ענישה · האם ענישה במכות מותרת?
* הַהַכָּאָה מְסַיַּעַת לְהָסִיר אֶת עָרְלַת הַלֵּב, מַרְדָנוּת וְגַאֲוָה. * יֵשׁ לְהִתְחַשֵּׁב בִּנְקֻדַּת הַמּוֹצָא בּוֹ אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים. יִתָּכֵן שֶׁדַּוְקָא הַהַכָּאָה תִּגְרֹם לִמְרֹד.
יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם הַמַּצָּב הַמְּדִינִי כַּיּוֹם וְהַיַּחַס כְּלַפֵּי הָעֲנִישָׁה הַנַּ"ל, אֵין טַעַם וְלֹא כְּדָאִיּוּת לְפָרֵט. אוּלָם מַה שֶּׁחָשׁוּב הוּא, לָדַעַת אֶת דַּעַת תּוֹרָתֵנוּ בְּעִנְיָן זֶה. הִנֵּה לָנוּ לְשׁוֹן הָרַב דֶּסְלֵר זַצַ"ל (בספרו "מכתב מאליהו" ח"ג עמוד 360): אֲשֶׁר כָּתַבְתָּ שֶׁיֵּשׁ לַחוֹקְרִים הַחֲדִישִׁים תְּשׁוּבָה עֶקְרוֹנִית בָּזֶה, שֶׁהֲרֵי מִדֶּרֶךְ הַיְלָדִים לְחַקּוֹת מַעֲשֵׂי הוֹרֵיהֶם, וְאִם כֵּן, גַּם הֵמָּה יִלְמְדוּ לְהַכּוֹת אֶת הָעוֹשִׂים נֶגֶד רְצוֹנָם, וְכוּ'.
אָמְנָם שְׁתֵּי טָעֻיּוֹת גָּרְמוּ לַחוֹקְרִים שֶׁלֹא לָרֶדֶת לְעָמְקוֹ שֶׁל דָּבָר:
א] הֵם סוֹבְרִים שֶׁהָאָדָם נִבְרָא בְּלִי מִדּוֹת כְּלָל, וְרַק מִסְּבִיבָתוֹ הוּא לוֹמֵד אוֹתָן. פֵּרוּשׁ דִּבְרֵיהֶם: כִּי הָאָדָם לוֹמֵד אֶת פְּרָטִיּוּתוֹ מֵהַסְּבִיבָה. אֲבָל אֵין הַדָּבָר כֵּן - "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ", וְגַם לִפְנֵי זֶה יֵשׁ בָּעֻבָּר אִינְסְטִינְקְטִים לְרָעָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל לְגַבֵּי עֵשָׂו, כְּשֶׁעָבְרָה רִבְקָה עַל בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה פִּרְכֵּס לָצֵאת. וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַב מַהֲרַ"ל בָּזֶה, דְּהַיְנוּ, בְּחִינַת אִינְסְטִינְקְט גַּם בְּלִי דֵעָה וּמַחֲשָׁבָה וְחֶשְׁבּוֹן כְּלָל. פְּרָטִיּוּת הָאָדָם, דְּהַיְנוּ מִדּוֹתָיו, נִבְרָאִים עִמּוֹ. וְעַל כָּל פָּנִים, יוֹדֵעַ מֵעַצְמוֹ לִלְחֹם בִּמְבַטְּלֵי רְצוֹנוֹ. כַּמּוּבָן שֶׁהַסְּבִיבָה מְחַזֶּקֶת מִדּוֹת וְלוֹמֵד גַּם מֵאֲחֵרִים, אֲבָל עִקְּרֵי הַמִּדּוֹת אֵינוֹ צָרִיךְ לִלְמֹד מֵהֶם, כִּי יֵשׁ לוֹ מִשֶּׁלּוֹ.
ב] הֵם סוֹבְרִים כִּי צָרִיךְ לְפַתֵּחַ בִּילָדִים אֶת הָעַצְמָאוּת, וְזוֹ הִיא טָעוּת גְּדוֹלָה לְמַדַּי. לֹא עַצְמָאוּת צָרִיךְ לְפַתֵּחַ, אֶלָּא הַכְנָעָה. גַּם כְּשֶׁיְּפַתְּחוּ בּוֹ עֲנָוָה וְהַכְנָעָה, יִלְמַד מֵעַצְמוֹ גַּאֲוָה וּרְצִיחָה. אֲבָל לְלַמֵּד לוֹ כִּי "אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד" - זוֹהִי תוֹרַת אֱדוֹם, תּוֹרַת הָרְצִיחָה וְהַגְּזֵלָה.
עַיֵּן הֵיטֵב בְּאִגֶּרֶת הַגְּרָ"א זַ"ל (נדפסה בסוף מסילת ישרים), זֶה לְשׁוֹנוֹ שָׁם: "וְיֵשׁ שֶׁזּוֹרֵעַ עַל הָאֶבֶן, וְהוּא לֵב הָאֶבֶן שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס בּוֹ כְּלָל, וְצָרִיךְ לְהַכּוֹת אֶת הָאֶבֶן עַד שֶׁתִּתְפּוֹצֵץ, לָכֵן כָּתַבְתִּי לָךְ, שֶׁתַּכִּי בָנֵינוּ אִם לֹא יִשְׁמְעוּ לָךְ" וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.
הֲרֵי מִכָּאן עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי בְּהַכָּאָה, דְּהַיְנוּ לַעֲשׂוֹת לַבֵּן לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה. וְעַיֵּן הֵיטֵב בְּדֶרֶךְ עֵץ הַחַיִּים לְהָרַמְחַ"ל זַצַ"ל, בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל: וְעַתָּה נַחֲזֹר לְשֹׁרֶשׁ הָעִנְיָן; וְדִבּוּר הַמַּתְחִיל: הִנֵּה הַתּוֹרָה הִיא נִקְרֵאת עֹז. קָשֶׁה לְהַעְתִּיק כָּל אֹרֶךְ לְשׁוֹנוֹ, אֲבָל הַדְּבָרִים עֲמֻקִּים מְאֹד, וּמַבָּט אַחֵר לָהֶם לְגַמְרֵי, דְּהַיְנוּ, שֶׁהַכָּאַת הַבָּנִים הִיא בִּבְחִינַת הַפְרָדַת עָרְלַת הַלֵּב וּבִבְחִינַת חִבּוּט הַקֶּבֶר.
וְהִנֵּה סִפֵּר לִי בֶּן דּוֹדִי רַבִּי זִיסְל נ"י, שֶׁרָאָה בְּאַחַד הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, כִּי אִם הַבֵּן שׁוֹמֵעַ לְהוֹרָיו, רָאוּי לִמְצֹא עֲלִילָה לְמַעַן הַכּוֹתוֹ עַל כָּל פָּנִים קְצָת (על פי הגמרא במכות דף ח' ע"ב אף על גב דגמיר מצוה קעביד). וּמַה שֶּׁהִקְשׁוּ הַחוֹקְרִים - לֹא קָשֶׁה כְּלָל, כִּי יְסוֹד הוּא בְּמִדּוֹת: דְּלָא שָׁיִיךְ בִּדְלָא שָׁיִיךְ. וּכְבָר כָּתַב הָאִבְּן עֶזְרָא (שמות כ, יד) , שֶׁלֹא שַׁיֶּכֶת חֶמְדָּה לְכַפְרִי בְּבַת הַמֶּלֶךְ, כִּי אִם יַעֲנִישׁ הַמֶּלֶךְ לַכַּפְרִי בְּשׁוֹטִים, לֹא יַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ לְהִנָּקֵם מֵהַמֶּלֶךְ, וְלֹא יִלְמַד מִזֶּה אֶלָּא הַכְנָעָה לְבַד, כִּי פָּשׁוּט אֶצְלוֹ שֶׁהוּא בָּטֵל כְּלַפֵּי הַמֶּלֶךְ וְכִי הַמֶּלֶךְ רַשַּׁאי לְהַעֲנִישׁ וְלֹא הוּא. כֵּן כַּאֲשֶׁר תְּחַדֵּד בְּלֵב הַתִּינוֹק הַיְדִיעָה כִּי הָאָב הוּא הַשַּׁלִּיט וְהַבְּעָלִים שֶׁלּוֹ לְגַמְרֵי וּבָטֵל הוּא כְּלַפֵּי אָבִיו, אָז מִתּוֹךְ הַכְנָעָתוֹ לֹא יִלְמַד לְהַכּוֹת בִּשְׁבִיל שֶׁאָבִיו מַלְקֶה אוֹתוֹ, אֶלָּא עִקַּר הַחִנּוּךְ שֶׁלָּנוּ מְקֻלְקָל, שֶׁהַמּוֹרִים נַעֲשִׂים חֲבֵרִים לְתַלְמִידֵיהֶם, וְכֵן הַהוֹרִים, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל עַצְמָאוּת הַבָּנִים. וּמִכֵּיוָן שֶׁכֵּן, בְּוַדַּאי אִם הָאָב יַכֶּה לִבְנוֹ, יָשׁוּב הַבֵּן וְיַכֶּה לְאָבִיו אוֹ לְאָחִיו הַקָּטָן וְכוּ'.
אֵלֶּה הַחוֹקְרִים הַחֲדִישִׁים, בְּחַפְּשָׂם חֲדָשׁוֹת וְלַהֲרֹס הַיְסוֹדוֹת שֶׁיְּדָעוּם אֲפִלּוּ הַגּוֹיִם, וַאֲשֶׁר שָׁרְשָׁם בְּתוֹרַת ה' וּבַנְּבִיאִים, הִמְצִיאוּ הַמְצָאוֹת שֶׁמְּבִיאוֹת לַהֲפֹךְ אֶת כָּל הַשָּׁרָשִׁים, וּלְחַנֵּךְ הִיטְלֵרִיסְטִים חֲצוּפִים, וְחוּצְפָּא יִסְגֵּי.
מִזֶּה אֲנַחְנוּ רוֹאִים עַד כַּמָּה צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּכָל גָּדֵר חָדִישׁ שֶׁל הַחוֹקְרִים בְּנוֹגֵעַ לִפְּסִיכוֹלוֹגְיָה וְחִנּוּךְ, וְצָרִיךְ לִבְחֹן וּלְדַיֵּק הֵיטֵב אִם אֵין לָזֶה סְתִירָה בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל וְרִאשׁוֹנִים אוֹ מִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם תּוֹרָה. אִם יֵשׁ אֵיזוֹ סְתִירָה, צָרִיךְ לִזְרֹק הָלְאָה אֶת כָּל חִדּוּשֵׁיהֶם הַמְטֻנָּפִים, וְלֹא לְקַבֵּל מֵהֶם דָּבָר טֶרֶם נְבַקְּרֵם בְּבִקֹּרֶת חַדָּה וּבְחֵפֶשׂ מְחֻפָּשׂ בַּתּוֹרָה וּבַחֲזַ"ל, וּבִגְדוֹלֵי הַמְחַבְּרִים רִאשׁוֹנִים וַאֲחרוֹנִים. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
מִתֹּכֶן דְּבָרָיו נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים אֶת הַנְּקֻדּוֹת דִּלְהַלָּן:
א] "לַיֶּלֶד יֵשׁ נְטִיּוֹת כְּבָר מִלֵּדָה". וּלְפִי זֶה, עָלֵינוּ לְעַבֵּד אוֹתָן מֵהָרֶגַע הָרִאשׁוֹן שֶׁאֶפְשָׁר, וְלֹא לָתֵת לוֹ לִגְדֹּל לְפִי מַה שֶּׁמִּתְחַשֵּׁק לוֹ.
ב] "עָלֵינוּ לְפַתֵּחַ בַּיֶּלֶד הַכְנָעָה". הֱוֵי אוֹמֵר, שֶׁאֵין לְהַקְרִין לַיֶּלֶד שֶׁאֲנַחְנוּ "חֲבֵרִים שֶׁלּוֹ" וְהוּא בְּמַעֲמָד שָׁוֶה אֵלֵינוּ, וְגַם לוֹ יֵשׁ זְכוּת הַחְלָטָה לְהַסְכִּים אוֹ לְסָרֵב. אֶלָּא לְהֵפֶךְ - עָלֵינוּ לְהַקְרִין לוֹ כְּבָר מִשַּׁחַר יַלְדוּתוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ הַבְּעָלִים שֶׁלּוֹ וְיוֹדְעִים טוֹב מִמֶּנּוּ מַה טּוֹבָתוֹ, וְכַמּוּבָן שֶׁרוֹצִים בְּטוֹבָתוֹ, וְאֵין לוֹ זְכוּת לְהִתְנַגֵּד אֶלָּא אִם כֵּן שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ וּמָסְרוּ לוֹ אֶת הַבְּחִירָה לְהַסְכִּים אוֹ לְסָרֵב.
אָמְנָם אֵין זֶה סוֹתֵר אִם לִפְעָמִים נִשְׁאַל אוֹתוֹ מַה דַּעְתּוֹ וּנְכַבֵּד אֶת דַּעְתּוֹ, אוֹ אִם הַיֶּלֶד יִשְׁאַל שְׁאֵלָה שֶׁמַּשְׁמָעוּתָהּ - אוּלַי אֶפְשָׁר אַחֶרֶת, וְנִרְאֶה שֶׁאָכֵן הַצֶּדֶק אִתּוֹ, אֵין זֶה סוֹתֵר אִם נֹאמַר לוֹ אַתָּה צוֹדֵק וַאֲנַחְנוּ טָעִינוּ. אַדְּרַבָּה, זֶה רַק יְחַזֵּק אֶת הָאֵמוּן שֶׁל הַיֶּלֶד בְּהוֹרָיו, כֵּיוָן שֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁהוֹרָיו אֵינָם שְׁרִירוּתִיִּים, שֶׁהֲרֵי הִנֵּה - הוֹדוּ לוֹ בְּטָעוּתָם, וּמִמֵּילָא יֵקַל עָלָיו לְקַבֵּל אֶת דִּבְרֵי הוֹרָיו גַּם כַּאֲשֶׁר הוּא לֹא יָבִין אֶת הַסִּבָּה.
ג] "גַּאֲוָה וּבִטָּחוֹן עַצְמִי מִתְפַּתְּחוֹת גַּם בְּלִי שֶׁנְּפַתַּח אוֹתָם". הַהִגָּיוֹן שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַדְּבָרִים הוּא פָּשׁוּט, כָּל אָדָם, וְקַל וָחֹמֶר יֶלֶד, מְעֻנְיָן בְּמַה שֶּׁנּוֹחַ לוֹ, וּבְוַדַּאי שֶׁהוּא בְּכִסְלוּתוֹ מֵבִין שֶׁנּוֹחַ לוֹ שֶׁלֹא יִקְבְּעוּ לוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת וְשֶׁהוּא יִהְיֶה בְּמַעֲמָד שָׁוֶה לְהוֹרָיו, "עַבְדָּא בְּהֶפְקֵירָא נִיחָא לֵיהּ" (גיטין יג ע"א). הֲרֵי זֶה כְּמוֹ שֶׁהַיֶּלֶד צָרִיךְ מִנּוּן בַּאֲכִילַת מַמְתַּקִּים, וּבִלְעֲדֵי הַמִּגְבָּלָה שֶׁל הַהוֹרִים הוּא לֹא הָיָה מַגְבִּיל אֶת עַצְמוֹ לְבַד, כֵּיוָן שֶׁיְּדִיעוֹתָיו וְכֹחַ שִׁפּוּטוֹ הוּא נָמוּךְ. כָּךְ לְעִנְיַן הָעַצְמָאוּת וְכוּ', הוּא לֹא יִהְיֶה מְעֻנְיָן לִהְיוֹת מֻגְבָּל. וּלְפִי הָאֱמֶת, הָעַצְמָאוּת וְהַגַּאֲוָה חֲמוּרוֹת בְּהַרְבֵּה מֵאֲכִילַת מַמְתַּקִּים בְּלִי גְבוּל. אוּלָם יֵשׁ לְהַדְגִּישׁ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֲנַחְנוּ מְפַתְּחִים הַכְנָעָה בַּיֶּלֶד, רָצוּי לְהַסְבִּיר לַיֶּלֶד אֶת הַמֵּנִיעַ לְהִתְנַהֲגוּתֵנוּ עִמּוֹ [כַּמּוּבָן אִם אֵין סִבָּה לְהַסְתִּיר אֶת הַמֵּנִיעַ].
ד] "הַהַכָּאָה מְסַיַּעַת לְדַּכֵּא אֶת הַגַּאֲוָה וְהַמֶּרֶד". מִתּוֹךְ הַהֶרְגֵּל שֶׁהַהוֹרִים הֵם הַבְּעָלִים שֶׁלּוֹ, וְעִם הָרְתִיעָה מֵהָאֶפְשָׁרוּת שֶׁל הַהוֹרִים לְהַכּוֹת, זֶה גוֹרֵם לַיֶּלֶד לַחְשֹׁב בַּכִּוּוּן שֶׁהַהוֹרִים רוֹצִים בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁלַּיֶּלֶד יֵשׁ אִינְטֶרֶס שֶׁלֹא יַכְאִיבוּ לוֹ, וּמִמֵּילָא קַל לוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל רִגְשׁוֹת הַגַּאֲוָה וְהַמֶּרֶד. הֱוֵי אוֹמֵר: הָאֶפְשָׁרוּת אוֹ הַהַכָּאָה בְּפֹעַל בַּזְּמַן הַמַּתְאִים, הֲרֵי זֶה כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַגַּאֲוָה וְהַמֶּרֶד. וְכָךְ כָּתַב זֹאת הָרַב בִּלְשׁוֹנוֹ הַטָּהוֹר: כִּי יְסוֹד הַמִּדּוֹת דְּלָא שָׁיִיךְ בִּדְלָא שָׁיִיךְ. וּכְבָר כָּתַב הָאִבְּן עֶזְרָא (שמות כ, יד), שֶׁלֹא שַׁיֶּכֶת חֶמְדָּה לְכַפְרִי בְּבַת מֶלֶךְ וְכוּ'. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וּבֵאוּר הַדְּבָרִים: הָאִבְּן עֶזְרָא שׁוֹאֵל, כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁהַתּוֹרָה תְצַוֶּה לֹא תַחְמֹד וְגוֹ', הֲרֵי זֶה דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב, וְאִם אָדָם חָפֵץ, הֲיִתָּכֵן לִדְרֹשׁ שֶׁלֹא יַחְמֹד? אָמְנָם אֶפְשָׁר לִדְרֹשׁ שֶׁלֹא יִגְנֹב אֶת אוֹתוֹ הַחֵפֶץ מִשּׁוּם שֶׁזּוֹ פְּעֻלָּה נִשְׁלֶטֶת, אוּלָם לִשְׁלֹט עַל הַלֵּב כֵּיצַד? הֲרֵי זֶה בִּלְתִּי רְצוֹנִי! עַל זֶה עוֹנֶה הָאִבְּן עֶזְרָא בַּמָּשָׁל הַבָּא: אִם כַּפְרִי פָּשׁוּט יִרְאֶה בַּת מֶלֶךְ יָפָה, הַאִם יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁהוּא יִרְצֶה לָשֵּׂאת אוֹתָהּ? פָּשׁוּט הַדָּבָר שֶׁזֶּה לֹא יַעֲלֶה בְדַעְתּוֹ כְּלָל וּכְלָל. כִּי בְּשֵׂכֶל פָּשׁוּט וְהֶגְיוֹנִי, הַצִּיּוּר כָּל כָּךְ רָחוֹק מִן הַמְּצִיאוּת כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, מִמֵּילָא לֹא תַעֲלֶה מַחֲשָׁבָה אֱוִילִית שֶׁכָּזוֹ בְּמֹחוֹ. וְלָכֵן מַסְבִּיר הָאִבְּן עֶזְרָא, שֶׁהוּא הַדִּין גַּם לְעִנְיַן הַחֶמְדָּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אָסַר עָלֵינוּ [כְּדֻגְמַת הַכַּפְרִי]. עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהַכְנִיס בְּמֹחוֹ, שֶׁאִם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא הַשַּׁלִּיט וְכֹל יָכוֹל אָסַר עָלָיו, הוּא לֹא יוּכַל לָקַחַת בְּלִי רְשׁוּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי אֵין עֵצָה וְאֵין תְּבוּנָה נֶגֶד ה', וְאִם הוּא יַחְשֹׁב בְּצוּרָה כָּזוֹ, מִמֵּילָא לֹא יַעֲלוּ עַל לִבּוֹ הִרְהוּרֵי חֶמְדָּה, וְאַדְּרַבָּה, הוּא יִהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. עַד כָּאן תֹּכֶן דְּבָרָיו. וּמִמֵּילָא נָבִין גַּם בְּעִנְיָנֵנוּ - דְּהַיְנוּ חִנּוּךְ הַיֶּלֶד לְהַכְנָעָה - אִם נְשַׁדֵּר לוֹ מִקַּטְנוּת שֶׁאֵין שַׁיָּכוּת שֶׁל שִׁוְיוֹן בֵּין הַיֶּלֶד לַהוֹרִים, אֶלָּא הַהוֹרִים הֵם הַבְּעָלִים שֶׁלּוֹ, מִמֵּילָא לַיֶּלֶד יִהְיֶה קַל לְקַבֵּל אֶת מָרוּת הַהוֹרִים, וּבְוַדַּאי גַּם יִהְיֶה רָגוּעַ נַפְשִׁית וְשָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וּבַדֶּרֶךְ שֶׁהוֹרָיו בָּחֲרוּ עֲבוּרוֹ, וְגַם הַהַכָּאָה תִהְיֶה עֲבוּרוֹ כְּעֵין עֹנֶשׁ שֶׁיְּעוֹרֵר אוֹתוֹ לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, וְלֹא לִמְצֹא מוּמִים בְּהוֹרָיו.
הָרַב דֶּסְלֵר זיע"א כָּתַב אֶת הַדְּבָרִים לִפְנֵי כְּשִׁשִּׁים שָׁנָה, וְהַיּוֹם אֲנַחְנוּ רוֹאִים עַיִן בְּעַיִן אֵיךְ שֶׁדְּבָרָיו מִתְקַיְּמִים הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה. יְלָדִים קָמִים עַל הוֹרֵיהֶם וּמוֹרֵיהֶם [בַּמִּגְזָר הַחִלּוֹנִי בִּפְרָט], וְהַהוֹרִים פּוֹחֲדִים מֵהֶם. זֶה מְזַעְזֵעַ - אֲבָל זוֹ מְצִיאוּת, פְּרִי חִנּוּךְ [יוֹתֵר מְדֻיָּק "חִנּוּק"] בָּאוּשׁ.
יֵשׁ לְהַדְגִּישׁ, שֶׁכָּל הַנַּ"ל טוֹב וְיָפֶה, אֱמֶת וְיַצִּיב. אוּלָם עָלֵינוּ לָצֵאת מִנְּקֻדַּת מוֹצָא נְכוֹנָה, וּלְשֵׁם כָּךְ עָלַי לְהַרְחִיב אֶת דְּבָרַי עַל פִּי הָרַב דֶּסְלֵר עַצְמוֹ בְּסִפְרוֹ הַנַּ"ל בְּכֶרֶךְ א' עַמּוּד 511, וְתֹכֶן דְּבָרָיו הוּא: שֶׁלְּכָל אָדָם יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁכְּבָר מֻסְכָּמִים - אִם לְטוֹב וְאִם לְמוּטָב. לְדֻגְמָא: אָדָם שֶׁשּׁוֹמֵר מִצְווֹת, מֻסְכָּם אֶצְלוֹ בְּפַשְׁטוּת שֶׁאָסוּר לְהַדְלִיק אֵשׁ בְּשַׁבָּת, וְלֹא יַעֲלֶה בְדַעְתּוֹ לְהַדְלִיק. וּלְעֻמַּת זֹאת, יִתָּכֵן שֶׁאָדָם זֶה מֻסְכָּם אֶצְלוֹ שֶׁלֹא כָּל כָּךְ אָסוֹן אִם לֹא יְכַוֵּן בִּבְרָכוֹת, אוּלָם יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁעֲדַיִן אֵין לוֹ עֶמְדָּה מְגֻבֶּשֶׁת. לְדֻגְמָא: אִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע, יִתָּכֵן שֶׁעֲבוּרוֹ זֶה נִסָּיוֹן לִשְׁמֹעַ אוֹ לֹא. כָּאן זוֹ נְקֻדַּת הַבְּחִירָה - אִם לִשְׁמֹעַ אוֹ לְהִתְגַּבֵּר וְלֹא לִשְׁמֹעַ. בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת: יֵשׁ שְׁטָחִים כְּבוּשִׁים לְטוֹב, וְיֵשׁ שְׁטָחִים כְּבוּשִׁים לְרָע, וְיֵשׁ שְׁטָחִים "מְפֹרָזִים", וַעֲלֵיהֶם מִתְנַהֶלֶת מִלְחָמָה בְּיַד מִי יִהְיוּ - בְּיַד הַטּוֹב, אוֹ, חַס וְחָלִילָה, בְּיַד הָרָע. זוֹ נְקֻדַּת הַמּוֹצָא שֶׁל הַבְּחִירָה. הוּא הַדִּין לְעִנְיָנֵנוּ - עָלֵינוּ לָקַחַת בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת נְקֻדַּת הַמּוֹצָא, הֱוֵי אוֹמֵר: בְּאֵיזוֹ סְבִיבָה אֲנַחְנוּ גָרִים, מָה הַהֶכֵּרוּת שֶׁל הַיֶּלֶד עִם הַסְּבִיבָה, מָה הַיְכֹלֶת שֶׁל הַהוֹרִים לִמְנֹעַ הַשְׁפָּעָה, מָה הַמַּצָּב הַחֻקִּי, מַה גִּיל הַיֶּלֶד, וּמַה נְּטִיּוֹתָיו אִם הַהוֹרִים יַעֲנִישׁוּ, וְהֵם יוֹדְעִים שֶׁאֵין לָהֶם אֶפְשָׁרוּת לִמְנֹעַ אֶת הַיֶּלֶד מִמַּגָּע עִם סְבִיבָה עוֹיֶנֶת מִכָּל סִבָּה שֶׁהִיא וְהַיֶּלֶד עָלוּל לְקַבֵּל "הַדְרָכָה" לְהִתְמָרְדוּת. יֵשׁ לִשְׁקֹל הֵיטֵב אִם זֶה כְּדַאי! לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַחֲלָה וְרוֹצִים לָתֵת לוֹ אַנְטִיבִּיּוֹטִיקָה, אוּלָם יֵשׁ לוֹ אַלֶּרְגְּיָה לְאוֹתָהּ אַנְטִיבִּיּוֹטִיקָה. עִם כָּל הָרָצוֹן הַטּוֹב, לֹא נִתֵּן לוֹ אֶת הַתְּרוּפָה, כֵּיוָן שֶׁזֶּה עָלוּל לְהָבִיא לְנֶזֶק גָּדוֹל יוֹתֵר מִן הַתּוֹעֶלֶת. כָּךְ הַדָּבָר בְּעִנְיַן הַכָּאַת הַבָּנִים - יֵשׁ לִשְׁקֹל הֵיטֵב מֵאֵיזוֹ נְקֻדַּת מוֹצָא אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים, וְעַל פִּי זֶה לְהַחְלִיט כֵּיצַד לִנְהֹג בְּעִנְיַן הַהַכָּאָה.
יְצֻיַּן כִּי בְּדוֹרֵנוּ יֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד מְאֹד לְהִמָּנַע מֵהַכָּאָה, אִם מִשּׁוּם הַנֹּהַל הַתְּחִקָּתִי, וְאִם מִשּׁוּם שֶׁבְּדוֹרֵנוּ הַהַכָּאָה נֶחְשֶׁבֶת כְּהַשְׁפָּלָה. זוֹ הַמְּצִיאוּת הַחֶבְרָתִית, וְלָכֵן יֵשׁ לָקַחַת זֹאת בַּחֶשְׁבּוֹן.