אור ברסלב

בני בנימין על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים [האדר"ת]

פרק ח · הלכה ח

הלכה ז

ומטבל מצה בחרוסת. הראב"ד כ' זה הבל וי"ל דכוונתו למש"כ המנהיג ומובא בטור סי' תע"ה דמצה זכר לחירות וחרוסת זכר לטיט ואיך יתחברו יחד ואני אמרתי דרבינו והראב"ד לשיטתייהו אזלי פ"ו מתשובה ה"ה שכ' רבינו טעם שהמצרים נענשו לפי של"א להם השי"ת שהם ישעבדו בישראל אך הראב"ד השיב ע"ז אדרבה הם עשו מצוה אבל מה שנענשו הוא על קושי השעבוד ונראה דעת רבינו דעל קוה"ש לא נענשו לפי שזה היה טובתם של ישראל שיצאו לחירות קודם זמנם מה"ט וצ"ל להראב"ד דיצאו לחירות מטעמים אחרים הנודעים בדחז"ל ולפ"ז ל"ק השגת הראב"ד על רבינו כאן דבאמת חרוסת ומצה הכל א' הוא ע"י זכר וטיט אבל הראב"ד לשי' שלא גרם החרוסת לחירותם כ' זה הבל ורבינו לשיטתי' גרם באמת וע"כ צריך לכרוך ועוד הארכתי בזה בדרושים לשה"ג בס"ד ועמש"ל פ"ב משופר ה"ד בס"ד:

תוכן העניינים

בני בנימין על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה