אור ברסלב
בני בבת עיני משמעת › לא להרבות בפקדות ללא צורך

בני בבת עיני

משמעת · לא להרבות בפקדות ללא צורך

דוגמא אישית

יֵשׁ לְמַעֵט בִּפְקֻדּוֹת, וּבִפְרָט פְּקֻדּוֹת שֶׁטַּעֲמָן אֵינוֹ נִכָּר לָעַיִן, וְקַל וָחֹמֶר שֶׁיֵּשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁהַפְּקֻדָּה לֹא תֵּרָאֶה כְּאִינְטֶרֶסַנְטִית.

יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם, שֶׁטֶּבַע בְּנֵי אָדָם לֶאֱהֹב אֶת הַחֹפֶשׁ, "עַבְדָּא בְּהֶפְקֵירָא נִיחָא לֵיהּ" (גיטין יג ע"א). כָּל פְּקֻדָּה - כּוֹבֶלֶת, וְהִיא בְּנִגּוּד לַנְּטִיָּה הַטִּבְעִית שֶׁל הָאָדָם. אָמְנָם אָסוּר לָתֵת לְשׁוּם אָדָם לָלֶכֶת בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ לְלֹא הַנְהָגָה כָּרָאוּי, וּלְשֵׁם כָּךְ זָכִינוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִיא מוֹרָה לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נֵלֵךְ בָּהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה, וְכָל הוֹרֶה מְצֻוֶּה לְהַנְהִיג אֶת בָּנָיו בַּמְּסִלָּה הָעוֹלָה בֵּית אֵל, וְהִיא הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה - דֶּרֶךְ תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, אוּלָם עָלֵינוּ לְהַקְפִּיד "שֶׁלֹא לָתֵת פְּקֻדּוֹת לְלֹא צֹרֶךְ". אַף עַל פִּי שֶׁהַיֶּלֶד יוֹדֵעַ שֶׁעָלָיו לְצַיֵּת לְהוֹרָיו, מִכָּל מָקוֹם, הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הוֹרָאָה יֵשׁ לָהּ סִבָּה, וְלָכֵן הוּא מְצַיֵּת לַהוֹרָאוֹת, אוּלָם אִם הַיֶּלֶד יַבְחִין בִּפְקֻדּוֹת קַטְנוּנִיּוֹת אוֹ אִינְטֶרֶסַּנְטִיּוֹת לְלֹא הַצְדָּקָה, זֶה עָלוּל לְפַתֵּח אֶצְלוֹ סְלִידָה, וְהוּא עָלוּל לִרְאוֹת בִּפְקֻדּוֹת אֵלּוּ כְּאָנֹכִיּוּת שֶׁל הַהוֹרִים גְּרֵידָא, וּמִמֵּילָא הוּא עָלוּל גַּם לְהִתְחַמֵּק וַאֲפִלּוּ לְסָרֵב, כִּי אֵין הוּא רוֹאֶה בַּפְּקֻדּוֹת כִּפְקֻדּוֹת הוֹרִים, אֶלָּא כִּפְקֻדּוֹת שֶׁל רוֹדָנִים, חַס וְחָלִילָה [אַף עַל פִּי שֶׁאֵין זֶה נָכוֹן], וְלָכֵן הוּא יְחַפֵּשׂ כָּל הִזְדַּמְּנוּת לִפְרֹק עֹל זֶה מֵעָלָיו.

לְדֻגְמָא: הָאָב יוֹשֵׁב לֶאֱכֹל עִם בָּנָיו סְבִיב הַשֻּׁלְחָן וּמְבַקֵּשׁ מֵאֶחָד מִבָּנָיו (לצורך הדוגמה נקרא לו ראובן): "רְאוּבֵן! הָבֵא אֶת הַסָּלָטִים מֵהַמִּטְבָּח!" הַיֶּלֶד הֵבִיא, וּמִיָּד הָאָב פּוֹקֵד שׁוּב: "הַגֵּשׁ לִי לְתוֹךְ הַצַּלַּחַת אֶת כָּל סוּגֵי הַסָּלָטִים!".

אִם אֵין סִבָּה הַנִּרְאֵית לָעַיִן שֶׁבְּגִינָהּ הָאָב לֹא יָכוֹל לְהַגִּישׁ לְעַצְמוֹ, הַיֶּלֶד עָלוּל לִרְאוֹת בְּבַקָּשָׁה זוֹ כְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ נִצְרָךְ וְאֵינוֹ מֻצְדָּק, וּבְלִבּוֹ עָלוּל לִשְׁאֹל אֶת עַצְמוֹ: מַדּוּעַ אָבִי מִתְעַצֵּל לְהַגִּישׁ לְעַצְמוֹ, מָה הַבְּעָיָה - הֲרֵי הַכֹּל לְפָנָיו?! וּכְכָל שֶׁתִּרְבֶּינָה פְּקֻדּוֹת מֵעֵין אֵלֶּה, כָּךְ גְּדֵלִים הַסִּכּוּיִים לְרִפְיוֹן בְּמִשְׁמַעַת. אֵין זֶה אוֹמֵר שֶׁלֹא לָתֵת פְּקֻדּוֹת, אַדְּרַבָּה - הַיֶּלֶד צָרִיךְ לְקַבֵּל מָרוּת, אוּלָם יֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁהַפְּקֻדּוֹת תִּהְיֶינָה לְצֹרֶךְ הוֹגֵן.

לְדֻגְמָא: אִם הָאָב אָמַר לַבֵּן: הַגֵּשׁ לִי לְתוֹךְ הַצַּלַּחַת אֶת הַסָּלָטִים, וַאֲנִי בֵּינְתַיִם אַרְוִיחַ זְמַן, כָּךְ אוּכַל לְתַקֵּן לָכֶם אֶם הַמִּשְׂחָק שֶׁנִּשְׁבַּר - הַבֵּן יִשְׂמַח לְבַצֵּעַ אֶת הַמֻּטָּל עָלָיו. וְאִם הָאֵם תְּבַקֵּשׁ מִבְּנָהּ לִרְחֹץ כֵּלִים, וְהִיא תְּנַצֵּל אֶת הַזְּמַן לִתְפֹּר בְּגָדִים אוֹ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה אַחֶרֶת בַּבַּיִת, הַבֵּן יָבִין שֶׁזֶּה מַה שֶּׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת, כִּי הוּא רוֹאֶה שֶׁאֵין זֶה נוֹבֵעַ מֵאָנֹכִיּוּת שֶׁל הַהוֹרִים, אֶלָּא אַדְּרַבָּה - מִתּוֹךְ שֻׁתָּפוּת בְּעֶזְרָה בַּבַּיִת, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ אַהֲבָה לִרְחֹץ כֵּלִים, מִכָּל מָקוֹם, הוּא לֹא יִתְנַגֵּד מִתּוֹךְ סְלִידָה מֵהוֹרָיו, שֶׁהֲרֵי אֵין הַבַּקָּשָׁה נוֹבַעַת מִתּוֹךְ אָנֹכִיּוּת.

תוכן העניינים

בני בבת עיני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה