ענישה · מטרת העונש
* מַטְּרַת הָעֹנֶשׁ לְהָסִיר אֶת שֹׁחַד הַתַּאֲוָה שֶׁמְּסַמֵּא אֶת עֵינֵי שִׂכְלוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד. * אֵין לְהַעֲנִישׁ כִּנְקָמָה אֶלָּא רַק לְשֵׁם תִּקּוּן לְהַבָּא.
הָעֹנֶשׁ הוּא לֹא נָעִים לַנֶּעֱנָשׁ - וְלֹא נָעִים לַמַּעֲנִישׁ. הַשְּׁאֵלָה הִיא: אִם כֵּן, הַאִם אִי אֶפְשָׁר בְּלִי לְהַעֲנִישׁ, וּמַה הִיא הַמַּטָּרָה שֶׁלִּשְׁמָהּ מַעֲנִישִׁים?
הַתְּשׁוּבָה הִיא: אֱמֶת הִיא שֶׁלֹא תָמִיד הָעֹנֶשׁ הוּא מֻכְרָח, אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לַמַּטָּרָה גַּם בְּלִי עֹנֶשׁ. אוּלָם לִפְעָמִים הַיֶּלֶד נָתוּן בְּתַהֲלִיךְ הִדַּרְדְּרוּת מוּסָרִית, וַאֲנַחְנוּ רוֹאִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִסְבַּרְנוּ חָזוֹר וְהַסְבֵּר - אֵין הַדְּבָרִים עוֹשִׂים רֹשֶׁם בַּפֹּעַל עַל הַיֶּלֶד. אוֹ שֶׁהַיֶּלֶד עָשָׂה מַעֲשֶׂה חָמוּר שֶׁלֹא נוּכַל לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמֵנוּ הִשָּׁנוּת הַמַּעֲשֶׂה, וְיֵשׁ חֲשָׁשׁ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַאֲוָה לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּעֲשֶׂה, לֹא תַסְפִּיק הַהַסְבָּרָה בִּלְבַד כְּדֵי לְהָנִיא אוֹתוֹ מִלָּשׁוּב עַל מַעֲשֶׂה זֶה אוֹ לַעֲצֹר אֶת הַהִדַּרְדְּרוּת שֶׁהוּא נָתוּן בָּהּ, כֵּיוָן שֶׁהַתַּאֲוָה הִיא כְּעֵין שֹׁחַד הַמְעַוֶּרֶת אֶת עֵינֵי הַיֶּלֶד מִלִּרְאוֹת אֶת הָאֱמֶת שֶׁבְּדִבְרֵי הַהַסְבָּרָה שֶׁל הוֹרָיו וּמְחַנְּכָיו, וְלָכֵן צְרִיכִים אֲנַחְנוּ לְהַעֲנִישׁ.
כַּמּוּבָן שֶׁיֵּשׁ עוֹד צוּרוֹת הַמְחַיְּבוֹת עֹנֶשׁ, אוּלָם הַמְכַנֶּה הַמְשֻׁתָּף לְכֻלָּם הוּא, שֶׁהַמַּטָּרָה הִיא לִמְנֹעַ קִלְקוּל וּלְהָסִיר אֶת הַמּוֹנֵעַ, שֶׁזֶּהוּ שֹׁחַד הַתַּאֲוָה.
וְעַל פִּי הָאָמוּר יֵשׁ לְפָרֵשׁ מַה שֶּׁהוּבָא בַּגְּמָרָא מַסֶּכֶת מַכּוֹת דַּף ח' עַמּוּד ב', וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אַף עַל גַּב דְּגָמִיר מִצְוָה קָעָבִיד, דִּכְתִיב: "יַסֵּר בִּנְךָ וִינִיחֶךָ". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. פֵּרוּשׁ: אַף עַל פִּי שֶׁהַיֶּלֶד בְּדֶרֶךְ כְּלָל מִתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה, מִכָּל מָקוֹם תִּמְצָא סִבָּה לְהַכּוֹתוֹ [כַּמּוּבָן שֶׁהַכַּוָּנָה לֹא בִּתְדִירוּת, אֶלָּא בְּמִנּוּן קָטָן מְאֹד, שֶׁהֲרֵי מִכָּל מָקוֹם הוּא יֶלֶד טוֹב]. וְנִרְאֶה שֶׁהַסִּבָּה הִיא, מִשּׁוּם שֶׁיֶּלֶד צָרִיךְ לְקַבֵּל מָרוּת גַּם כַּאֲשֶׁר הוּא לֹא מֵבִין. וְהִנֵּה, בְּמִקְרֶה שֶׁהַיֶּלֶד מִתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה לֹא מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ סִבָּה מַרְתִּיעָה, אֶלָּא אַךְ וְרַק מִשּׁוּם שֶׁהוּא מֵבִין שֶׁכָּךְ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת [וְזֶה מַצָּב אִידֵיאָלִי שֶׁכָּל הוֹרֶה צָרִיךְ לִשְׁאֹף אֵלָיו] - אִם הַיֶּלֶד יִגְדַּל וְיִהְיֶה לוֹ פִּתּוּי לַעֲשׂוֹת אַחֶרֶת מִמַּה שֶּׁמְּבַקְשִׁים מִמֶּנּוּ, אֲזַי לֹא יִהְיֶה גוֹרֵם שֶׁיּוּכַל לְהָנִיא אוֹתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאֵין לוֹ מָרוּת וְלֹא מוֹרָא, שֶׁהֲרֵי הוּא גָדַל לְפִי הֲבָנָתוֹ, וְלֹא מִתּוֹךְ כְּנִיעָה וְקַבָּלַת עֹל הַהוֹרִים, וְלָכֵן לֹא יִהְיֶה מִי שֶׁיַּעֲצֹר אוֹתוֹ. וּבָזֶה תִתְבָּאֵר הַסִּבָּה לְמַה שֶּׁאוֹמְרִים, שֶׁיְּלָדִים "הַשְּׁקֵטִים" בַּגִּיל הַצָּעִיר, כַּאֲשֶׁר הֵם מִתְבַּגְּרִים, הֵם מִשְׁתַּנִּים וְהוֹפְכִים לִהְיוֹת יוֹתֵר מִדַּאי עַצְמָאִיִּים וּפִתְאוֹם הַשְׁקָפָתָם מִשְׁתַּנָּה. הַסִּבָּה הִיא, מִשּׁוּם שֶׁהֵם לֹא קִבְּלוּ מָרוּת, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁהָיוּ קְטַנִּים, הֵם לֹא הָיוּ צְרִיכִים מָרוּת, הֵם הִתְנַהֲגוּ לְמוֹפֵת, וְנוֹסָף לָזֹאת הֵם לֹא קִבְּלוּ הַנְחָיוֹת מוּסָרִיּוֹת, הֱיוֹת וְלֹא הָיָה צֹרֶךְ לְשׂוֹחֵחַ עִמָּהֶם. הֵם הָיוּ לְמוֹפֵת, וּמִמֵּילָא, כַּאֲשֶׁר גָּדְלוּ לְלֹא רְתִיעָה וּלְלֹא תֹכֶן מוּסָרִי, הַתּוֹצָאָה הִיא פְּרִיקַת עֹל.
אוּלָם יֵשׁ לְהַדְגִּישׁ אֶת מַה שֶּׁכָּתַב הַגְּרָ"א ע"ה (משלי יט, יט): עֹנֶשׁ נוֹתְנִים רַק בִּשְׁבִיל הֶעָתִיד לִמְנֹעַ קִלְקוּל, וְלֹא כִּנְקָמָה עַל מַה שֶּׁעָבַר.
לְדֻגְמָא: יֶלֶד שֶׁשִּׁקֵּר, יֵשׁ לְהַסְבִּיר לוֹ אֶת חֻמְרַת הַשֶּׁקֶר, כְּגוֹן שֶׁאַרְבַּע כִּתּוֹת אֵינָן מְקַבְּלוֹת פְּנֵי שְׁכִינָה וְאַחַת מֵהֶן הִיא כַּת שַׁקְּרָנִים, וְשֶׁאִם הוּא יִתְרַגֵּל לְשַׁקֵּר, עֲלוּלִים לְאַבֵּד בּוֹ אֶת הָאֵמוּן, וְאָז, אֲפִלּוּ שֶׁיֹּאמַר אֱמֶת, לֹא יַאֲמִינוּ לוֹ וְכוּ'. אוּלָם אִם נִרְאֶה שֶׁהַהַסְבָּרָה בִּלְבַד אֵינָהּ פּוֹתֶרֶת אֶת הַבְּעָיָה, וְהָרְאָיָה לְכָךְ - שֶׁהֲרֵי אֲנַחְנוּ רוֹאִים שֶׁהַיֶּלֶד מַמְשִׁיךְ לְשַׁקֵּר, אִם כֵּן, אֲנַחְנוּ מֻכְרָחִים לְהַעֲנִישׁ כְּדֵי שֶׁלַּיֶּלֶד יִהְיֶה אִינְטֶרֶס שֶׁלֹא לְשַׁקֵּר, וְאָז הָעֹנֶשׁ יַרְתִּיעַ אוֹתוֹ שֶׁלֹא יְשַׁקֵּר. זֶהוּ עֹנֶשׁ בִּשְׁבִיל תִּקּוּן לֶעָתִיד שֶׁלֹא יְשַׁקֵּר, וְלֹא כְּמַטָּרָה לְהַעֲנִישׁ עַל הֶעָבָר עַל מַה שֶּׁשִּׁקֵּר. [וְאַגַּב, הַשְּׁלָ"ה כּוֹתֵב, שֶׁעַל שֶׁקֶר יֵשׁ לְהַעֲנִישׁ בְּחֻמְרָא רַבָּה, כֵּיוָן שֶׁמִּדַּת הָאֱמֶת הִנָּהּ מַפְתֵּחַ גָּדוֹל בְּהַצְלָחַת חִנּוּךְ הַיֶּלֶד. אִם הַיֶּלֶד יִתְרַגֵּל שֶׁלֹא לְשַׁקֵּר בְּשׁוּם אֹפֶן, אִם כֵּן, לִפְנֵי כָּל מַעֲשֶׂה הוּא יִשְׁקֹל אִם כְּדַאי לַעֲשׂוֹתוֹ אוֹ לַחְדֹּל מִמֶּנּוּ, שֶׁהֲרֵי אִם אָבִיו יִשְׁאַל אוֹתוֹ, הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לֹא יְשַׁקֵּר, וּמִמֵּילָא הוּא יִמְנַע אֶת עַצְמוֹ בְּהַרְבֵּה מְאֹד מֵהַמַּעֲשִׂים הָרָעִים. וּמְסַפֵּר הַשְּׁלָ"ה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְהִנֵּה פֹּה בִּירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ תוב"ב הָיָה רָגִיל אֶצְלִי חָסִיד גָּדוֹל מֵחֲסִידֵי עֶלְיוֹן מֵהַסְּפָרַדִּים, וְאִם הָיוּ נוֹתְנִים לוֹ כָּל חֲלָלֵי דְּעָלְמָא [פֵּרוּשׁ: כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבַּחֲלַל הָעוֹלָם], לֹא הָיָה מוֹצִיא, חַס וְחָלִילָה, מִפִּיו דָּבָר שֶׁאֵינוֹ אֱמֶת בְּבֵרוּר. וְסִפֵּר לִי מִנְהַג אָבִיו, בְּעוֹדוֹ הָיָה נַעַר הוּא וְאָחִיו, וּבָא קוּבְלָנָא [פֵּרוּשׁוֹ תְּלוּנָה] שֶׁנַּעֲשָׂה אֵיזֶה עִנְיָן שֶׁלֹא כַּהֹגֶן, אָמַר: מִי שֶׁיּוֹדֶה עַל חֶטְאוֹ וְיֹאמַר אֱמֶת, אֲזַי אֶמְחֹל לוֹ, רַק יִזָּהֵר מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה שֶׁלֹא יִשְׁנֶה בְּאִוַּלְתּוֹ, וְאֵיזֶה [וְזֶה] שֶׁיִּכְפֹּר וַאֲנִי אֶחֱקֹר וְאֶדְרֹשׁ שֶׁאָחַז בַּשֶּׁקֶר וְכָפַר, אֲזַי אֶעֱשֶׂה לוֹ עֳנָשִׁים בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם. וְכֵן עָשָׂה, מִי שֶׁהוֹדָה - מָחַל לוֹ וְנָתַן לוֹ מַתָּנָה עוֹד אֵיזֶה מַטְבְּעוֹת, בַּעֲבוּר שֶׁהוֹדָה בָּאֱמֶת. וְהָיָה קוֹנֶה הָאֱמֶת בְּמַטְבְּעוֹת, לְקַיֵּם "אֱמֶת קְנֵה". וְנַעֲשָׂה בִּבְנוֹ הֶחָסִיד הַנַּ"ל טֶבַע הָאֱמֶת עוֹלָמִית. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.]
דֻּגְמָא נוֹסֶפֶת [מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה]: יֶלֶד סַקְרָן נָגַע בַּכַּפְתּוֹרִים שֶׁל מְכוֹנַת הַכְּבִיסָה וְקִלְקֵל כַּפְתּוֹר בַּמְּכוֹנָה. הָאִמָּא הֶעֱרִיכָה שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְמִין טֶכְנַאי, אוּלָם הַשְּׁאֵלָה - כֵּיצַד לְהַעֲנִישׁ בְּמִקְרֶה כָּזֶה, הַאִם לְהַעֲנִישׁ לְפִי גֹדֶל הַנֶּזֶק שֶׁאָמוּר לִהְיוֹת גָּדוֹל, וּמִמֵּילָא הָעֹנֶשׁ יִהְיֶה חָמוּר, אוֹ לְפִי חֻמְרַת הַמַּעֲשֶׂה, דְּהַיְנוּ "הַחַטְּטָנוּת" לְלֹא רְשׁוּת?
תְּשׁוּבָה: עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן מָה הַמַּטָּרָה שֶׁלִּשְׁמָהּ אֲנַחְנוּ מַעֲנִישִׁים. אִם הַמַּטָּרָה הִיא נְקָמָה, חַס וְחָלִילָה, עַל מַה שֶּׁעָשָׂה - עָלֵינוּ לְהַעֲנִישׁ לְפִי הַנֶּזֶק, וּבָזֶה "יִשְׁקֹט הַלֵּב". אוּלָם הָאֱמֶת, שֶׁהַמַּטָּרָה הִיא, שֶׁהַיֶּלֶד יִלְמַד שֶׁלְּהַבָּא לֹא נוֹגְעִים לְלֹא רְשׁוּת, לָכֵן עָלֵינוּ לְהַעֲנִישׁוֹ עֹנֶשׁ שֶׁיִּגְרֹם לוֹ שֶׁלְּהַבָּא הוֹא יֵרָתַע, וְכַמּוּבָן הוּא אֵינוֹ חָמוּר כְּמוֹ עֹנֶשׁ שֶׁעָצְמָתוֹ נִמְדֶּדֶת לְפִי הַנֶּזֶק, וּבְכָל זֹאת דַּי בְּעֹנֶשׁ זֶה שֶׁהַיֶּלֶד יֵרָתַע מִלָּשׁוּב וּלְחַטֵּט. כְּדֻגְמָא, אֶפְשָׁר לְהַעֲנִישׁוֹ עַל יְדֵי שֶׁנֶּאֱסֹר עָלָיו יוֹמַיִם לְהִכָּנֵס לַחֶדֶר שֶׁבּוֹ נִמְצֵאת הַמְּכוֹנָה, גַּם אִם אֵין כַּוָּנָתוֹ לִנְגֹּעַ בָּהּ, וְאִם הוּא יִרְצֶה לְהוֹצִיא דָבָר מְסֻיָּם, עָלָיו לְהוֹדִיעַ לְהוֹרָיו וּלְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּתְפַּנּוּ וְיָבִיאוּ לוֹ מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ, אוֹ אֶפְשָׁר לִנְזֹף בּוֹ, וּבָזֶה לְסַיֵּם אֶת הָעֹנֶשׁ.
וְאָמְנָם תִּתָּכֵן דֻּגְמָא הֲפוּכָה - שֶׁהַנֶּזֶק הוּא פָּעוּט, אוּלָם הַמַּעֲשֶׂה מַצְדִּיק עֹנֶשׁ חָמוּר יוֹתֵר מִגֹּדֶל הַנֶּזֶק. לְדֻגְמָא הַמִּקְרֶה הַנַּ"ל, אוּלָם נְצַיֵּר, שֶׁבִּמְקוֹם לִשְׁבֹּר חֵלֶק בַּמְּכוֹנָה, הוּא לָחַץ עַל כַּפְתּוֹר הָעֲצִירָה וְעָצַר אֶת הַמְּכוֹנָה לְלֹא שׁוּם נֶזֶק. בְּמִקְרֶה זֶה עַל הַהוֹרִים לְהַעֲנִישׁ בְּחֻמְרָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הַנֶּזֶק שֶׁבְּעֶצֶם לֹא נִגְרַם. אֶלָּא יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל שֶׁזֶּה עָלוּל לַחֲזֹר עַל עַצְמוֹ גַּם בָּאֳפָנִים אֲחֵרִים, וְעָלוּל לְהַגִּיעַ לְסַכָּנָה. לָכֵן, כְּדֵי לִמְנֹעַ זֹאת, אָנוּ מַעֲנִישִׁים אַף שֶׁלֹא הָיָה נֶזֶק [אִם מַגִּיעִים לְמַסְקָנָא שֶׁהַסְבָּרָה בִּלְבַד לֹא תַסְפִּיק].