אור ברסלב

בני בנימין על משנה תורה, הלכות דעות· רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים [האדר"ת]

פרק ד

פרק ג

הלכה א

לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב. ברכות (ס"ב) שלא כפרש"י:

ואל ישהה נקביו. שבת (לג.) גיטין (ע.). חולין (קלג.) ע"ש בהרי"ף ובפרש"י שם. ולהך דשבת א"ש תרווייהו ע"ש:

הלכה ב

ולא יאכל עד שיבדוק עצמו. ברכות (כג:) שבת (מא.):

לא יאכל עד שילך. שבת שם:

הלכה ה

ולא ישן ביום. סוכה (כו:). וע"ל פ"ז ה"ג מס"ת ודו"ק. אולם רבינו לא כ"כ מה שהוא ע"פ ההלכה רק מה שהוא ע"פ הרפואה. וכבר נודע גם בזמנינו שהשינה ביום לא טוב לבריאות:

הלכה ט

ולחם שעורים. קדושין (סב.) שהוא כחרבות לגוף ועי' פסחים (מב.): והבצלים. ערובין (כט.) קדושין (סב.): והדלועים. ע"ז (יא. כט.) ונדרים (מ"ט):

הלכה י

והתמרים. עי' פסחים (פו:) וכתובות (י:):

ואדם שהוא חכם כו' הרי זה גבור. אבות רפ"ד:

הלכה יז

יערב המים ביין או דבש. עי' שבת (קמ.) ובמש"ש הרש"ל. שזהו כוונת הראב"ד בהשגותיו פ"ז מנדרים ה"י. שכ' חיי נפש. וחידוש שהכסף משנה לא ירד לזה. וע' ברכות (מב:) וספ"ד מברכות. בשעה שיוצא מבית המדרש:

הלכה יט

לא יבעול אדם והוא שבע כו' ויבדוק נקביו. גיטין (ע.). ומש"כ ולא ביום יציאתו לדרך. ע' באחרונים באו"ח סי' ר"מ ובאהע"ז סי' כ' ומה שהקשו עמ"ש ולא ביום שיכנס למרחץ. עמש"ל סוף ה' שבת בס"ד [יש לנו להאריך בפ' זה. אך לאשר נדפס אח"כ ס' ארץ חמדה להגאון רמ"ל מלבים זצ"ל ובסופו קונטרס עלים לתרופה. בבקיאות עצום בביאור דברי רבינו בפ' הזה. ע"כ משכתי את ידי מלכתוב עוד בזה]:

תוכן העניינים

בני בנימין על משנה תורה, הלכות דעות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה