אור ברסלב
בני בבת עיני יחסי גומלין בין ההורים לתלמוד התורה › מבוא

בני בבת עיני

יחסי גומלין בין ההורים לתלמוד התורה · מבוא

יחסי גומלין בין ההורים לתלמוד התורה

א] הוּא מַמָּשׁ מְשַׁגֵּעַ אוֹתִי! הוּא תוֹסֵס כְּמוֹ גָזוֹז. הוּא לֹא מְסֻגָּל לָשֶׁבֶת אֲפִלּוּ עֶשֶׂר דַּקּוֹת בִּרְצִיפוּת. מַמָּשׁ יֵאוּשׁ!

מָה עוֹשִׂים?

ב] יֵשׁ לִי בְּעָיָה רְצִינִית. הַיֶּלֶד לֹא שׁוֹלֵט בַּחֹמֶר, הוּא לֹא מַצְלִיחַ לְהָבִין. הַיֵּאוּשׁ אוֹכֵל אוֹתוֹ, אֵין לוֹ חֵשֶׁק לִלְמֹד.

מָה עוֹשִׂים?

ג] הַחֶבְרָה מְצִיקָה לַיֶּלֶד שֶׁלִּי. כָּל יוֹם הוּא חוֹזֵר בּוֹכֶה אוֹ עָצוּב, עַד שֶׁכְּבָר אֵין לוֹ חֵשֶׁק לָלֶכֶת לַתַּלְמוּד תּוֹרָה. מַה לֹא עָשִׂיתִי, וּבְכָל זֹאת זֶה לֹא עָזַר.

מָה עוֹשִׂים?

ד] אֶצְלִי זֶה מַשֶּׁהוּ אַחֵר לְגַמְרֵי. הַבֵּן פָּשׁוּט מַבְרִיק בְּשִׂכְלוֹ. הוּא תוֹפֵס בְּקַלּוּת אֶת הַנִּלְמָד, וְלָכֵן יֵשׁ לוֹ הַרְבֵּה בַּטָּלָה וְיֵצֶר לְשׁוֹבְבוּת.

מָה עוֹשִׂים?

ה] בַּתַּלְמוּד תּוֹרָה אָסְרוּ אוֹפַנַּיִם. הָאֱמֶת, שֶׁבַּבַּיִת אֵין לָנוּ הִתְנַגְּדוּת שֶׁיִּרְכַּב. וּבִכְלָל, אָחִיו שֶׁלּוֹמֵד בְּתַלְמוּד תּוֹרָה אַחֵר, מֻתָּר לוֹ לִרְכֹּב עַל אוֹפַנַּים. אֲנַחְנוּ פָּשׁוּט בְּמַלְכֹּדֶת, אִם נַרְשֶׁה לוֹ, וְאִם לֹא נַרְשֶׁה לוֹ!

מָה הַפִּתְרוֹן?

ו] הַיֶּלֶד לֹא שׁוֹאֵף לִלְמֹד כָּל הַיּוֹם תּוֹרָה. הוּא רוֹצֶה לִלְמֹד מִקְצוֹעַ, הַאִם יֵשׁ לִמְנֹעַ זֹאת מִמֶּנּוּ אוֹ לְהַסְכִּים?

ז] מֵאֵיזֶה גִּיל וְעַד כַּמָּה יֵשׁ לְהִתְעָרֵב בִּשְׁלַבֵּי הַצְּמִיחָה שֶׁל הַיֶּלֶד? אוֹ אוּלַי אֵין צֹרֶךְ לְהִתְעָרֵב בְּצוּרָה יְשִׁירָה, אֶלָּא נַנִּיחַ לוֹ לְפִי הֲבָנָתוֹ, וַאֲנַחְנוּ נִהְיֶה מִחוּץ לַתְּמוּנָה, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לַיֶּלֶד מְלַמְּדִים בַּמּוֹסָד הַחִנּוּכִי שֶׁיַּדְרִיכוּ אוֹתוֹ!

וְעוֹד וָעוֹד בְּעָיוֹת וּשְׁאֵלוֹת שֶׁזּוֹעֲקוֹת וּמְעִיקוֹת, וְאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים כֵּיצַד לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם. וּבִכְלָל, מַה הוּא הַמַּצָּב הַנּוֹרְמָלִי בַּתַּלְמוּד תּוֹרָה, וּמַה תַּפְקִיד הַתַּלְמוּד תּוֹרָה. יֵשׁ מִקְרִים רַבִּים שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מוֹצְאִים אֶת הַיָּדַיִם וְאֶת הָרַגְלַיִם...

הַמְּשִׂימָה דֵּי מֻרְכֶּבֶת לָנוּ, כְּהוֹרִים, שֶׁלֹא עָבַרְנוּ "קוּרְס הוֹרוּת", אֶלָּא נִזְרַקְנוּ לְתוֹךְ הַ"קַּלַּחַת", כֵּיצַד נוּכַל לַעֲמֹד בַּמְּשִׂימָה לִפְתֹּר בְּעָיוֹת שֶׁיֵּשׁ לַיֶּלֶד בַּתַּלְמוּד תּוֹרָה [אוֹ בְּכָל מוֹסָד חִנּוּכִי אַחֵר].

תְּפִלָּה! תְּפִלָּה! וְעוֹד תְּפִלָּה!!! בְּלִי לְהַפְסִיק, עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר - זוֹ הַתְּשׁוּבָה הַמֶּרְכָּזִית. צְרִיכִים לְהִתְפַּלֵּל לְלֹא לֵאוּת, שֶׁה' יִתֵּן בְּלִבֵּנוּ בִּינָה לְהַנְהִיגָם בְּצוּרָה נְכוֹנָה, וִיעָרֶה עַל יְלָדֵינוּ רוּחַ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה מִמְּרוֹמָיו. וְיִשְׁמְרֵם מִכָּל מִינֵי "מַרְעִין בִּישִׁין וְרוּחוֹת רָעוֹת".

אָמְנָם, אִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים אֲנַחְנוּ רוֹצִים בְּחִנּוּךְ יְלָדֵינוּ, אָסוּר לָנוּ לְהִתְעַלֵּם אוֹ לַחְסֹךְ מַאֲמָץ מִצִּדֵּנוּ לְנַסּוֹת לְכַוֵּן בְּצוּרָה נְכוֹנָה אֶת יְלָדֵינוּ. פָּשׁוּט, לִתְפֹּס מָקוֹם שָׁקֵט שֶׁלֹא יַפְרִיעוּ לָנוּ, וְלַחְשֹׁב עַל חֲשִׁיבוּת חִנּוּךְ יְלָדֵינוּ, וְכֵיצַד עָבַר עָלֵינוּ הַיּוֹם אִתָּם, וּמֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת לְמָחָר וְכוּ'. פָּשׁוּט, עַל יְדֵי מַחֲשָׁבָה בְּרִכּוּז עַל הַיְלָדִים בִּלְבַד, אֲנַחְנוּ עֲשׂוּיִים לְגַלּוֹת דְּבָרִים רַבִּים שֶׁלֹא עוֹלִים בְּדַעְתֵּנוּ לְלֹא הַ"חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ" שֶׁעָשִׂינוּ.

כַּמּוּבָן, שֶׁאִם יֵשׁ לָנוּ אֶפְשָׁרוּת לִלְמֹד דְּרָכִים וְעֵצוֹת בְּכָל צוּרָה שֶׁהִיא שֶׁעֲשׂוּיִים לְהַחְכִּים אוֹתָנוּ, חוֹבָתֵנוּ לָתֵת אֶת הַדַּעַת עֲלֵיהֶם. לָכֵן, הָבָה נְלַבֵּן יַחְדָּו אֶת הַשְּׁאֵלוֹת הַנַּ"ל.

תוכן העניינים

בני בבת עיני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה