ענישה · מה היא הסברה ומה היא התנצלות?
כְּדֵי לַעֲמֹד עַל הַהֶבְדֵּל, נַמְחִישׁ זֹאת בְּדֻגְמָא: רְאוּבֵן הוֹצִיא קְלָלָה מִפִּיו, וְאֵין זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה - עַל אַף אַזְהָרוֹתָיו שֶׁל אָבִיו, וְלָכֵן אָבִיו רָאָה לְנָכוֹן לְהַעֲנִישׁוֹ. לִפְנֵי שֶׁהֶעֱנִישׁוֹ, אָמַר לִרְאוּבֵן: שִׂים לֵב, אֵין זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהוֹצֵאתָ קְלָלָה מִפִּיךָ, וְאַתָּה יוֹדֵעַ הֵיטֵב שֶׁזֶּה חָמוּר וְכוּ', עַל כֵּן עָלַי לְהַעֲנִישְׁךָ! עַד כָּאן הַסִּפּוּר. אָבִיו שֶׁל רְאוּבֵן הִסְבִּיר לִרְאוּבֵן מַדּוּעַ הוּא מַעֲנִישׁוֹ, אַךְ לֹא הִתְנַצֵּל, אֶלָּא הִצִּיג עֻבְדָּה שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לְהַעֲנִישׁוֹ. אוּלָם אִם אָבִיו שֶׁל רְאוּבֵן הָיָה אוֹמֵר כָּךְ: אֲנִי מִצְטַעֵר, אֲנִי מֻכְרָח לְהַעֲנִישְׁךָ, אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁאַתָּה מֵבִין אוֹתִי וְלֹא כוֹעֵס עָלַי, מִכָּל מָקוֹם אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ סְלִיחָה שֶׁאֲנִי מַכְאִיב לְךָ - זוֹהִי הִתְנַצְּלוּת!
בַּמִּקְרֶה הָרִאשׁוֹן זוֹ הַסְבָּרָה, מִשּׁוּם שֶׁהָאָב נָתַן אֶת הָעֹנֶשׁ כְּדָבָר שֶׁמּוּבָן מֵאֵלָיו וְאֵין מָקוֹם לְוִכּוּחַ. זֶה קַו הַדִּין - אֲנִי צָרִיךְ לְהַכְאִיב כְּדֵי שֶׁזֶּה יַרְתִּיעַ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּמִּקְרֶה הַשֵּׁנִי, הוּא מַרְאֶה שֶׁאֵין זֶה מַגִּיעַ לוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא מִתְנַצֵּל. וְאִם מַגִּיעַ לוֹ, הַאִם הוּא זָקוּק לְכָךְ שֶׁהַיֶּלֶד לֹא יִכְעַס אוֹ שֶׁיַּסְכִּים, הֲרֵי הָעֹנֶשׁ זֶה תוֹצָאָה שֶׁל מַעֲשֵׂה הַיֶּלֶד, וּמַה שֶּׁבִּשֵּׁל הוּא צָרִיךְ לֶאֱכֹל, אִם כִּי אֶפְשָׁר לְהַרְאוֹת צַעַר עַל כְּאֵבוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, וְזֹאת מִתּוֹךְ שֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁכְּאֵבוֹ זֶה כְּאֵבִי, וְאֵין זֶה סוֹתֵר לָעֹנֶשׁ שֶׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל. גַּם זְרִיקָה הִיא כּוֹאֶבֶת, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְרַפֵּאת, וְאֵינָהּ שְׁלִילִית, אֶלָּא הִיא תוֹצָאָה מִמַּחֲלַת הַחוֹלֶה, וְאֵין הָרוֹפֵא צָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ אָשֵׁם. כָּךְ גַּם בְּחִנּוּךְ. וְלָכֵן, אַדְּרַבָּה, לְהֵפֶךְ - יֵשׁ לָתֵת הַרְגָּשָׁה שֶׁעַל הַיֶּלֶד לְהִתְנַצֵּל שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה שֶׁצִּעֵר אֶת הוֹרָיו.