אור ברסלב
בני בבת עיני משמעת › הקדמה

בני בבת עיני

משמעת · הקדמה

משמעת

* הַמַּרְכִּיבִים הָעִקָּרִיִּים לְמִשְׁמַעַת בְּרִיאָה הֵם הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה. * הַיִּרְאָה מְהַוָּה מַחְסוֹם בִּפְנֵי הַפִּתּוּיִים, וְהָאַהֲבָה מְחַבֶּרֶת אֶת הַיֶּלֶד אֶל הַהוֹרִים וּמַגְבִּירָה אֶת רְצוֹנוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָם.

אִיתָא בַּיְרוּשַׁלְמִי (סוטה פ"ה, ה"ה): כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים ו, ה): "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים ו, יג): "אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא וְאוֹתוֹ תַּעֲבֹד". עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה וַעֲשֵׂה מִיִּרְאָה. עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה - שֶׁאִם בָּאתָ לִשְׂנֹא, דַּע שֶׁאַתָּה אוֹהֵב, וְאֵין אוֹהֵב שׂוֹנֵא. עֲשֵׂה מִיִּרְאָה - שֶׁאִם בָּאתָ לִבְעֹט, אֵין יָרֵא מְבַעֵט. עַד כָּאן לְשׁוֹן הַיְרוּשַׁלְמִי. וּפֵרַשׁ בְּקָרְבַּן הָעֵדָה, שֶׁהַגְּמָרָא מַצִּיגָה כְּעֵין סְתִירָה בֵּין הַפְּסוּקִים. מֵהַפָּסוּק "וְאָהַבְתָּ" וְגוֹ' מוּבָן שֶׁיֵּשׁ לַעֲבֹד אֶת ה' מֵאַהֲבָה, וְאִלּוּ אַחַר כַּמָּה פְּסוּקִים כּוֹתֶבֶת הַתּוֹרָה "אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא". וּמוּבָן שֶׁצָּרִיךְ לַעֲבֹד אֶת ה' מִתּוֹךְ יִרְאָה. וְזוֹהִי סְתִירָה, שֶׁהֲרֵי עֲבוֹדָה מֵאַהֲבָה הִיא מִתּוֹךְ רָצוֹן פְּנִימִי וְלֹא מִתּוֹךְ פַּחַד, וְאִלּוּ עֲבוֹדָה מִיִּרְאָה נוֹבַעַת מִתּוֹךְ פַּחַד, וְלֹא מִתּוֹךְ רָצוֹן פְּנִימִי.

וְעַל זֶה עוֹנָה הַגְּמָרָא, שֶׁכַּוָּנַת הַתּוֹרָה - שֶׁאִם לֹא יִהְיֶה לְךָ חֵשֶׁק לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת מִתּוֹךְ רָצוֹן, דַּע שֶׁאַתָּה אוֹהֵב שֶׁל ה', וְלָכֵן הַגְבֵּר הַחֵשֶׁק עַל יְדֵי פְּעֻלּוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁתּוֹרְמוֹת לְפַתֵּחַ רָצוֹן וְאַהֲבָה לַעֲבוֹדַת ה'. וְכֵן לַצַּד הֶהָפוּךְ דְּהַיְנוּ שֶׁל הַיִּרְאָה, שֶׁאִם תִּרְצֶה לְהַשְׁלִיךְ מֵאַחֲרֶיךָ אֶת הַמִּצְווֹת, כְּגוֹן בְּמִקְרֶה שֶׁבָּאוּ עָלֶיךָ יִסּוּרִים, דַּע לְךָ שֶׁאַתָּה יָרֵא (עד כאן פרושו של בעל "קרבן העדה" בהרחבת הדברים).

אוּלָם לְצֹרֶךְ הַנִּדּוֹן שֶׁלָּנוּ, דְּהַיְנוּ הַמִּשְׁמַעַת, נְנַסֶּה לְחַדֵּד מְעַט אֶת תֹּכֶן דִּבְרֵי הַגְּמָרָא עַל יְדֵי מָשָׁל: רְאוּבֵן שָׁמַע עַל שִׁמְעוֹן שֶׁהִכָּה אֶת בְּנוֹ שֶׁל לֵוִי, וְכַאֲשֶׁר לֵוִי שָׁאַל אֶת שִׁמְעוֹן לְפֵשֶׁר הַהַכָּאָה, הִתְפָּרֵץ שִׁמְעוֹן כְּלַפֵּי לֵוִי וְאָמַר שֶׁזֶּה מַגִּיעַ לוֹ, וְלֹא נִסָּה לְפָרֵשׁ מַדּוּעַ, וְכָךְ נִגְרְמָה עָגְמַת נֶפֶשׁ גַּם לְלֵוִי. רְאוּבֵן [הַשּׁוֹמֵעַ] הֶאֱשִׁים אֶת שִׁמְעוֹן בְּחֹסֶר דֶּרֶךְ אֶרֶץ, וְאַף כִּנָּהוּ חֲסַר רֶגֶשׁ.

עַתָּה נְצַיֵּר אֶת הַסִּפּוּר הַנַּ"ל, אוּלָם נְתָאֵר, שֶׁהַמַּכֶּה הוּא אָבִיו שֶׁל רְאוּבֵן הַשּׁוֹמֵעַ. סָבִיר לְהַנִּיחַ, שֶׁרְאוּבֵן יְגוֹנֵן עַל אָבִיו וִיחַפֵּשׂ סִבּוֹת לְהַצְדִּיק אֶת הִתְנַהֲגוּתוֹ, וְאַף אִם לֹא יִמְצָא, מִכָּל מָקוֹם הוּא לֹא יְגַנֵּהוּ כְּמוֹ שֶׁגִּנָּה אֶת שִׁמְעוֹן.

וְעַתָּה נִשְׁאַל, מַדּוּעַ צוּרַת הַשִּׁפּוּט שֶׁל רְאוּבֵן עַל שִׁמְעוֹן שׁוֹנָה מִצּוּרַת הַשִּׁפּוּט עַל אָבִיו? הַתְּשׁוּבָה גְּלוּיָה לְעֵין הָרוֹאֶה: שִׁמְעוֹן אֵינוֹ אָהוּב עַל רְאוּבֵן כְּמוֹ שֶׁאָבִיו אָהוּב עָלָיו, וְאַהֲבַת רְאוּבֵן לְאָבִיו הֲרֵי הִיא כְּעֵין שֹׁחַד לָדוּן אֶת אָבִיו לְצַד זְכוּת.

כָּךְ עָלֵינוּ לַעֲבֹד אֶת ה'. עָלֵינוּ לְפַתֵּחַ בְּלִבֵּנוּ אַהֲבָה לַה'. וְאָז, גַּם כַּאֲשֶׁר הַדְּבָרִים הַבָּאִים מֵאֵת ה' נִרְאִים לְפִי דַּעְתֵּנוּ הַקְּצָרָה כִּתְמוּהִים, אֲנַחְנוּ נִשְׂמַח לַעֲשׂוֹתָם מִתּוֹךְ שִׁקּוּל, שֶׁבְּוַדַּאי אִם ה' נָתַן לָנוּ אֶת הַמִּצְווֹת הָאֵלֶּה, אֲזַי זֶה טוֹב מְאֹד וְכוּ'.

אָמְנָם לְעִנְיַן הַיִּרְאָה הַדָּבָר יָדוּעַ, שֶׁכַּאֲשֶׁר מְפַתְּחִים יִרְאָה מִדְּמוּת כָּל שֶׁהִיא, קָשֶׁה מְאֹד מְאֹד לְהָעֵז פָּנִים כְּנֶגְדָּהּ. וּכְבָר כָּתְבוּ הָרִאשׁוֹנִים (הראב"ע שמות יד, יב, והרמב"ם במו"נ ח"ג פל"ב) טַעַם שֶׁלֹא נִכְנְסוּ יוֹצְאֵי מִצְרַיִם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי כָּךְ גָּזְרָה חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ מְסַבֵּב כָּל הַסִּבּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם הֻרְגְּלוּ לִהְיוֹת מְשֻׁעְבָּדִים, וְלֹא הָיוּ מְסֻגָּלִים לְהִתְמָרֵד אוֹ לְהִלָּחֵם בְּעַמֵּי כְּנַעַן, וְאֵין כָּאן מָקוֹם לְהַאֲרִיךְ. מִכָּאן נִלְמַד לַנִּדּוֹן שֶׁלָּנוּ, שֶׁעָלֵינוּ לְפַתֵּחַ יִרְאָה טִבְעִית מֵה', וּמִמֵּילָא, אִם, חַס וְחָלִילָה, יָבוֹאוּ יִסּוּרִין, לֹא נוּכַל לְבַעֵט.

וּמֵעַתָּה נָבִין, שֶׁכְּדֵי לְפַתֵּחַ מִשְׁמַעַת בִּילָדֵינוּ, עָלֵינוּ לִפְעֹל גַּם כֵּן בְּרוּחַ הַדְּבָרִים הַנַּ"ל. דְּהַיְנוּ, עָלֵינוּ לְפַתֵּחַ בְּלִבָּם אַהֲבָה אֵלֵינוּ, וְגַם יִרְאָה מִפָּנֵינוּ. אַהֲבָה - כְּדֵי שֶׁיֵּקַל עֲלֵיהֶם לְבַצֵּעַ אֶת הַנִּדְרָשׁ מֵהֶם בְּשִׂמְחָה, וְאִלּוּ אֶת הַיִּרְאָה עָלֵינוּ לְפַתֵּחַ, שֶׁאִם, חַס וְחָלִילָה, תַּעֲבֹר רוּחַ שְׁטוּת בְּלֵב יְלָדֵינוּ לְהִתְחַצֵּף וְכַדּוֹמֶה - הַיִּרְאָה תִּהְיֶה כִּתְרִיס בִּפְנֵי פֻּרְעָנוּת זֹאת.

וְכָךְ כָּתַב בְּסֵפֶר "חוֹבַת הַלְּבָבוֹת" שַׁעַר אַהֲבַת ה' בַּפְּתִיחָה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְגַם הַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב שֶׁתִּהְיֶה הַיִּרְאָה מֵהָאֱלֹקִים קוֹדֶמֶת לְאַהֲבָתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהַיִּרְאָה הִיא הַסּוֹף וְהַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַפְּרִישׁוּת, וְהַמַּדְרֵגָה הַקְּרוֹבָה בְּיוֹתֵר לְמַדְרֵגַת אַהֲבַת הָאֱלֹקִים וְהַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן אֶל שְׁעָרֶיהָ, "וְאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לְהַגִּיעַ לְאַהֲבַת ה' אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ תְּחִלָּה יִרְאָה וָפַחַד מֵהָאֱלֹקִים יִתְבָּרַךְ". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

כֹּחַ הַיִּרְאָה - כִּמְסַיֵּעַ לַעֲבוֹדַת ה'. הִיא הָעֻבְדָּה, שֶׁכָּל אָדָם חוֹשֵׁשׁ וְסוֹלֵד מִיִּסּוּרִים, וְכַאֲשֶׁר הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁאִם יַמְרֶה אֶת פִּי ה', חַס וְחָלִילָה, עָלוּל הוּא לְהִתְיַסֵּר, זֶה דּוֹחֶה מִלִּבּוֹ אֶת הָרָצוֹן לְהַמְרוֹת אֶת פִּי ה'. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּעֲנוּג בָּעֲבֵרָה, מִכָּל מָקוֹם, הַפַּחַד מִן הָעֹנֶשׁ גָּדוֹל מֵהַתַּאֲוָה לָעֲבֵרָה. וְכֵיוָן שֶׁמִּתּוֹךְ הַיִּרְאָה הוּא מִתְרַגֵּל לְהִתְגַּבֵּר עַל תַּאֲוֹתָיו, זֶה נַעֲשֶׂה לוֹ יוֹתֵר קַל לְוַתֵּר עַל תַּאֲוֹתָיו, וּמִמֵּילָא טִבְעִי הַדָּבָר שֶׁאַהֲבַת ה' תִּהְיֶה קְרוֹבָה אֵלָיו, שֶׁהֲרֵי כֹּחַ תַּאֲוֹתָיו נֶחֱלַשׁ, וְכֹחַ שִׂכְלוֹ מִתְגַּבֵּר, כַּיָּדוּעַ.

וּמִכָּאן יֵשׁ לִלְמֹד לְעִנְיַן הַחִנּוּךְ לְמִשְׁמַעַת. אַף שֶׁחָשׁוּב מְאֹד לְפַתֵּחַ מִשְׁמַעַת מִתּוֹךְ אַהֲבָה, מִכָּל מָקוֹם, מֻכְרָח שֶׁתִּקְדַּם לָהּ מִשְׁמַעַת מִיִּרְאָה, שֶׁאִם לֹא כֵן, עָלוּל הוּא לָלֶכֶת שׁוֹלָל אַחֲרֵי תַּאֲוֹתָיו, שֶׁהֵן כְּחוֹמָה שֶׁל שֹׁחַד בִּפְנֵי שִׂכְלוֹ הַמְקָרְבוֹ לַעֲבוֹדַת ה'.

וּכְבָר כָּתַב הָרַמְבַּ"ם (בפיה"מ דאבות פ"א, מ"ג) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כִּי לַיִּרְאָה מָבוֹא גָּדוֹל בְּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּמִּצְווֹת הַשִּׁמְעִיּוֹת. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

כְּעֵין זֶה מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (סוטה מז ע"א): תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת, וְלֹא כֶּאֱלִישָׁע שֶׁדְּחָאוֹ לְגֵיחֲזִי בִּשְׁתֵּי יָדָיו וְכוּ'.

דְּהַיְנוּ, שֶׁהַקֵּרוּב צָרִיךְ לְהֵעָשׂוֹת עַל יְדֵי הַיָּד הַחֲזָקָה - יָד יָמִין קֵרוּב גָּדוֹל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַדְּחִיָּה תִּהְיֶה בְּצוּרָה חַלָּשָׁה יוֹתֵר, בְּאֹפֶן יַחֲסִי לַקֵּרוּב (ולהלן הרחבנו את הדברים).

וּמִכָּל מָקוֹם, בָּרוּר שֶׁהַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה צְרִיכוֹת לִהְיוֹת מְשֻׁלָּבוֹת זוֹ בָזוֹ.

חוֹבָה קְדוֹשָׁה לְצַיֵּן וְלַחֲזֹר וּלְצַיֵּן, שֶׁמַּפְתֵּחַ גָּדוֹל בְּהַצְלָחַת הַחִנּוּךְ הִיא הַתְּפִלָּה, תְּפִלָּה לְלֹא לֵאוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כז, יד): "קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'". אוּלָם אַל לָנוּ לִזְנֹחַ אֶת חוֹבָתֵנוּ לְהִשְׁתַּדֵּל לְחַנֵּךְ בְּעַצְמֵנוּ אֶת יְלָדֵינוּ, שֶׁאִם לֹא נִשְׁתַּדֵּל, בִּזְכוּת מָה נְבַקֵּשׁ מֵה' שֶׁיַּעֲזֹר לָנוּ?! אִם אֲנַחְנוּ לֹא מְרַחֲמִים עַל עַצְמֵנוּ - מִי יְרַחֵם עָלֵינוּ?! וּמַה הִיא חוֹבַת הַהִשְׁתַּדְּלוּת? עַל כָּךְ נִקְרָא לְהַלָּן.

וּבְכֵן, כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי חוֹבַת הַהִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ מִשְׁמַעַת בְּרִיאָה, עָלֵינוּ לָשִׂים לֵב לַדְּבָרִים הַבָּאִים:

תוכן העניינים

בני בבת עיני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה