משמעת · חברה מתאימה
* דֶּרֶךְ בְּרִיָּתוֹ שֶׁל אָדָם לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ בְּדֵעוֹתָיו וּבְמַעֲשָׂיו אַחַר רֵעָיו וַחֲבֵרָיו וְנוֹהֵג כְּמִנְהַג אַנְשֵׁי מְדִינָתוֹ, לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִתְחַבֵּר לַצַּדִּיקִים (רמב"ם הלכות דעות ו, א) * גַּם בְּמַחֲנֵה שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת אֵין כָּל הַדֵּעוֹת שָׁווֹת וְיֵשׁ לִנְקֹט מִשְׁנֵה זְהִירוּת.
הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה, הַרְבֵּה שְׁכֵנִים הָרָעִים עוֹשִׂים (סוטה ז ע"א). הַשְׁפָּעָה שֶׁל הַשְּׁכֵנִים, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁל הַחֲבֵרִים הַקְּרוֹבִים, הִיא גְדוֹלָה מְאֹד. אִם הַיֶּלֶד מִתְחַבֵּר לִילָדִים שֶׁעוֹשִׂים מַעֲשִׂים טוֹבִים וּמִתְנַהֲגִים בְּנִימוּס וְדֶרֶךְ אֶרֶץ, הַיֶּלֶד שֶׁלָּנוּ יֻשְׁפַּע לְטוֹבָה, וְהוּא יְחַקֶּה אֶת הִתְנַהֲגוּת חֲבֵרָיו וִיקַבֵּל אֶת הַשְׁקָפוֹתֵיהֶם. וְכֵיוָן שֶׁזֶּה בַּכִּוּוּן שֶׁאֲנַחְנוּ מְעֻנְיָנִים שֶׁיֵּלֵךְ, אִם כֵּן, סָבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁזֶּה יַעֲזֹר לָנוּ - הַהוֹרִים - לְצַמְצֵם אֶת הַנִּגּוּדִים, וְאַדְּרַבָּה, יְחַזֵּק אֶת הַמְכַנֶּה הַמְשֻׁתָּף שֶׁבֵּין הַהוֹרִים לַיֶּלֶד, וּמִמֵּילָא זֶה יִתְרֹם לַמִּשְׁמַעַת. אוּלָם אִם, חַס וְחָלִילָה, הַיֶּלֶד יִתְחַבֵּר לַחֲבֵרִים שֶׁאֵינָם לְרוּחֵנוּ, הַתּוֹצָאָה עֲלוּלָה לִהְיוֹת הֲפוּכָה: הַיֶּלֶד יִשְׁמַע דֵּעוֹת פְּסוּלוֹת, יִרְאֶה מַעֲשִׂים שְׁלִילִיִּים, וְאֶת הַפֵּרוֹת הַבְּאוּשִׁים עֲלוּלִים הַהוֹרִים לָחוּשׁ בַּבַּיִת. הַיֶּלֶד יִתְנַהֵג שֶׁלֹא לְרוּחֵנוּ, וַאֲנַחְנוּ לֹא נוּכַל לִטְמֹן יָדֵינוּ בַּצַּלַּחַת בְּלִי לְהָגִיב, וְאָז נוֹצָר הַנִּגּוּד, וּמִכָּאן קְרוֹבִים אֲנַחְנוּ לְחֹסֶר מִשְׁמַעַת.
יֵשׁ לְהַבְהִיר, חֶבְרָה שֶׁאֵינָהּ מַתְאִימָה אֵין פֵּרוּשָׁהּ דַּוְקָא חֶבְרָה שֶׁאֵינָהּ שׁוֹמֶרֶת תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אֶלָּא גַּם בְּתוֹךְ מַחֲנֶה שֶׁהוּא שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, לֹא כָּל חֶבְרָה מַתְאִימָה.
לְדֻגְמָא: הוֹרִים שֶׁדּוֹגְלִים שֶׁבְּנָם יִשְׁקֹד עַל לִמּוּדוֹ בְּמִינִימוּם גַּשְׁמִיּוּת, כְּגוֹן מִשְׂחָקִים שֶׁיִּהְיוּ פְּשׁוּטִים, וּמְמַעֲטִים בְּטִיּוּלִים שֶׁהֵם לְלֹא צֹרֶךְ, וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ, אִם בְּנָם יִתְחַבֵּר לְחָבֵר שֶׁהוֹרָיו דּוֹגְלִים בְּפִנּוּק הַיֶּלֶד, בְּרִבּוּי מִשְׂחָקִים רַאַוְתָנִיִּים, בְּטִיּוּלִים בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת - הַיֶּלֶד הַמְפֻנָּק עָלוּל לְהַשְׁפִּיעַ לְרָעָה עַל הַבֵּן שֶׁאֵינוֹ מְשֻׁפָּע בְּגַשְׁמִיּוּת. הוּא יִרְצֶה לְקַבֵּל כְּמוֹ שֶׁחֲבֵרוֹ מְקַבֵּל, וְעָלוּל לִרְאוֹת בְּעַיִן רָעָה שֶׁלֹא נוֹתְנִים לוֹ אֶת מְבֻקָּשׁוֹ. וּכְמוֹ כֵן עָלוּל לִלְחֹץ עַל הַהוֹרִים עַד כְּדֵי זַעַם. וְכֵן אִם הַיֶּלֶד יִתְחַבֵּר לְיֶלֶד אַחֵר שֶׁהוּא מַרְבֶּה לְהָעֵז פָּנִים, הַיֶּלֶד שֶׁלָּנוּ עָלוּל לִלְמֹד מִמֶּנּוּ עַזּוּת.
לָכֵן יַשְׂכִּילוּ הַהוֹרִים לִפְקֹחַ עֵינַיִם עַל יַלְדֵיהֶם, שֶׁיִּתְחַבְּרוּ אַךְ וְרַק לַחֶבְרָה הַמַּתְאִימָה וְלָעֶקְרוֹנוֹת שֶׁהַהוֹרִים דּוֹגְלִים בָּהֶם. וּבְדַבְּרֵנוּ עַל עִנְיָן זֶה, יֵשׁ לָשִׂים לֵב, שֶׁגַּם הַהוֹרִים יִשְׁתַּדְּלוּ שֶׁסּוּג הָאֲנָשִׁים הַמֻּזְמָנִים לְבֵיתָם לֹא יִהְיֶה לְמִכְשׁוֹל לַקַּו שֶׁבּוֹ הֵם מַנְחִים אֶת בְּנֵיהֶם. אִם מְשׂוֹחֲחִים עִם הַשְּׁכֵנָה [לִפְעָמִים הַשְּׁכֵנָה נִכְנֶסֶת מֵעַצְמָהּ], יֵשׁ לִדְאֹג שֶׁלֹא יִהְיוּ בִּטּוּיִים מְנֻגָּדִים לְרוּחַ הַבַּיִת, וְכָל שֶׁכֵּן לֹא בִטּוּיִים בּוֹטִים, חַס וְחָלִילָה. אָמְנָם רָצוּי תָּמִיד, שֶׁכַּאֲשֶׁר זָרִים, אוֹ אֲפִלּוּ שְׁכֵנִים שֶׁהֵם מְבֻגָּרִים, מְשׂוֹחֲחִים עִם הַהוֹרִים, שֶׁהַיְלָדִים לֹא יִשְׁמְעוּ מַה שֶּׁמְּדַבְּרִים, כִּי אֵין זֶה מִן הַנִּימוּס שֶׁקְּטַנִּים יִשְׁמְעוּ מַה שֶּׁהַגְּדוֹלִים מְדַבְּרִים, וְגַם זֶה יַחֲסֹךְ לָנוּ אֶת הַמֶּתַח שֶׁחָשַׁשְׁנוּ - וְהוּא שֶׁמֶּא יִשְׁמְעוּ דְּבָרִים שֶׁאָסוּר לָהֶם לִשְׁמֹעַ.
וּכְדַאי מְאֹד שֶׁהַהוֹרִים יַנְחוּ קַו בַּבַּיִת, וְהוּא, שֶׁכַּאֲשֶׁר גְּדוֹלִים מְדַבְּרִים עִם הַהוֹרִים, עַל הַיְלָדִים לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם וְלָלֶכֶת כָּל אֶחָד לְעִסּוּקוֹ, וּמִמֵּילָא נַחֲסֹךְ אֶת הַוִּכּוּחַ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. וְכַאֲשֶׁר יָבוֹאוּ הָאוֹרְחִים, הַיְלָדִים יֵדְעוּ מָה עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת.