בני בנימין על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים [האדר"ת]
פרק ו · הלכה יב
עד שתצא נפשו. [תמוה לי למה כ' בכאן עד שת"נ יותר מבכ"מ שמזכיר מכת מרדות. והירושלמי מקור דין זה דימה זה לבא על ארוסה בבית חמיו. ושם גופיה לא כ"כ רבינו בפ"י מאישות. וגם אחר שכבר עבר ע"ז איך נלקיהו על ביטול מ"ע] ואפשר דהכא עובר באכילתו בקו"ע על מ"ע של תורה. ועל ד' חז"ל שאסרו. ע"כ חמיר טובא. ועי' בתפארת ישראל פ"ג דמכות מ"ש בענין מכת מרדות: במ"מ ד"ה וחכמים ר"ש יתיב. ע"ש בגמ' דמסיק אסטניס הוה. ורבינו השמיט ד"ז ואולי סמך עמש"ל פ"ו מיו"ט הט"ז וק"ו לדהכא: