אור ברסלב
בני בבת עיני חובת החינוך

בני בבת עיני

חובת החינוך

הסכמות והקדמה

מבוא

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אָמַר בְּמִשְׁלֵי (כב, ו): "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה". זֶהוּ עִקַּר הַחִנּוּךְ! שֶׁלֹא בִּלְבַד שֶׁהַנַּעַר נַעַר, וְיַד אָבִיו עוֹדָהּ תַּקִּיפָה עָלָיו, יִשְׁמַע לוֹ וְיַעֲשֶׂה כְּמִצְווֹתָיו, אֶלָּא גַּם כְּשֶׁיִּגְדַּל וְהוּא בִּרְשׁוּתוֹ - אַף כִּי יַזְקִין, לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה. כִּי הַחִנּוּךְ לֹא צִוּוּי בִּלְבַד הוּא שֶׁמְּצַוֶּה אֶת בְּנוֹ אוֹ אֶת תַּלְמִידוֹ: עֲשֵׂה כָּךְ וְכָךְ, גַּם לֹא הֶרְגֵּל בִּלְבַד הוּא שֶׁמַּרְגִּילוֹ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים. יוֹתֵר גָּדוֹל וְיוֹתֵר פּוֹעֵל מִן הַצִּוּוּי וּמִן הַהֶרְגֵּל הוּא הַחִנּוּךְ. וּשְׁנֵי אֵלֶּה - הַצִּוּוּי וְהַהֶרְגֵּל - רַק כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ הֵם, שֶׁהַמְחַנֵּךְ מֻכְרָח לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְצַוּוֹתוֹ וּלְהַרְגִּילוֹ כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בְּדֶרֶךְ ה'. (מתוך ספר "חובת התלמידים" לרה"ג הרב קלונימוס קלמיש זצ"ל הי"ד, בראשיתו)

מהות המלה "חינוך"

כָּתוּב בְּסֵפֶר "חוֹבַת הַתַּלְמִידִים" (שם): "הַכַּוָּנָה הִיא - לְגַדֵּל וּלְפַתֵּחַ אֶת טִבְעוֹ וְהַכְשָׁרָתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד שֶׁנִּמְצְאָה בּוֹ בְּמִדָּה אוֹ בְּכֹחַ וּבְהֶעְלֵם לְבַד לְגַלּוֹתָהּ. וְכֵיוָן שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, עוֹד בְּיַלְדוּתוֹ רוּחַ ה' נִשְׁמַת שַׁדַּי טְמוּנָה וּגְנוּזָה בּוֹ, צְרִיכִים לְגַדֵּל וּלְחַנֵּךְ אוֹתוֹ לְהוֹצִיאָהּ, לְגַלּוֹתָהּ וּלְהַפְרִיחָהּ, וְיִהְיֶה לִיהוּדִי נֶאֱמָן עוֹבֵד ה', וּבְתוֹרָתוֹ מֵעַצְמוֹ יֶחְפָּץ".

מִי אֲנַחְנוּ?

בַּדּוֹר הַקּוֹדֵם הָיְתָה מִשְׁמַעַת חֵרֶף כָּל הַקְּשָׁיִים, וְאִלּוּ בְּדוֹרֵנוּ - עִם רֹב הַשִּׁכְלוּלִים - בְּכָל זֹאת אֵין שְׁלִיטָה

לֹא אַחַת מִתְגַּנְּבוֹת מַחֲשָׁבוֹת נוּגוֹת אוֹדוֹת עַצְמֵנוּ: הִנֵּה פַּעַם, בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּצָּב הַכַּלְכָּלִי הָיָה בְּכִי רַע, וַאֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁהָיוּ עֲשִׁירִים, מִכָּל מָקוֹם לֹא הָיוּ לָהֶם אֶת הָאֶמְצָעִים הַמְשֻׁכְלָלִים שֶׁיֵּשׁ לָנוּ הַיּוֹם, וּמִמֵּילָא מוּבָן, שֶׁהַמַּאֲמָץ הָיָה רַב יוֹתֵר. לְדֻגְמָא: בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, אִם רָצוּ לֶאֱפוֹת לֶחֶם, הָיָה עֲלֵיהֶם לִטְחֹן חִטָּה בְּצוּרָה יָדָנִית, לָלוּשׁ וְלֶאֱפוֹת, וְלֹא תָמִיד הָיָה תַּנּוּר בַּבַּיִת, וְהָיוּ צְרִיכִים לָגֶשֶׁת לִמְקוֹם הָאֲפִיָּה שֶׁהָיָה מִחוּץ לְבֵיתָם. כְּמוֹ כֵן, אִם הָיוּ צְרִיכִים מַיִם, הָיָה עֲלֵיהֶם לִשְׁאֹב מִן הַבְּאֵר, וְגַם הֵם הָיוּ בְּמִדָּה. וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ בְּכָל הַפְּעֻלּוֹת שֶׁהָיוּ מַצְרִיכוֹת מַאֲמָץ גָּדוֹל בְּיַחַס לְדוֹרֵנוּ, וְאַף עַל פִּי כֵן חִנְּכוּ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ וְגִדְּלוּ יְלָדִים לְתִפְאָרָה.

וְאִלּוּ לְעֻמַּת זֹאת בְּדוֹרֵנוּ - אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ אֶת כָּל הַמִּכְשׁוּר, כְּגוֹן: טֶלֶפוֹן, תַּנּוּר אֲפִיָּה, קֶמַח מוּכָן וְלֶחֶם מוּכָן מֵהַרְבֵּה סוּגִים, כָּךְ גַּם הַכְּבִיסָה שֶׁמְּכַבְּסִים - הַכִּבּוּס נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי מְכוֹנָה, וְשֶׁלֹא לְדַבֵּר עַל הַמִּיקְרוֹגַל וְעַל מְיַבֵּשׁ הַכְּבִיסָה וְשׁוֹאֵב הָאָבָק, וְעוֹד וָעוֹד מִכְשׁוּר חָדִישׁ. וְחֵרֶף זֹאת עֲדַיִן קָשֶׁה בְּחִנּוּךְ הַיְלָדִים, וַאֲפִלּוּ יוֹתֵר קָשֶׁה מֵהַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, עַד שֶׁכִּמְעַט שֶׁאֲנַחְנוּ "מְרִימִים יָדַיִם". עוֹד זוֹכְרִים אֲנַחְנוּ הֵיטֵב אֵיךְ שֶׁבְּמַבָּט בִּלְבַד יָדַעְנוּ מָה הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ רוֹצִים מֵאִתָּנוּ, הוֹרַדְנוּ רֹאשׁ וְעָשִׂינוּ אֶת רְצוֹנָם בְּצַיְּתָנוּת. לֹא הָיָה לָנוּ מָקוֹם לְתַבְעָנוּת, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, הַהֵפֶךְ - תָּמִיד חָשַׁבְנוּ אֵיךְ לְרַצּוֹת אֶת הַהוֹרִים. וְאִלּוּ הַיּוֹם זֶה בְּדִיּוּק לְהֵפֶךְ: יֵשׁ מִכְשׁוּר, יֵשׁ "לוּקְסוּס", אֲבָל אֵין חִנּוּךְ, אֵין שְׁלִיטָה. פָּשׁוּט מַצָּב מְיָאֵשׁ. מִי אֲנַחְנוּ? עַצְלָנִים? טִפְּשִׁים? מַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ וְדוֹמוֹת צָפוֹת וּמַטְרִידוֹת אוֹתָנוּ, וְיֵשׁ פְּעָמִים שֶׁאֲנַחְנוּ מְהַרְהֲרִים זֹאת בְּקוֹל: מִי אֲנַחְנוּ?! מַה קּוֹרֶה אִתָּנוּ?!

הָבָה נְנַסֶּה לַעֲמֹד עַל שֹׁרֶשׁ הַדְּבָרִים.

בְּדוֹרוֹת עָבָרוּ הַנֹּעַר נִזּוֹן בְּעִקָּר מֵהַתָּא הַמִּשְׁפַּחְתִּי, וְלָכֵן גַּם צִיֵּת לוֹ, וְאִלּוּ בְּדוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים הַנֹּעַר חָשׂוּף לְדֵעוֹת מִכָּל הָעוֹלָם וְלָכֵן גַּם חוֹשֵׁב שֶׁהוּא יוֹדֵעַ, וְלָכֵן לֹא מְצַיֵּת.

הִנֵּה כָּתַב הָרַב קְלוֹנְמוּס קַלְמִישׁ זַצַ"ל וַה' יִקֹּם דָּמוֹ, בְּסֵפֶר "חוֹבַת הַתַּלְמִידִים" (עמ' טו), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: לֹא בְהַשְׁעָרוֹת, רַק בְּחֻקִּים אֵיתָנִים וְעֻבְדּוֹת חֲזָקוֹת עָלֵינוּ לְבָאֵר בָּרִאשׁוֹנָה מָה הַחִלּוּק בֵּין דּוֹר לְדוֹר; לָמָּה בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים לָנוּ, כָּל חִנּוּךְ שֶׁהוּא הָיָה מוֹעִיל; תַּלְמִידֵי כָּל מְלַמֵּד וּבְנֵי כָּל אָב, רֻבָּם כְּכֻלָּם הָיוּ עוֹבְדֵי ה', וְלֹא כֵן עַתָּה. הַסִּבָּה הַפְּשׁוּטָה וְהָעִקָּרִית הִיא, שֶׁהַנֹּעַר קָם וְחוֹשֵׁב אֶת עַצְמוֹ לְאִישׁ בְּטֶרֶם בָּא מוֹעֲדוֹ. לֹא הַשְׁעָרָה בְדוּיָה אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים בָּזֶה, כִּי גַּם כָּל הָעוֹלָם מְקוֹנֵן עַל זֶה, וְלֹא אֶת הַטַּעַם וְהַסִּבָּה בָּאנוּ לְבָאֵר לָמָּה קָם הַנֹּעַר לַחְשֹׁב אֶת עַצְמוֹ בְּדַעַת וְרָצוֹן, בְּעוֹד בּוֹ דַּעַת מְהֻפָּךְ וְרָצוֹן בֹּסֶר מַר. וְעוֹד הוֹדִיעוּ לָנוּ מֵרֹאשׁ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה מט.): בְּעִקְבְתָּא דִמְשִׁיחָא חֻצְפָּא יִסְגֵּא. גַּם זֹאת חֻצְפָּא הִיא לַחְשֹׁב אֶת עַצְמוֹ וְאֶת דַּעְתּוֹ לְנֶאֱמָנִים וּבְטוּחִים לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם. הַדָּבָר כָּל כָּךְ הִתְלַקַּח, עַד שֶׁמִּשְׁתּוֹמְמִים אָנוּ לִפְעָמִים לִרְאוֹת תִּינוֹקוֹת קְטַנִּים מַמָּשׁ אֵיךְ שֶׁרוּחַ עַצְמִית וְאֹמֶץ מְדֻמֶּה זֶה כְּבָר מְבַצְבְּצִים וְעוֹלִים בָּהֶם לַחְשֹׁב אֶת עַצְמָם לַאֲנָשִׁים. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

דִּבְרֵי הָרַב הַנַּ"ל נֶאֶמְרוּ לִפְנֵי כְּשִׁשִּׁים שָׁנָה, וְרוֹאִים זֹאת בַּעֲלִיל בְּדוֹרֵנוּ בְּצוּרָה חֲרִיפָה וּבְרוּרָה.

אָמְנָם יֵשׁ טַעַם נוֹסָף לַמַּרְדָנוּת וְהָעַצְמָאוּת עַל פִּי דִּבְרֵי הָרַב שִׁמְשׁוֹן רְפָאֵל הִירְשׁ זַצַ"ל, שֶׁחַי בְּגֶרְמַנְיָה לִפְנֵי כְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה. הוּא מְצַיֵּן אֶת הַסִּבָּה לַיְרִידָה הָרוּחָנִית וְהַמּוּסָרִית וְהַקֹּשִׁי הַחִנּוּכִי בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים וְגַם בְּדוֹרוֹ, וְזֹאת מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ הֶבְדֵּל בֵּין הַחַיִּים שֶׁל יְהוּדֵי אַשְׁכְּנַז בִּזְמַן שֶׁחָיוּ בַּגֶּטָּאוֹת, לְעֻמַּת צוּרַת הַחַיִּים לְאַחַר שֶׁקִּבְּלוּ זְכֻיּוֹת כְּאֶזְרָחִים מִן הַשּׁוּרָה וְהֻרְשׁוּ לְנַהֵל אֹרַח חַיִּים בְּכָל הַמְּדִינָה. וּמָה הַהֶבְדֵּל? הִנֵּה, כַּאֲשֶׁר חָיוּ בַּגֶּטּוֹ בִּלְבַד, כָּל הַיְלָדִים רָאוּ חִנּוּךְ אָחִיד, תּוֹרָה, מִצְווֹת וְיִרְאַת ה'. וְגַם אֵלֶּה שֶׁלֹא רָאוּ בְרָכָה בְּלִמּוּדָם, גָּדְלוּ כַּאֲנָשִׁים יִרְאֵי ה', מִשּׁוּם שֶׁזּוֹ הָיְתָה הַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה שֶׁרָאוּ, וְרַק אוֹתָהּ עוֹדְדוּ אֲבוֹתֵיהֶם. וְאִלּוּ לְעֻמַּת זֹאת - כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ לַמֶּרְחָב הַגַּשְׁמִי מִחוּץ לְכָתְלֵי הַגֶּטּוֹ, הַיְלָדִים כְּבָר רָאוּ מְצִיאוּת אַחֶרֶת, שָׁמְעוּ דֵּעוֹת נְבוּבוֹת, וְהָלְכוּ שְׁבִי אַחֲרֵיהֶן וְנָפְלוּ בְּרִשְׁתָּן. תַּעֲנוּגוֹת הָעוֹלָם קָסְמוּ לָהֶם, הַקִּדְמָה הַחָמְרִית הִוְּתָה מַטְּרַת חַיֵּיהֶם, וּמִמֵּילָא רָאוּ אֶת הוֹרֵיהֶם כַּאֲנָשִׁים "מְיֻשָּׁנִים", וְכָךְ נוֹצַר נֶתֶק רִגְשִׁי בֵּין הַבָּנִים לַאֲבוֹתֵיהֶם שֶׁהוֹבִיל לְנִכּוּר, שֶׁאַף גָּבַל בְּחֻצְפָּה.

דִּבְרֵי הָרַב שִׁמְשׁוֹן רְפָאֵל הִירְשׁ תּוֹאֲמִים גַּם לְדוֹרֵנוּ. וְאֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁבְּדוֹרֵנוּ הַבְּעָיָה הֶחֱרִיפָה בְּיֶתֶר שְׂאֵת - אִם מִשּׁוּם הִתְפַּתְּחוּת כְּלֵי הַתִּקְשֹׁרֶת, שֶׁכָּל יֶלֶד שׁוֹמֵעַ דֵּעוֹת מִכָּל הָעוֹלָם - בָּרַדְיוֹ, בַּטֶּלֶוִיזְיָה, בַּמַּחְשֵׁב, בָּאִינְטֶרְנֵט, וְאִם בָּעִתּוֹנוּת. זֹאת וְעוֹד, הַתַּחְבּוּרָה הַמִּתְקַדֶּמֶת מְאַפְשֶׁרֶת מִפְגָּשִׁים עִם אֲנָשִׁים מִכָּל קַצְוֵי הַמְּדִינָה, וַאֲפִלּוּ מִכָּל קַצְוֵי עוֹלָם בְּצוּרָה קַלָּה מְאֹד. וְאִם לֹא דַי בְּכָךְ, הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ גַּם גִּבּוּי מְדִינִי לְעַצְמָאוּת הַיְלָדִים הַמּוֹבִילָה לְמֶרֶד מְעֻגָּן בַּחֹק, וְאֵין זֶה סוֹד שֶׁהַתִּקְשֹׁרֶת מְפַרְסֶמֶת וּמְעוֹדֶדֶת לְעַצְמָאוּת וּמֶרֶד הַנַּ"ל, וְלָכֵן אֵין זֶה פֶּלֶא שֶׁבְּדוֹרֵנוּ הַחִנּוּךְ קָשֶׁה יוֹתֵר. הֵן אֱמֶת וְיַצִּיב, שֶׁבְּדוֹרֵנוּ, הָאֶמְצָעִים הַטֶּכְנִיִּים הָעוֹמְדִים לִרְשׁוּתֵנוּ מְקִלִּים מְאֹד, וְכָאָמוּר לְעֵיל, וְאִם כֵּן, לִכְאוֹרָה אֲנַחְנוּ אֲמוּרִים לִהְיוֹת פְּנוּיִים יוֹתֵר וּלְהִתְמַסֵּר לְחִנּוּךְ יְלָדֵינוּ. אוּלַם הָאֱמֶת הִיא, שֶׁכָּךְ נִרְאִים פְּנֵי הַדְּבָרִים בְּמַבָּט שִׁטְחִי, אֲבָל כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן, נַגִּיעַ לְמַסְקָנָא, שֶׁאֵין שׁוּם הַשְׁוָאָה אוֹ אִזּוּן עַל יְדֵי הָאֶמְצָעִים הַטֶּכְנִיִּים הַנַּ"ל, וְזֹאת מִכַּמָּה סִבּוֹת:

א. גַּם כַּאֲשֶׁר יֵשׁ אֶמְצָעִים טֶכְנִיִּים, עֲדַיִן אֵין זֶה עֲרֻבָּה שֶׁנִּהְיֶה פְּנוּיִים, מִשּׁוּם שֶׁכָּל אֶמְצָעִי דּוֹרֵשׁ "מְחִיר". לְמָשָׁל אַחְזָקַת טֶלֶפוֹן, פֶּלֶאפוֹן, מְיַבֵּשׁ, מְכוֹנִית, חַשְׁמַל, מַיִם וְכוּ', מַצְרִיכִים תַּשְׁלוּם - אִם זֶה תַּשְׁלוּם הַקְּנִיָּה, וְאִם זֶה אַחְזָקָה שׁוֹטֶפֶת, וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ. וְכַמּוּבָן, שֶׁכְּדֵי לְהַשִּׂיג כֶּסֶף יֵשׁ לָצֵאת לַעֲבֹד, וַעֲבוֹדָה תּוֹפֶסֶת לָנוּ אֶת הָרֹאשׁ. וְכָךְ בְּעֶצֶם, בִּמְקוֹם לְהִתְפַּנּוֹת לְחִנּוּךְ יְלָדֵינוּ, אֲנַחְנוּ כְּבוּלִים לְהִתְחַיְּבֻיּוֹת הַמְנַתְּקוֹת אוֹתָנוּ מֵהֶם, וְהַמְּצִיאוּת מוֹכִיחָה לְכֻלָּנוּ כַּמָּה זְמַן אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים עִם הַיְלָדִים בְּפֹעַל.

זֹאת וְעוֹד, גַּם בְּהַנִּיחַ שֶׁהַשֶּׁפַע בְּאֶמְצָעִים טֶכְנִיִּים אֵינָם דּוֹרְשִׁים שִׁעְבּוּד מָמוֹנִי וְגוּפָנִי, עֲדַיִן אֵין לְהַשְׁווֹת אֶת עָצְמַת וְגֹדֶל הַסִּכּוּן עַל הָרוּחָנִיּוּת שֶׁל הַיֶּלֶד עַל יְדֵי אֶמְצְעֵי הַתִּקְשֹׁרֶת וְהָעוֹלָם הָרָחָב כַּנַּ"ל בְּסִבָּה שְׁנִיָּה, לְעֻמַּת הַיְכֹלֶת הַטֶּכְנִית שֶׁאֲמוּרָה לְהַוּוֹת מִשְׁקָל כְּנֶגֶד. וְאֵין לְהַשְׁווֹת אֶת מַאֲמַץ הַהוֹרִים נֶגֶד הַתִּקְשֹׁרֶת הַנַּ"ל וּכְנֶגֶד רוּחַ הַמַּרְדָנוּת הַמֻּקְדֶּמֶת שֶׁל הַיֶּלֶד, כִּי בְּוַדַּאי שֶׁהַרְבֵּה יוֹתֵר מַתִּישׁ הַמַּאֲבָק הָרוּחָנִי מֵהַמַּאֲבָק הַגַּשְׁמִי. וּמִמֵּילָא מוּבָן, שֶׁהַשִּׁכְלוּלִים הַחָמְרִיִּים אֵינָם תְּרוּפָה לִבְעָיַת הַחִנּוּךְ, כִּי לִפְתֹּר בְּעָיָה רוּחָנִית דָּרוּשׁ מַאֲמָץ הַרְבֵּה יוֹתֵר גָּדוֹל.

* מַאֲמַץ הַהוֹרִים בְּדוֹרֵנוּ רָאוּי לְהַעֲרָכָה מְיֻחֶדֶת. * לֶעָתִיד לָבוֹא יִכָּתֵב סֵפֶר שֶׁיְּתַעֵד אֶת מַעֲשֵׂינוּ וְיִהְיֶה כְּצִיּוּן דֶּרֶךְ לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים

מִכֵּיוָן שֶׁכֵּן, עָלֵינוּ לְהָבִין, שֶׁאֲנַחְנוּ כְּהוֹרִים כֵּן עוֹשִׂים מַאֲמָץ, וְלֹא פָּחוֹת מֵהַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים. אַדְּרַבָּה, הַמַּאֲבָק וְהַמַּאֲמָץ שֶׁל הַהוֹרִים בַּדּוֹר הַזֶּה הוּא גָּדוֹל מְאֹד וְרָאוּי לְהַעֲרָכָה, וּבִפְרָט לְפִי מַה שֶּׁכָּתַב הָרַב הַמְקֻבָּל רַבִּי חַיִּים וִיטָאל זַצַ"ל (הובא בספר "אור לציון" עמ' כח), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: פַּעַם שָׁאַלְתִּי לְמוֹרִי [הוּא הָאֲרִ"י זַ"ל] וְאָמַר לִי: דַּע לְךָ, כִּי אֵין גַּדְלוּת הַנֶּפֶשׁ תְּלוּיָה כְּפִי מַעֲשֵׂה הָאָדָם - רַק לְפִי הַזְּמַן וְהַדּוֹר הַהוּא, כִּי מַעֲשֶׂה קָטָן מְאֹד בַּדּוֹר הַזֶּה שָׁקוּל בְּכַמָּה מִצְווֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁבְּדוֹרוֹת אֲחֵרִים. כִּי בְּדוֹרוֹת אֵלּוּ הַקְּלִפָּה גּוֹבֶרֶת מְאֹד מְאֹד לְאֵין קֵץ - מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּדוֹרוֹת רִאשׁוֹנִים, וְאִלּוּ הָיִיתִי בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, הָיוּ מַעֲשַׂי וְחָכְמָתִי נִפְלָאִים. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְאִם בְּדוֹרוֹ שֶׁל מַהַרְח"וּ מַעֲשֶׂה קָטָן נֶחְשָׁב גָּדוֹל לְעֻמַּת דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים - בְּדוֹרֵנוּ זֶה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁכָּל מַעֲשֶׂה קָטָן שָׁקוּל הַרְבֵּה מְאֹד, וְכָל מַאֲמָץ בַּחִנּוּךְ נֶחְשָׁב מְאֹד, וְאַשְׁרֵי הַהוֹרִים הַזּוֹכִים לְהִתְאַמֵּץ עֲבוּר חִנּוּךְ יַלְדֵיהֶם. אֵין קֵץ וְשִׁעוּר לִשְׂכָרָם בָּעוֹלָם הַבָּא.

חִזּוּק נוֹסָף נוּכַל לְהִתְחַזֵּק מִמַּה שֶּׁהוּבָא בְּמִדְרַשׁ רוּת רַבָּה (ה, ו), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר מַרְיוּן: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאִם אָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה, יַעֲשֶׂנָּה בְּלֵבָב שָׁלֵם. שֶׁאִלּוּ הָיָה רְאוּבֵן יוֹדֵעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַכְתִּיב עָלָיו (בראשית לז, כא) "וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם" - בִּכְתֵפוֹ הָיָה מוֹלִיכוֹ אֵצֶל אָבִיו, וְאִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ אַהֲרֹן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַכְתִּיב עָלָיו (שמות ד, יד) "הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ" - בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת הָיָה יוֹצֵא לִקְרָאתוֹ, וְאִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ בֹּעַז שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַכְתִּיב עָלָיו (רות ב, יד) "וַיִּצְבָּט־לָהּ קָלִי וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר" - עֲגָלוֹת מְפֻטָּמוֹת הָיָה מַאֲכִילָהּ. רַבִּי כֹּהֵן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי: לְשֶׁעָבַר הָיָה אָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה, וְהַנָּבִיא כּוֹתְבָהּ, וְעַכְשָׁו, כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה, מִי כּוֹתְבָהּ? אֵלִיָּהוּ כּוֹתְבָהּ וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חוֹתֵם עַל יְדֵיהֶם. הָדָא הוּא דִכְתִיב (מלאכי ג, טז): "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְגוֹ'". עַד כָּאן לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ.

אָמְנָם נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: וְכִי רְאוּבֵן, אַהֲרֹן וּבֹעַז רוֹדְפִים אַחַר הַכָּבוֹד? וּמִשּׁוּם שֶׁיְּפַרְסְמוּ אוֹתָם הָיוּ מוּכָנִים לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּצְוָה בְּיֶתֶר שְׁלֵמוּת?! לא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת! שֶׁהֲרֵי מְדֻבָּר בְּצַדִּיקִים גְּדוֹלִים. וּלְחַדֵּד זֹאת, נְתָאֵר לָנוּ אֶת הַ"בַּבָּא סָאלִי", רַבֵּנוּ יִשְׂרָאֵל אֲבוּחֲצִירָא זַצַ"ל - הַאִם הוּא יְקַיֵּם מִצְווֹת בִּשְׁבִיל כָּבוֹד? בְּוַדַּאי שֶׁלֹא! אָז פָּשׁוּט שֶׁרְאוּבֵן, אַהֲרֹן וּבוֹעַז לֹא קִיְּמוּ מִצְווֹת בִּשְׁבִיל פִּרְסוּם וְכָבוֹד.

אֶלָּא הַסִּבָּה הִיא, מִשּׁוּם שֶׁהֵם לֹא יָדְעוּ שֶׁהֵם יִהְיוּ לְאוֹת וּלְדֻגְמָא לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים, וְלָכֵן פָּעֲלוּ בַּצּוּרָה הָרְגִילָה, אֲבָל אִלּוּ יָדְעוּ שֶׁהֵם יִזָּכְרוּ עַל סֵפֶר וִישַׁמְּשׁוּ כְּדֻגְמָא חִיּוּבִית, הָיוּ פּוֹעֲלִים בְּצוּרָה נִמְרֶצֶת וְאֵיכוּתִית הַטְּעוּנָה פְּעִילוּת מֵעַל לַנִּדְרָשׁ בְּמִקְרֶה שֶׁאֵינוֹ דֻגְמָא.

וְהִנֵּה, הַמִּדְרָשׁ מְגַלֶּה לָנוּ דָּבָר נִפְלָא. הַמִּדְרָשׁ מְגַלֶּה שֶׁגַּם עָלֵינוּ יִהְיֶה סֵפֶר הִיסְטוֹרְיָה לֶעָתִיד לָבוֹא, יִכְתְּבוּ עָלֵינוּ כֵּיצַד פָּעַלְנוּ, כֵּיצַד חִנַּכְנוּ, כֵּיצַד הִתְמוֹדַדְנוּ בַּנִּסְיוֹנוֹת הָרַבִּים וְלֹא נִכְנַעְנוּ, עָמַדְנוּ בִּגְבוּרָה בַּמְּשִׂימָה. וּכְמוֹ שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר מְרִימִים עַל־נֵס אֶת גְּבוּרַת הַמַּכַּבִּים לְעֻמַּת הַיְּוָנִים וְהַמִּתְיַוְּנִים - כָּךְ תִּתְנוֹסֵס גְּבוּרַת הַהוֹרִים הָעוֹמְדִים בִּגְבוּרָה מוּל עוֹלַם הַחָמְרִיּוּת הַמָּלֵא כְּפִירָה, וְעוֹד מַרְעִין בִּישִׁין שֶׁאֵין לְהַעֲלוֹתָם בִּכְתָב. וּמַה שֶּׁבָּרוּר הוּא, שֶׁדּוֹרֵנוּ מָלֵא נִסְיוֹנוֹת כְּבֵדִים יוֹתֵר מֵהַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, וְכַנַּ"ל בְּשֵׁם הָאֲרִ"י זַ"ל, וְלָכֵן עָלֵינוּ לִהְיוֹת כְּדֻגְמָא לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים, בְּיָדְעֵנוּ שֶׁנִּכָּתֵב עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁיִּכְתְּבוּ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.

נִשְׁתַּדֵּל לְחַנֵּךְ בְּצוּרָה אֵיכוּתִית, בְּשִׂמְחָה וּבְבִטָּחוֹן בַּה', שֶׁנֶּאֱמָן הוּא לְשַׁלֵּם שְׂכָרֵנוּ, וְאֵין סָפֵק שֶׁכְּדַאי הַמַּאֲמָץ בַּחִנּוּךְ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָנוּ עֲרֻבָּה מַה תִּהְיֶה הַתּוֹצָאָה. לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְלֹא אַתָּה בֶּן חוֹרִין לְהִבָּטֵל מִמֶּנָּה (אבות ב, טז).

חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד יְלָדֵינוּ וּבְעַד תּוֹרַת אֱלֹקֵינוּ!

עֵצָה טוֹבָה! לֹא פַּעַם נִגְרֶמֶת לָנוּ עָגְמַת־נֶפֶשׁ תּוֹךְ כְּדֵי פְּעֻלּוֹת הַחִנּוּךְ. כּוֹאֵב לָנוּ שֶׁהֶעֱנַשְׁנוּ, כּוֹאֵב לָנוּ שֶׁלֹא יָכֹלְנוּ לְהַתִּיר לַיֶּלֶד לָצֵאת לְשַׂחֵק, לָצֵאת לְאֵרוּעַ, לְבַקֵּר קְרוֹבִים, נָזַפְנוּ בַּיֶּלֶד, קִבַּלְנוּ מִכְתָּב מִמְּקוֹם הַלִּמּוּדִים שֶׁהַיֶּלֶד לֹא מִתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה וְלִפְעָמִים הַיֶּלֶד מִתְחַצֵּף, וּבִכְלָל - מִתְעוֹרְרִים לָנוּ חֲשָׁשׁוֹת: מַה יִּהְיֶה עִם הַיֶּלֶד הַזֶּה כְּשֶׁיִּגְדַּל, הַאִם הוּא יִשְׁמֹר מִצְווֹת, אוֹ, חַס וְחָלִילָה, הוּא יִפְרֹק עֹל? אוֹי! זֶה מַמָּשׁ מַפְחִיד! לִפְעָמִים רוֹאִים אֶת הַיֶּלֶד שֶׁהוּא מְזַלְזֵל בַּמִּצְווֹת, לֹא מִתְפַּלֵּל, לֹא מְבָרֵךְ, אוֹ מְבָרֵךְ כִּלְאַחַר יָד, וְעוֹד וָעוֹד חֲשָׁשׁוֹת הַגּוֹרְמִים לָנוּ עָגְמַת־נֶפֶשׁ. כַּמָּה דְמָעוֹת נוֹזְלוֹת בְּחַיִל.

יֵשׁ עֵצָה! בְּאוֹתָם רְגָעִים יֵשׁ לְכַוֵּן, שֶׁתִּהְיֶה עָגְמַת־הַנֶּפֶשׁ לְכַפָּרַת עֲווֹנוֹת, וְיִהְיוּ בִּמְקוֹם יִסּוּרִים אֲחֵרִים שֶׁאֲמוּרִים לָבוֹא עָלֵינוּ. וּבִפְרָט אִם בְּאוֹתָם רְגָעִים אֲנַחְנוּ בּוֹכִים - שַׁעֲרֵי דִמְעָה לֹא נִנְעָלוּ. יֵשׁ לְנַצֵּל זֹאת וְלָשֵׂאת תְּפִלָּה עַל הַיְלָדִים שֶׁיִּגְדְּלוּ לְתוֹרָה וּלְיִרְאָה בְּנַחַת. (ע"פ דברי הרב "פלא יועץ", ערך "גלות")

חובת החינוך

* אַהֲבַת ה' לְאַבְרָהָם הָיְתָה מִשּׁוּם שֶׁעָמַל בְּחִנּוּךְ בָּנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ. * אַבְרָהָם עָמַל לְהַפְנִים אֶת עֲרָכָיו גַּם מִבְּחִינָה שִׂכְלִית

הָיָה זֶה כַּאֲשֶׁר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּמַר אֹמֶר לְהַשְׁמִיד אֶת הָעִיר סְדוֹם, מִשּׁוּם שֶׁאַנְשֵׁי הָעִיר סְדוֹם הָיוּ רָעִים וְחַטָּאִים מְאֹד. אוּלָם לִפְנֵי בִּצּוּעַ הַגְּזֵרָה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רָאָה צֹרֶךְ מִבְּחִינָה מוּסָרִית לְהוֹדִיעַ עַל כָּךְ לְאַבְרָהָם. וְכָךְ מְסַפֶּרֶת לָנוּ הַתּוֹרָה:

"וַה' אָמָר הַמֲכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה?! וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו" (בראשית יח, יז).

פֵּרוּשִׁים שׁוֹנִים נֶאֶמְרוּ עַל הַפְּסוּקִים הַנַּ"ל. אָמְנָם עַל דֶּרֶךְ הַחִנּוּךְ נִרְאֶה, בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, לְפָרֵשׁ אֶת כַּוָּנַת הַכְּתוּבִים כָּךְ:

אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לְהַעֲלִים מֵאַבְרָהָם אֶת אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה, הֲרֵי מֵאַבְרָהָם עֲתִידָה לָצֵאת מִשְׁפָּחָה מְפֹאָרָה וַעֲצוּמָה - "וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ"?! כַּאֲשֶׁר יִרְצוּ לְהָבִיא דֻגְמָא טוֹבָה שֶׁל אֲנָשִׁים הֲגוּנִים וּמֻצְלָחִים, יַצְבִּיעוּ עַל אַבְרָהָם וּמִשְׁפַּחְתּוֹ בְּאָמְרָם: רְאוּ אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם כַּמָּה הִיא טוֹבָה וּמֻצְלַחַת! יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּהְיוּ כְמוֹתָם.

וְאִם תִּשְׁאַל, מִנַּיִן הָעֲרֻבָּה שֶׁאָכֵן תֵּצֵא מֵאַבְרָהָם מִשְׁפָּחָה מְפֹאָרָה וּמֻצְלַחַת?

הַתְּשׁוּבָה הִיא: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה" וְגוֹ'. אֲנִי מַכִּירוֹ וְיוֹדְעוֹ שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּחִנּוּךְ בְּנֵי בֵיתוֹ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ ה' "אַחֲרָיו". דְּהַיְנוּ, שֶׁלֹא דַי שֶׁהוּא מַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם לְקַיֵּם אֶת מִצְווֹת ה' בְּעוֹדֶנּוּ חַי, שֶׁאָז אֵין זוֹ בְּעָיָה, שֶׁהֲרֵי אַבְרָהָם הָיָה חָשׁוּב מִבְּחִינָה גַּשְׁמִית, וְאָהוּב מִבְּחִינָה רוּחָנִית. וְאִם כֵּן, לֹא יִקְשֶׁה עָלָיו לְהַשְׁפִּיעַ עַל בְּנֵי בֵיתוֹ שֶׁיְּקַיְּמוּ אֶת מִצְווֹת ה' בִּשְׁבִילוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהֵם אוֹהֲבִים וּמַעֲרִיכִים אוֹתוֹ כְּאָב וּכְמַנְהִיג דָּגוּל וּמָסוּר, אוֹ שֶׁבְּנֵי בֵיתוֹ יְקַיְּמוּ בִּשְׁבִילָם, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אִינְטֶרֶס - הֵם צְרִיכִים אֶת אַבְרָהָם מִבְּחִינָה חָמְרִית, וְלָכֵן מִשְׁתַּלֵּם לָהֶם לְקַיֵּם אֶת מִצְווֹת ה'. וְזֹאת, אַף עַל פִּי שֶׁבְּנֵי בֵיתוֹ אֵינָם מְשֻׁכְנָעִים שֶׁאָכֵן עֲלֵיהֶם לְקַיֵּם אֶת מִצְווֹת ה'.

אוּלָם אַבְרָהָם "חִנֵּךְ וְהִפְנִים" לִבְנֵי בֵיתוֹ אֶת הַצֹּרֶךְ לְקַיֵּם מִצְווֹת ה', שֶׁגַּם אַחֲרֵי מוֹתוֹ הֵם יְקַיְּמוּ אוֹתָן.

וְאִם כֵּן, חֲזָקָה הִיא שֶׁיִּהְיוּ עוֹד הַרְבֵּה "אַבְרָהָמִים" כָּמוֹהוּ, וּמִמֵּילָא יִהְיוּ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם זֶרַע קֹדֶשׁ!

הַעֲרָכָתוֹ שֶׁל ה' כְּלַפֵּי אַבְרָהָם הָיְתָה עַל הַהַדְרָכָה שֶׁהוּא מַדְרִיךְ אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְזֹאת גַּם הַסִּבָּה שֶׁה' יָבִיא עַל אַבְרָהָם אֶת אֲשֶׁר דִּבֵּר עָלָיו.

בְּפָסוּק זֶה מְגַלֶּה לָנוּ ה', שֶׁכְּדֵי לִזְכּוֹת לְבָנִים מַמְשִׁיכִים כְּמוֹ הוֹרֵיהֶם, עַל הַהוֹרִים לִהְיוֹת בִּבְחִינַת "אֲשֶׁר יְצַוֶּה"! יֵשׁ לְהַשְׁקִיעַ בְּחִנּוּךְ לַעֲבוֹדַת ה' בְּכָל הַמִּישׁוֹרִים, וְזֹאת הָעֲרֻבָּה לְחִנּוּךְ מַתְאִים.

הַטַּעֲנָה שֶׁיֵּשׁ מִשְׁפָּחוֹת בְּנֵי טוֹבִים שֶׁבְּכָל זֹאת הַחִנּוּךְ לֹא הִצְלִיחַ, וּתְשׁוּבָה לַטַּעֲנָה.

אָמְנָם, יֵשׁ הוֹרִים הַטּוֹעֲנִים: "הֲרֵי רָאִינוּ הַרְבֵּה מִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי טוֹבִים שֶׁהַיְלָדִים שֶׁלָּהֶם יָצְאוּ לְתַרְבּוּת רָעָה, רַחְמָנָא לִצְלַן, וְאִם כֵּן, מָה הַתּוֹעֶלֶת?!"

אוּלָם הַשְׁקָפָה זוֹ פְּסוּלָה מִכַּמָּה טְעָמִים:

א. גַּם מִשְׁפָּחוֹת טוֹבוֹת הַשּׁוֹמְרוֹת תּוֹרָה וּמִצְווֹת אֵינָן "תְּעוּדַת הֶכְשֵׁר" לְחִנּוּךְ נָכוֹן. חִנּוּךְ זוֹ "סוּגְיָה", וְלָכֵן צָרִיךְ לִלְמֹד אוֹתָהּ, וְלֹא רַק "כְּמִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה".

ב. וְכִי אִם לֹא נְחַנֵּךְ, יִהְיֶה יוֹתֵר טוֹב?! הֲרֵי אֲנַחְנוּ רוֹאִים, שֶׁעַל פִּי רֹב, הַמִּשְׁפָּחוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁהִשְׁקִיעוּ, בְּדֶרֶךְ כְּלָל הִצְלִיחוּ, וְאִלּוּ לְעֻמָּתָן - מִשְׁפָּחוֹת שֶׁלֹא הִשְׁקִיעוּ - רֻבָּן נִכְשְׁלוּ. וְאִם כֵּן, מֶה עָדִיף? [אָמְנָם, "הָרֹשֶׁם" שֶׁהַרְבֵּה שֶׁחֻנְּכוּ עַל בִּרְכֵּי הַתּוֹרָה יָצְאוּ לְתַרְבּוּת רָעָה הוּא, מִפְּנֵי שֶׁזֶּה חָרִיג שֶׁמִּמִּשְׁפָּחָה שׁוֹמֶרֶת תּוֹרָה וּמִצְווֹת יֵצְאוּ לְתַרְבּוּת רָעָה, וְלָכֵן זֶה בּוֹלֵט וְעוֹשֶׂה רֹשֶׁם. וְכֵן לְהֵפֶךְ - כְּשֶׁיֵּשׁ רֹשֶׁם שֶׁמִּמִּשְׁפָּחוֹת לֹא שׁוֹמְרוֹת תּוֹרָה וּמִצְווֹת גָּדְלוּ יְלָדִים שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, מִשּׁוּם שֶׁהֵם חֲרִיגִים, לָכֵן הֵם בּוֹלְטִים וְהָרֹשֶׁם נִכָּר. אֲבָל הָאֱמֶת, שֶׁבְּאֹפֶן כְּלָלִי אֵין לְהַשְׁווֹת כְּלָל וּכְלָל בֵּין תּוֹצְאוֹת הַחִנּוּךְ בְּמִשְׁפָּחָה שׁוֹמֶרֶת תּוֹרָה וּמִצְווֹת, לְחִנּוּךְ בְּמִשְׁפָּחָה שֶׁאֵינָהּ שׁוֹמֶרֶת תּוֹרָה וּמִצְווֹת].

ג. גַּם אִם, חַס וְחָלִילָה, הַהוֹרִים לֹא הִצְלִיחוּ בְּחִנּוּךְ הַיְלָדִים, הֵם יְכוֹלִים לְנַחֵם אֶת עַצְמָם, שֶׁלְּפָחוֹת אֶת הַמֻּטָּל עֲלֵיהֶם הֵם עָשׂוּ - וַה' הַטּוֹב יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ. וּכְמוֹ שֶׁסִּפְּרוּ לָנוּ חֲזַ"ל (ברכות י.) אֶת הַמַּעֲשֶׂה עִם חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, שֶׁבָּא אֵלָיו הַנָּבִיא יְשַׁעְיָה בֶּן אָמוֹץ וְאָמַר לוֹ: "מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה" - דְּהַיְנוּ, מֵת אַתָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא תִחְיֶה לָעוֹלָם הַבָּא. וְהַסִּבָּה לְעֹנֶשׁ חָמוּר כָּזֶה הִיא, מִשּׁוּם שֶׁלֹא עָסַקְתָּ בְּפִרְיָה וְרִבְיָה. אָמַר לוֹ חִזְקִיָּהוּ: "הֲרֵי אֲנִי רוֹאֶה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנִּי בֵּן שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וְאִם כֵּן, מָה הַטַּעַם שֶׁאֶעֱסֹק בְּפִרְיָה וְרִבְיָה?" עָנָה לוֹ יְשַׁעְיָה: "בְּכַבְשֵׁי דְרַחֲמָנָא לָמָּה לָךְ?" דְּהַיְנוּ, אַל תִּתְעָרֵב בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת שָׁמַיִם! אַתָּה תַּעֲשֶׂה אֶת הַמֻּטָּל עָלֶיךָ - וַה' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו. וְאָכֵן כָּךְ הָיָה, שֶׁחִזְקִיָּהוּ נָשָׂא אֶת בִּתּוֹ שֶׁל יְשַׁעְיָה, וְיָצָא מִמֶּנּוּ מְנַשֶּׁה שֶׁלֹא הִנִּיחַ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלֹא עָבַד, אוּלָם בְּסוֹף יָמָיו חָזַר בִּתְשׁוּבָה.

מֵהַסִּפּוּר הַנַּ"ל לָמַדְנוּ, שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת אָדָם עֲנַק רוּחַ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּל הַכִּשּׁוּרִים לְחִנּוּךְ טוֹב, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין לוֹ עֲרֻבָּה שֶׁאָכֵן יַצְלִיחַ בְּחִנּוּךְ בָּנָיו. וִיתֵרָה מִזֹּאת לָמַדְנוּ - שֶׁאֲפִלּוּ אִם לֹא רוֹאִים סִכּוּי לְחִנּוּךְ טוֹב, זֶה לֹא פּוֹטֵר אוֹתָנוּ מִלְּחַנֵּךְ, וַה' הַטּוֹב יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו.

וּמִי יוֹדֵעַ, אִלּוּ חִזְקִיָּהוּ לֹא הָיָה מְלַמֵּד אֶת מְנַשֶּׁה וּמְחַנְּכוֹ כִּדְבָעֵי לַתּוֹרָה, יִתָּכֵן שֶׁמְּנַשֶּׁה לֹא הָיָה חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה.

הָאִכְפַּתִּיּוּת בַּעֲבוֹדַת ה' הִיא הַמּוֹדֵד לְעָצְמַת אַהֲבַת ה'

וּבְהִזְדַּמְּנוּת זוֹ נַעְתִּיק אֶת דִּבְרֵי מָרָן הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, הָרַב רַחֲמִים חַי חְוִיתָה הַכֹּהֵן זצוק"ל עַל דִּבְרֵי הַמַּגִּיד בַּהַגָּדָה "וְאֶת עֲמָלֵנוּ - אֵלּוּ הַבָּנִים", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

הִנֵּה בָּזֶה יֵשׁ לְפָרֵשׁ מַאֲמַר חֲזַ"ל בַּגְּמָרָא: אַשְׁרֵי מִי שֶׁעֲמָלוֹ בַתּוֹרָה וְעוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ וְכוּ'. דְּהִנֵּה אֲנַחְנוּ רוֹאִים, שֶׁאָדָם שֶׁהוּא יְרֵא שָׁמַיִם וְכָל מַעֲשָׂיו וְעִנְיָנָיו הֵם עַל פִּי הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה, וּבָזֶה נֵדַע אִם עָשָׂה כֵן מֵאַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלֵב שָׁלֵם, אוֹ רַק מִפְּנֵי שֶׁהֻרְגַּל בְּכָךְ מִנְּעוּרָיו וְיִקְשֶׁה בְעֵינָיו לַעֲזֹב אֶת הֶרְגֵּלוֹ, כִּי הַהֶרְגֵּל עַל דָּבָר - שִׁלְטוֹן.

הִנֵּה יֵשׁ לָנוּ נִסָּיוֹן וּבְחִינָה גְּדוֹלָה בָּזֶה - אִם הוּא מַדְרִיךְ בָּנָיו וּמְחַנְּכָם בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה וּמְלַמְּדָם תּוֹרָה, בָּזֶה נֵדַע, שֶׁמַּה שֶּׁהוּא מִתְנַהֵג בְּיִרְאַת ה', הוּא מִפְּנֵי אַהֲבָתוֹ לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלֵב שָׁלֵם וְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה. אַךְ אִם אֲנַחְנוּ רוֹאִים שֶׁהוּא מַעְלִים עַיִן מִבָּנָיו וְהֵם עוֹשִׂים מַה שֶּׁלִּבָּם חָפֵץ, וְגַם לֹא טָרַח עַל בָּנָיו לְלַמְּדָם תּוֹרָה - הִנֵּה בָּזֶה נֵדַע כִּי לֹא מֵאַהֲבָתוֹ הוּא עוֹשֶׂה כֵן, רַק מִפְּנֵי שֶׁכָּךְ הֻרְגַּל מִנְּעוּרָיו.

וְהַמָּשָׁל בָּזֶה, לְמִי שֶׁהוּא שׁוֹאֵף הַטַּבָּק אוֹ מְעַשֵּׁן הַסִּיגָרִיָּה וְאֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים אִם הוּא עוֹשֶׂה בְחֵפֶץ לֵב אוֹ רַק מִפְּנֵי שֶׁכָּךְ הֻרְגַּל, כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ רוֹאִים שֶׁהוּא מְלַמֵּד אֶת בָּנָיו לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ, אָז נֵדַע שֶׁבְּחֵפֶץ לֵב הוּא עוֹשֶׂה, וְאִם אֲנַחְנוּ רוֹאִים לְהֵפֶךְ - שֶׁכַּאֲשֶׁר יִרְאֶה אֶת בָּנָיו עוֹשִׂים כָּמוֹהוּ, הוּא גוֹעֵר בָּהֶם וּמוֹכִיחָם, אָז מֻכְרָח שֶׁמַּה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה כֵן, בַּעֲבוּר שֶׁכְּבָר הֻרְגַּל בְּכָךְ וְלֹא יוּכַל לַעֲזֹב אֶת הֶרְגֵּלוֹ.

וּבָזֶה פֵּרְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כַּוָּנַת הַפָּסוּק "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' וְגוֹ' וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְגוֹ'". רוֹצֶה לוֹמַר, בָּזֶה נֵדַע אֶת הָאָדָם אִם הוּא אוֹהֵב אֶת ה' מִלֵּב וָנֶפֶשׁ, הוּא כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ רוֹאִים שֶׁמַּדְרִיךְ בָּנָיו כָּמוֹהוּ לַעֲבוֹדַת ה', וּבְלִי זֶה [פֵּרוּשׁ: אִם אֵינוֹ מַדְרִיכָם וּמְחַנְּכָם לַעֲבוֹדַת ה'] - מַה שֶּׁהוּא מִתְנַהֵג בְּיִרְאַת ה', אֵינוֹ אֶלָּא מִפְּנֵי הַהֶרְגֵּל. וְזֶהוּ אַשְׁרֵי מִי שֶׁעֲמָלוֹ בַתּוֹרָה - אֵלּוּ הַבָּנִים. שֶׁמַּדְרִיךְ בָּנָיו בְּדַרְכֵי הַיִּרְאָה, וְגַם טוֹרֵחַ עֲלֵיהֶם לְלַמְּדָם תּוֹרָה. כִּי בָּזֶה נִכָּר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ מֵאַהֲבָתוֹ אֶת ה', וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁכָּךְ הֻרְגַּל, וְכַנִּזְכַּר לְעֵיל. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְהַדְּבָרִים מְבֹאָרִים וּמְדַבְּרִים בְּעַד עַצְמָם, וְאֵין צֹרֶךְ בְּפֵרוּשׁ!

אֵין סִבָּה אֲמִתִּית לַתּוֹפָעָה שֶׁהַהוֹרִים לֹא מַשְׁקִיעִים מַחֲשָׁבָה בְּחִנּוּךְ יַלְדֵיהֶם. זֶה רַק מַעֲשֵׂה שָׂטָן

אָמְנָם אִם נִתְבּוֹנֵן מְעַט, יֵשׁ פְּלִיאָה עֲצוּמָה עַל עַצְמֵנוּ (כותב שורות אלה מפנה פליאה זאת לעצמו בעיקר!). אוּלָם לִפְנֵי שֶׁנַּצִּיג אֶת הַפְּלִיאָה, הָבָה נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ, שֶׁלְּכָל אֶחָד מִקּוֹרְאֵי שׁוּרוֹת אֵלֶּה יֵשׁ "עֵסֶק". כְּדֻגְמָא, נִקְרָא לָעֵסֶק: "חֲנוּת".

כֵּיצַד מְנַהֲלִים חֲנוּת?

רֵאשִׁית, מְקִימִים אוֹתָהּ בְּמָקוֹם מֶרְכָּזִי, שֶׁיִּהְיוּ כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר לָקוֹחוֹת וְכוּ'. וְכַאֲשֶׁר הָעֵסֶק כְּבָר מִתְנַהֵל, דּוֹאֲגִים לַעֲשׂוֹת סִכּוּם יוֹמִי שֶׁל הַהַכְנָסוֹת, וְסִכּוּם שְׁבוּעִי, וּבוֹדְקִים אִם זֶה מִשְׁתַּלֵּם וּמָה אֶפְשָׁר לְשַׁפֵּר. בְּקִצּור - "הַיָּד עַל הַדֹּפֶק". הָעֵסֶק מַצְרִיךְ מְסִירוּת, עֵרָנוּת וְעִקְבִיּוּת, וְרַק אָדָם אַחֲרָאִי יוּכַל לְנַהֵל עֵסֶק כָּזֶה.

וּמְעַנְיֵן, שֶׁאִם נִשְׁאַל אֶת בַּעַל הַחֲנוּת: בִּשְׁבִיל מָה לְךָ כָּל הַמַּאֲמָץ הַזֶּה לְדַקְדֵּק מַה לִּקְנוֹת, מִמִּי לִקְנוֹת, כַּמָּה לִקְנוֹת, סִכּוּם יוֹמִי וְכוּ'? תְּנַהֵל אֶת הָעֵסֶק כָּל יוֹם אֵיךְ שֶׁנִּרְאֶה לְךָ בְּאוֹתוֹ יוֹם, לְלֹא כְּאֵבֵי רֹאשׁ וּדְאָגוֹת, וּבִכְלָל מַדּוּעַ אַתָּה דּוֹאֵג לַפַּרְנָסָה?

עַל פִּי רֹב, הַתְּשׁוּבָה תִּהְיֶה: אִם הַיָּד לֹא תִהְיֶה עַל הַדֹּפֶק, הָעֵסֶק עָלוּל לִקְרֹס. וַאֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ מַדּוּעַ אֲנִי דּוֹאֵג לַפַּרְנָסָה - וְכִי אֵיךְ לֹא? הֲרֵי יֵשׁ לִי אִשָּׁה וִילָדִים, וַאֲנִי מְחֻיָּב לִדְאֹג לְפַרְנָסָתָם.

יוֹצֵא לָנוּ, שֶׁבְּעֶצֶם הַיְלָדִים הֵם הָעִקָּר - וְהָעֵסֶק הוּא הַטָּפֵל. וְאִם כָּךְ, נִשְׁאַל אֶת עַצְמֵנוּ: הַאִם אֲנַחְנוּ מַשְׁקִיעִים בַּיְלָדִים [שֶׁהֵם, לְמַעֲשֶׂה, הַמַּטָּרָה וְהָעִקָּר] כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ מַשְׁקִיעִים בָּעֵסֶק? הַתְּשׁוּבָה הִיא שְׁלִילִית! וּמַדּוּעַ? אוּלַי נַרְגִּיעַ אֶת עַצְמֵנוּ בְּתֵרוּץ, שֶׁהֲרֵי אֲנַחְנוּ מֻכְרָחִים לְהַשְׁקִיעַ אֶת כֹּחֵנוּ בָּעֵסֶק, שֶׁאִלּוּלֵא כֵן, הַיְלָדִים לֹא יוּכְלוּ לְהִתְקַיֵּם.

הָאֱמֶת, שֶׁתְּשׁוּבָה כָּזוֹ הִיא כְּעֵין כּוֹסוֹת רוּחַ לְמֵת, שֶׁהֲרֵי אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים הֵיטֵב - כַּאֲשֶׁר יֵשׁ סָפֵק עַל יַצִּיבוּת בָּעֵסֶק, אֲנַחְנוּ נַשְׁקִיעַ כָּל רֶגַע פָּנוּי [גַּם מֵעֵבֶר לִשְׁעוֹת הָעֲבוֹדָה] כְּדֵי לְיָעֵל אוֹתוֹ.

נוּ, נִשְׁאַל אֶת עַצְמֵנוּ: הַאִם זֶה קוֹרֶה גַּם כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לָנוּ סָפֵק [וּלְמַעֲשֶׂה זֶה תָּמִיד בְּסָפֵק] בְּיַצִּיבוּת הַיֶּלֶד? הַאִם אֲנַחְנוּ מְנַצְּלִים כָּל רֶגַע פָּנוּי לְיַצֵּב אֶת הַיֶּלֶד? הַתְּשׁוּבָה הִיא שְׁלִילִית!

וְהַשְּׁאֵלָה הַנִּשְׁאֶלֶת הִיא - מַדּוּעַ?! וּמַה גַּם, שֶׁעֵסֶק הַחִנּוּךְ לֹא מַצְרִיךְ מַאֲמָץ וְהַשְׁקָעָה יוֹתֵר מֵהָעֵסֶק הַגַּשְׁמִי.

הַתְּשׁוּבָה הָאֲמִתִּית הִיא - רַק מַעֲשֵׂה שָׂטָן!!! כִּי יוֹדֵעַ הוּא הֵיטֵב, שֶׁאִם נַשְׁקִיעַ מַאֲמַצִּים בַּיְלָדִים, זֶה בִּשְׁבִילֵנוּ הָרֶוַח הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר וְהַהַשְׁקָעָה הַמִּשְׁתַּלֶּמֶת בְּיוֹתֵר, וְלָכֵן הוּא מוּכָן לָתֵת לָנוּ כָּל עִסּוּק שֶׁהוּא, וַאֲפִלּוּ לִמּוּד תּוֹרָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹא נַשְׁקִיעַ בַּיְלָדִים.

יְתֵרָה מִזֹּאת, הֲרֵי יָדוּעַ, שֶׁכַּאֲשֶׁר, חַס וְחָלִילָה, הַיֶּלֶד יוֹצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה, אֲזַי הַהוֹרִים מוּכָנִים לִמְסֹר נַפְשָׁם וּמְאֹדָם, וּבִלְבַד שֶׁהַיֶּלֶד יַחֲזֹר לְמוּטָב, וְזֹאת חֵרֶף כָּל הַהוֹצָאוֹת וְעָגְמַת הַנֶּפֶשׁ הַכְּרוּכִים בְּכָךְ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ סָפֵק אִם בִּכְלָל הַיֶּלֶד יַחֲזֹר לַתֶּלֶם. וְאִם כֵּן, מַדּוּעַ לֹא נַשְׁקִיעַ בַּיֶּלֶד כֹּחוֹת מִבְּעוֹד מוֹעֵד וְנִמְנַע אוֹ נְצַמְצֵם אֶת הַסִּכּוּן שֶׁהַיֶּלֶד יֵצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה, חַס וְחָלִילָה? אֶלָּא חַיָּבִים לוֹמַר שׁוּב: אֵין זֶה אֶלָּא מַעֲשֵׂה שָׂטָן!!!

הָבָה נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ לִמְצֹא זְמַן בְּכָל יוֹם לְ"סִכּוּם יוֹמִי" עַל הַיְלָדִים, אֲפִלּוּ עֶשֶׂר דַּקּוֹת בְּיוֹם, וּבְסוֹף שָׁבוּעַ נִקְבַּע זְמַן לְ"סִכּוּם שְׁבוּעִי". וְאִם אָכֵן נַעֲשֶׂה זֹאת, עֲשׂוּיִים אֲנַחְנוּ לִהְיוֹת מֻפְתָּעִים עַד כַּמָּה שֶׁזֶּה מוֹעִיל מֵעַל וּמֵעֵבֶר לַמְצֻפֶּה.

אָמְנָם יֵשׁ לְהַדְגִּישׁ, שֶׁאִם יֵשׁ יוֹתֵר זְמַן - עָלֵינוּ לְהַשְׁקִיעַ יוֹתֵר זְמַן, אֶלָּא לְמִי שֶׁאֵין מַסְפִּיק זְמַן, אָז לְכָל הַפָּחוֹת יַקְצֶה אֶת עֶשֶׂר הַדַּקּוֹת. וְעוֹד, עָלֵינוּ לְהָעִיר אֶת תְּשׂוּמַת לִבֵּנוּ, שֶׁעָלֵינוּ לְהַקְפִּיד שֶׁלֹא נִהְיֶה כִּפְקִידִים שֶׁאֵינָם קְשׁוּרִים בְּנִימֵי נַפְשָׁם לִמְקוֹם עֲבוֹדָתָם, וּבָרֶגַע שֶׁהֵם מְסַיְּמִים אֶת הַ"יּוֹמִית" שֶׁלָּהֶם, הֵם חוֹזְרִים לְבֵיתָם וּמִתְנַעֲרִים מִכָּל זִיק מַחֲשָׁבָה עַל הָעֵסֶק, וּבִשְׁבִילָם הָעֵסֶק כְּאִלּוּ מֵת!

לֹא כֵן בְּחִנּוּךְ הַיְלָדִים, אֶלָּא אַדְּרַבָּה - אַף עַל פִּי שֶׁלָּמַדְנוּ עִם הַיְלָדִים אוֹ שֶׁהִקְדַּשְׁנוּ אֶת עֶשֶׂר הַדַּקּוֹת לְמַחֲשָׁבָה אוֹדוֹת יְלָדֵינוּ, מִכָּל מָקוֹם, בִּהְיוֹתֵנוּ פְּנוּיִים, עָלֵינוּ שׁוּב לִבְדֹּק אֶת מַצָּבָם וְלַחְשֹׁב לְלֹא לֵאוּת הַאִם יֵשׁ מַה לְּשַׁפֵּר. וְכֵיצַד נִתָּן לַעֲשׂוֹת זֹאת? פָּשׁוּט, כָּל מְגַמָּתֵנוּ בַּזְּמַן הַפָּנוּי תִּהְיֶה סוֹבֶבֶת עַל הָעֵסֶק הָעִקָּרִי, אוֹר עֵינֵינוּ - הֲלֹא הֵם הַיְלָדִים. וְכַאֲשֶׁר נִתְפַּלֵּל, נִזְכֹּר וְנַזְכִּיר אוֹתָם בִּתְפִלָּתֵנוּ, וּכְמוֹ כֵן נִתֵּן אֶת לִבֵּנוּ בְּכָל פְּעֻלָּה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים מַה מַּצַּב יְלָדֵינוּ בְּאוֹתָהּ פְּעֻלָּה. לְדֻגְמָא, כַּאֲשֶׁר נִגַּשׁ לֶאֱכֹל, נִתֵּן אֶל לִבֵּנוּ הַאִם הַיֶּלֶד יוֹדֵעַ אֶת מִנְהֲגֵי הָאֲכִילָה בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ, אוֹ שֶׁמֶּא עֲדַיִן לֹא לָמַד, וְכֵיצַד הוּא מְבָרֵךְ - הַאִם הוּא מְבָרֵךְ כַּיָּאוּת אוֹ שֶׁמֶּא הוּא טָעוּן שִׁפּוּר. וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ נִתְבּוֹנֵן וְנַעֲקֹב אַחֲרֵי הַקַּו הַכְּלָלִי בַּבַּיִת - הַאִם הוּא קַו נָכוֹן וּמַעֲשִׂי וּמָה אֶפְשָׁר לְשַׁפֵּר, וְכַנַּ"ל.

וִיהִי רָצוֹן, שֶׁה' יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה בְעֶזְרֵנוּ, וִיהִי עֲמָלֵנוּ בָּרוּךְ בְּבָנִים וּבְנֵי בָנִים יִרְאֵי ה' עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, אָמֵן!

לסיכום

בַּדּוֹר הַקּוֹדֵם הָיְתָה מִשְׁמַעַת חֵרֶף כָּל הַקְּשָׁיִים, וְאִלּוּ בְּדוֹרֵנוּ - עִם רֹב הַשִּׁכְלוּלִים - בְּכָל זֹאת אֵין שְׁלִיטָה.

בְּדוֹרוֹת עָבָרוּ הַנֹּעַר נִזּוֹן בְּעִקָּר מֵהַתָּא הַמִּשְׁפַּחְתִּי, וְלָכֵן גַּם צִיֵּת לוֹ, וְאִלּוּ בְּדוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים הַנֹּעַר חָשׂוּף לְדֵעוֹת מִכָּל הָעוֹלָם וְלָכֵן גַּם חוֹשֵׁב שֶׁהוּא יוֹדֵעַ, וְלָכֵן לֹא מְצַיֵּת.

* מַאֲמַץ הַהוֹרִים בְּדוֹרֵנוּ רָאוּי לְהַעֲרָכָה מְיֻחֶדֶת. * לֶעָתִיד לָבוֹא יִכָּתֵב סֵפֶר שֶׁיְּתַעֵד אֶת מַעֲשֵׂינוּ וְיִהְיֶה כְּצִיּוּן דֶּרֶךְ לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים.

* אַהֲבַת ה' לְאַבְרָהָם הָיְתָה מִשּׁוּם שֶׁעָמַל בְּחִנּוּךְ בָּנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ. * אַבְרָהָם עָמַל לְהַפְנִים אֶת עֲרָכָיו גַּם מִבְּחִינָה שִׂכְלִית

הַטַּעֲנָה שֶׁיֵּשׁ מִשְׁפָּחוֹת בְּנֵי טוֹבִים שֶׁבְּכָל זֹאת הַחִנּוּךְ לֹא הִצְלִיחַ, וּתְשׁוּבָה לַטַּעֲנָה.

הָאִכְפַּתִּיּוּת בַּעֲבוֹדַת ה' הִיא הַמּוֹדֵד לְעָצְמַת אַהֲבַת ה'

אֵין סִבָּה אֲמִתִּית לַתּוֹפָעָה שֶׁהַהוֹרִים לֹא מַשְׁקִיעִים מַחֲשָׁבָה בְּחִנּוּךְ יַלְדֵיהֶם. זֶה רַק מַעֲשֵׂה שָׂטָן

תוכן העניינים

בני בבת עיני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה