אור ברסלב

בני בנימין על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים [האדר"ת]

פרק ו · הלכה ו

הלכה א

עי' לח"מ וכל המפרשים נלאו למצוא ישוב נאמן לדעת רבינו. ואני בדרוש לשה"ג תרל"ח אמרתי בס"ד. דשיטת רבינו דכל דבר האסור לא נקרא אכילה בלשון התורה. וא"כ הכא שכתוב תאכלו מצות אינו יוצא בו י"ח אכילת מצה דאינו אכילה כלל. וזהו שתלה רבינו מצה בבהמ"ז. והוא כפי שיטתו בספ"א מברכות דעל דבר אסור אין מברכין עליו לא בתחילה ולא בסוף. ועמש"ש ובפ"ב מש"ע ה"ב בס"ד. ומיהו לא הוה רק כאכילה שלכ"א דאין יוצאין בו חובת מצה. עמש"כ פ"ה מיסוה"ת ה"ח בס"ד. וא"כ לפמש"כ האחרונים דלר"ש דס"ל כ"ש למכות חייב אף על אכילת איסור שלכ"א לכן לדידי' יוצאים גם במ"ע שלכ"א. ע"כ הוצרך הגמ' לומר אליביה משום דאאחע"א ואתיא דווקא כר"ש אף דאיכא תנאי טובי דס"ל אאחע"א. מוק"ל כר"ש. דלדידי' הוא דצריך קרא ולא לשאר תנאי וכאמור. ועוד כתבתי בס"ד בחבורי סד"מ ח"ז בקונטרס דבריו של גדול באריכות:

תוכן העניינים

בני בנימין על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה