משמעת · להמנע מאיפה ואיפה
* הַחֲמִימוּת הָרִגְשִׁית שֶׁל הַהוֹרִים הִיא צֹרֶךְ לַנֶּפֶשׁ כְּמוֹ "אֹכֶל נֶפֶשׁ" לַגּוּף. וּמִכָּאן יֵשׁ לְהָבִין שֶׁהַסְבָּרַת פָּנִים לָאָח הָאֶחָד יוֹתֵר מִמִּשְׁנֵהוּ מְהַוָּה פְּגִיעָה חֲמוּרָה. * יֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל לְטַשְׁטֵשׁ אֶת נְתִינַת תְּשׂוּמַת הַלֵּב לְיִתְרוֹנוֹת אָח אֶחָד עַל מִשְׁנֵהוּ.
וְאָמַר רָבָא בַּר מְחַסְיָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: לְעוֹלָם אַל יְשַׁנֶּה אָדָם בְּנוֹ בֵּין הַבָּנִים, שֶׁבִּשְׁבִיל מִשְׁקַל שְׁנֵי סְלָעִים מִילַת שֶׁנָּתַן יַעֲקֹב לְיוֹסֵף יוֹתֵר מִשְּׁאָר בָּנָיו, נִתְקַנְּאוּ בּוֹ אֶחָיו, וְנִתְגַּלְגַּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם (שבת י ע"ב). מְדֻבָּר פֹּה עַל קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן, וּבְכָל זֹאת הִשְׁפִּיעָה עֲלֵיהֶם הַהַפְלָיָה, קַל וָחֹמֶר לְדוֹרֵנוּ, שֶׁהַלְוַאי שֶׁגַּם בְּלִי שֶׁנַּעֲשֶׂה הַפְלָיָה, לֹא תִהְיֶה קִנְאָה בֵּין הַבָּנִים. אָמְנָם צָרִיךְ לְהַבְהִיר, שֶׁהַפְלָיָה אֵינָהּ דַּוְקָא בְּקִנְיָנִים גַּשְׁמִיִּים, אֶלָּא לְהֵפֶךְ - עִקָּרָהּ הוּא בַּיַּחַס שֶׁמַּעֲנִיקִים לַיְלָדִים. וְאָמְנָם גַּם אֵצֶל אֲחֵי יוֹסֵף קִנְאָתָם לֹא הָיְתָה בַּכֻּתֹּנֶת גְּרֵידָא, אֶלָּא הֵם קִנְּאוּ בוֹ, מִשּׁוּם שֶׁרָאוּ שֶׁיּוֹסֵף מְקַבֵּל יַחַס יוֹתֵר טוֹב מֵהֶם, וְהִרְגִּישׁוּ שֶׁהֵם נִדְחָקִים לַצַּד (וכבר האריכו בזה המפרשים). אָמְנָם הַבֶּגֶד הַזֶּה הָיָה כְּעֵין בִּטּוּי לַיַּחַס וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יַעֲקֹב לְיוֹסֵף, וּמִזֶּה נִגְרְמָה הַקִּנְאָה. מִכָּאן יֵשׁ לָנוּ לִלְמֹד, שֶׁצְּרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל לִשְׁמֹר עַל יַחַס שָׁוֶה לְכָל הַיְלָדִים, וּבָזֶה נִמְנַע קִנְאָה וּמְרִירוּת. יֶלֶד שֶׁמַּרְגִּישׁ שֶׁהוּא אֵינוֹ חָשׁוּב כְּמוֹ אֶחָיו, עָלוּל לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים חֲרִיגִים כְּדֵי שֶׁגַּם הוּא יִהְיֶה "בַּתְּמוּנָה", אוֹ כְּבִטּוּי לְחֹסֶר שְׂבִיעוּת רָצוֹן מֵהַפְלָיָה זוֹ. בְּכָל בַּיִת יֵשׁ יְלָדִים כִּשְׁרוֹנִיִּים וּפָחוֹת כִּשְׁרוֹנִיִּים, וְטִבְעִי הַדָּבָר, שֶׁכַּאֲשֶׁר יֶלֶד מַצְלִיחַ, מַחְמִיאִים לוֹ עַל כָּךְ וּמְרוֹמְמִים אוֹתוֹ. לְעֻמַּת זֹאת, יֶלֶד שֶׁלֹא כָּל כָּךְ מַצְלִיחַ, מַתְחִילִים הַהוֹרִים בְּמַסֶּכֶת בַּקָּשׁוֹת, אַזְהָרוֹת וּתְנָאִים, וְלִפְעָמִים הַכְפָּשׁוֹת, וּבַמִּקְרֶה הַטּוֹב הִתְעַלְּמוּת, שֶׁכּוֹלֶלֶת גַם קִמּוּץ בְּמַחְמָאוֹת, וּמַגִּיעִים לְדֶרֶךְ לְלֹא מוֹצָא...
וְעָלֵינוּ לָקַחַת בַּחֶשְׁבּוֹן, שֶׁכַּאֲשֶׁר מַחֲמִיאִים לְאָחִיו הַכִּשְׁרוֹנִי, הוּא מַרְגִּישׁ פָּגוּעַ וַחֲסַר אוֹנִים, שֶׁכֵּן הוּא אֵינוֹ מַצְלִיחַ לְהַדְבִּיק אֶת הַהַצְלָחָה שֶׁל אָחִיו, וְהוּא מֵבִין לְנָכוֹן, שֶׁבְּמַצָּב כָּזֶה הוּא אֵינוֹ שָׁוֶה הַרְבֵּה, וְכַמּוּבָן שֶׁלֹא יְקַבֵּל הַעֲרָכָה אוֹ תְּשׂוּמֶת לֵב. וְלָכֵן יִתָּכֵן מְאֹד, שֶׁיֶּלֶד כָּזֶה יְנַסֶּה לִמְצֹא סִפּוּק בְּצוּרָה שְׁלִילִית, שֶׁהֲרֵי הוּא הִתְיַאֵשׁ מִלְּקַבֵּל סִפּוּק בְּצוּרָה חִיּוּבִית, כִּי אָחִיו יוֹתֵר מַצְלִיחַ, וּמִמֵּילָא יוֹתֵר חָשׁוּב מִמֶּנּוּ. וּמוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁהַמִּשְׁמַעַת אֶצְלוֹ תִּהְיֶה רוֹפֶפֶת.
אוּלָם הַשְּׁאֵלָה הִיא, מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת - הַאִם אָסוּר לָנוּ לְהַחֲמִיא לַיֶּלֶד הַכִּשְׁרוֹנִי, אוֹ אוּלַי עָלֵינוּ לְשַׁקֵּר לַַיֶּלֶד הַפָּחוֹת כִּשְׁרוֹנִי? הַתְּשׁוּבָה הִיא: יֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל לִמְצֹא אֵצֶל הָאָח הַפָּחוֹת כִּשְׁרוֹנִי נְקֻדּוֹת חֲזָקוֹת וְטוֹבוֹת, "וּלְהַפְרִיחַ לוֹ הַשְּׁמָמָה".
זֹאת וְעוֹד, יֵשׁ לְעוֹדֵד וּלְהַחֲמִיא עֲבוּר מַאֲמַצִּים שֶׁהַיֶּלֶד מַשְׁקִיעַ, וּלְהַרְאוֹת לוֹ שֶׁלֹא הָעִקָּר הַצִּיּוּן, אֶלָּא הָעִקָּר הוּא הַמַּאֲמָץ. וְגַם אִם אֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהַבִּיעַ הַעֲרָכָה לְצִיּוּן גָּבֹהַּ שֶׁהַיֶּלֶד הַכִּשְׁרוֹנִי הִגִּיעַ לוֹ, רָצוּי לַעֲשׂוֹת זֹאת שֶׁלֹא בִּפְנֵי הַיֶּלֶד הַפָּחוֹת כִּשְׁרוֹנִי, וּבְצוּרָה זוֹ נוּכַל לְהַחֲמִיא וּלְעוֹדֵד בְּלִי שֶׁנְּעוֹרֵר קִנְאָה בֵּינֵיהֶם. כְּמוֹ כֵן, מְאֹד מָצוּי שֶׁיֵּשׁ בְּבַיִת אֶחָד יֶלֶד שָׁקֵט וְיֶלֶד תּוֹסֵס עִם נְטִיּוֹת שֶׁל אֹמֶץ וְכַדּוֹמֶה, וּמִטֶּבַע הַדְּבָרִים, שֶׁהַיֶּלֶד הַתּוֹסֵס נִתְפָּס בְּקַלְקָלָתוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הַיֶּלֶד הַשָּׁקֵט, וְלַהוֹרִים נִרְאֶה שֶׁאֵין טַעַם לְהַעֲנִישׁוֹ כְּמוֹ שֶׁמַּעֲנִישִׁים אֶת הַיֶּלֶד הַשָּׁקֵט מִסִּבָּה כָּלְשֶׁהִי - אִם מִשּׁוּם שֶׁרוֹאִים שֶׁהוּא יוֹתֵר פָּגִיעַ, אוֹ שֶׁהַפִּתּוּי אֶצְלוֹ יוֹתֵר חָזָק וְכוּ', וְלָכֵן הֵם רוֹצִים לִפְתֹּחַ פֶּתַח, וְאוּלָם נִתְקָלִים הֵם בִּבְעָיָה - הֲרֵי זוֹ הַפְלָיָה, וְזֶה עָלוּל לִיצֹר קִנְאָה, וּמָה, בְּעֶצֶם, עוֹשִׂים?
רֵאשִׁית, בְּדֶרֶךְ כְּלָל רָצוּי שֶׁהָעֳנָשִׁים, וְהַהֶעָרוֹת הַקָּשׁוֹת בִּפְרָט, לֹא יִהְיוּ בִּפְנֵי כָּל הַיְלָדִים, אֶלָּא בְּצוּרָה אִישִׁית, וְזֶה מַקְהֶה אֶת הַהֶבְדֵּל שֶׁל הָעֹנֶשׁ אוֹ הַהֶעָרָה בֵּין יֶלֶד לְיֶלֶד. שֵׁנִית, אִם אֶפְשָׁר, יֵשׁ לְהַסִּיחַ אֶת הַחֲרִיגָה שֶׁל הַיֶּלֶד [בְּמִקְרֶה שֶׁאָכֵן אֵינֶנּוּ רוֹצִים לְהַעֲנִישׁוֹ]. לְדֻגְמָא, אִם הַיֶּלֶד הִגִּיעַ הַבַּיְתָה בְּאִחוּר, אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל אוֹתוֹ, כַּאֲשֶׁר הוּא נִכְנָס: הַאִם רָאִיתָ אִם הַחֲנוּת פְּתוּחָה? אוּלַי פָּגַשְׁתָּ אֶת מַר פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי? רָצִיתִי לְדַבֵּר אִתּוֹ וְכַדּוֹמֶה. עַל יְדֵי זֶה אֲנַחְנוּ מְסִיטִים אֶת הַנּוֹשֵׂא, דְּהַיְנוּ אֶת הַחֲרִיגָה, מִמֵּילָא הִיא מִתְעַרְפֶּלֶת, וּבָזֶה אֲנַחְנוּ חוֹסְכִים אֶת הַקִּנְאָה וְכוּ', וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ, וְדַעַת לְנָבוֹן נָקָל.