"ל. פסק כרשב"ל עד ר"י ועי' כ"מ. ובנוב"ק בהע"ז סי' נ"ט כ' דאין הכלל שהלכה בכ"מ כריו"ח. רק בבבלי ולא בפלוגתתם שבירוש' וענוב"ת חיו"ד סע"ד מה שטרח בנו ז"ל ליישב הך סברא: