הבית בחינוך · יתרון החינוך בבית
הַחִנּוּךְ בְּגִיל הַיַּלְדוּת נִתְפָּס בְּצוּרָה חֲזָקָה בְּיַחַס לַגִּיל הַבּוֹגֵר מִכַּמָּה סִבּוֹת
אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד יֶלֶד לְמָה הוּא דוֹמֶה? לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ. וְהַלּוֹמֵד זָקֵן לְמָה הוּא דוֹמֶה? לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק (אבות ד, כ).
דִּמְיוֹן לִמּוּד הַיֶּלֶד הַקָּטָן לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ, מִתְבַּטֵּא לְעִנְיַן הַיַּצִּיבוּת. דְּהַיְנוּ, כְּמוֹ שֶׁדְּיוֹ עַל נְיָר חָדָשׁ אֵינוֹ נִמְחָק מַהֵר - כָּךְ הַלִּמּוּד שֶׁל הַיֶּלֶד הַקָּטָן אֵינוֹ נִשְׁכָּח (ע"פ הרמב"ם).
הָרְשָׁמִים שֶׁהַיֶּלֶד קוֹלֵט הֵם עֲמֻקִּים, וְנֶחְרָטִים הֵיטֵב בְּמֹחוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד. וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ בְּשֵׁם רַבִּי יְדַעְיָה הַפְּנִינִי: הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְיֶלֶד דּוֹמֶה כִּמְפַתֵּחַ פִּתּוּחִים עַל הָאֶבֶן, וְהַמְלַמֵּד זָקֵן דּוֹמֶה כְּכוֹתֵב אוֹתִיּוֹת עַל גַּבֵּי הַחוֹל (מעיינות הנצח אבות דכ).
כַּיָּדוּעַ, שֶׁבִּתְקוּפַת הַיַּלְדוּת הַיֶּלֶד קָשׁוּר לְבֵיתוֹ וּלְהוֹרָיו יוֹתֵר מִכָּל תְּקוּפָה אַחֶרֶת, מִשּׁוּם שֶׁהַיֶּלֶד זָקוּק לִתְמִיכָה מְלֵאָה מִבְּחִינָה פִיזִית, כְּגוֹן: בִּגּוּד, אֹכֶל וְכַדּוֹמֶה, וְהַקְּרוֹבִים אֵלָיו בְּיוֹתֵר הֵם הַהוֹרִים. וְכֵן תְּמִיכָה נַפְשִׁית, בִּהְיוֹתוֹ כְּעֵין עוֹלֶה חָדָשׁ בָּעוֹלָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת הַכְּלָלִים הַנְּהוּגִים בּוֹ - אִם זֶה עַל דְּבָרִים שֶׁצָּרִיךְ לְבַצֵּעַ, וְאִם זֶה דַּרְכֵי שְׁמִירָה מִנְּזָקִים, וְאִם זֶה שְׁאֵלוֹת עַל כָּל מִינֵי עִנְיָנִים הַמְּעוֹרְרִים שְׁאֵלוֹת רַבּוֹת אוֹדוֹתָם וְלַיֶּלֶד אֵין מַעֲנֶה עֲלֵיהֶם, וּבְאֹפֶן טִבְעִי, הַשְּׁאֵלוֹת נִשְׁאָלוֹת לְהוֹרָיו, וְלֹא לְזָרִים.
מַה שֶּׁאֵין כֵּן כַּאֲשֶׁר הוּא גָּדֵל, אָז בְּאֹפֶן טִבְעִי, מִיּוֹם לְיוֹם מִתְפַּתַּחַת אֶצְלוֹ עַצְמָאוּת פִיזִית וּמַחֲשַׁבְתִּית, וְאִם לֹא נְכַוֵּן אֶת הַשְׁקָפָתוֹ מֵהַגִּיל הַצָּעִיר, עָלוּל הוּא לְסַגֵּל לְעַצְמוֹ דֵּעוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁאֵינָן תּוֹאֲמוֹת אֶת הַשְׁקָפָתֵנוּ, וְלָכֵן שׂוּמָה עָלֵינוּ לְנַצֵּל אֶת הַיָּמִים הַבְּרוּכִים הַלָּלוּ כְּדֵי לַחֲרֹט רְשָׁמִים בְּרוּרִים וְחִיּוּבִיִּים בְּשִׂכְלוֹ.
וּמַה גַּם, שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן נוֹסָף לָרְשָׁמִים שֶׁל הַיַּלְדוּת. כֵּיוָן שֶׁאֵין רְשָׁמִים נֶגְדִּיִּים, אֵין צֹרֶךְ לְהִתְאַמֵּץ לְהַחְדִּירָם לַיֶּלֶד, וּרְשָׁמִים אֵלֶּה עֲשׂוּיִים לְהִתְקַבֵּל עַל הַיֶּלֶד כְּדָבָר מֻסְכָּם וִיסוֹדִי. וְכַמּוּבָן, שֶׁזֶּה עָשׂוּי לִתְרֹם לְעִצּוּב דְּמוּתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו יִהְיוּ מְכֻוָּנִים לְפִי הַמֻּשָּׂגִים הָרִאשׁוֹנִיִּים שֶׁהוּא קִבֵּל, וְגַם אִם, חַס וְחָלִילָה, הוּא יִשְׁמַע דֵּעוֹת סוֹתְרוֹת, הֵן לֹא תִתְקַבֵּלְנָה עַל דַּעְתּוֹ בְּקַלּוּת, מִשּׁוּם שֶׁכְּבָר יֵשׁ לוֹ תְּמוּנָה מֻסְכֶּמֶת, שֶׁהֵם הַמֻּשָּׂגִים הָרִאשׁוֹנִיִּים שֶׁהוּא קִבֵּל, בְּדוֹמֶה לִדְיוֹ הַכְּתוּבָה עַל נְיָר חָלָק - שֶׁהַכְּתָב נָקִי מִכָּל מִינֵי רְשָׁמִים הַכְּתוּבִים שֶׁאֵינָם מֵעִנְיַן הַכְּתִיב, שֶׁהוּא בָּרוּר. מִכָּאן יֵשׁ לָנוּ לִלְמֹד עַד כַּמָּה חָשׁוּב לְהַשְׁקִיעַ בְּחִנּוּךְ הַיֶּלֶד מֵהַגִּיל הָרַךְ, וְעָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁזּוֹ הַשְׁקָעָה מְאֹד מִשְׁתַּלֶּמֶת.
יִתְרוֹן נוֹסָף יֵשׁ לַהוֹרִים, מִשּׁוּם שֶׁהַהוֹרִים מְסַפְּקִים לַיֶּלֶד אֶת הַצְּרָכִים הַחָמְרִיִּים, וְזֶה מְהַוֶּה כְּעֵין שֹׁחַד לַהִתְקַשְּׁרוּת לְהוֹרָיו וְלִרְצוֹת לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָם. מִמֵּילָא מוּבָן, שֶׁהַהוֹרִים יְכוֹלִים לִדְרֹשׁ וּלְהַשְׁפִּיעַ יוֹתֵר מֵאֲחֵרִים, מִשּׁוּם שֶׁלַּיֶּלֶד יֵשׁ תְּלוּת בְּהוֹרָיו. וְכַמּוּבָן שֶׁזֶּה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ עַד כַּמָּה חָשׁוּב וּמַכְרִיעַ הַקֶּשֶׁר הַלְּבָבִי בֵּין הַיֶּלֶד לְהוֹרָיו בַּגִּיל הָרַךְ.
מִתּוֹךְ כָּךְ נָבִין, שֶׁלֹא רָצוּי לִשְׁלֹחַ אֶת הַיֶּלֶד לִמְטַפֶּלֶת אוֹ לְגַנּוֹן, אִם אֵין הֶכְרֵחַ לִשְׁלֹחַ, בֵּין אִם מִשּׁוּם שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר עַל קֶשֶׁר נַפְשִׁי עָמֹק עִם הַיֶּלֶד - וְאִם מִשּׁוּם שֶׁצְּמִיחַת וְעִצּוּב נַפְשׁוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד אֲמוּרִים לִהְיוֹת לְרוּחַ הַהוֹרִים. וּמִטֶּבַע הַדְּבָרִים הוּא, שֶׁכְּכָל שֶׁהַקֶּשֶׁר יוֹתֵר אוֹהֵב וְעָמֹק - הָאֵמוּן יוֹתֵר יַצִּיב, וְלֹא כָּל "רוּחַ חִיצוֹנִית" תּוּכַל לַעֲקֹר אֶת הַשָּׁרָשִׁים שֶׁהִשְׁרַשְׁנוּ בַּיֶּלֶד.
וּמְסֻפָּר עַל אַחַד הָרַבָּנִים (כמדומה לי שזה היה הרב כהנמן זצ"ל), שֶׁלְּאַחַר הַשּׁוֹאָה הָלַךְ לְאַתֵּר יְלָדִים יְהוּדִיִּים שֶׁנִּמְסְרוּ לְמִנְזָר - אִם בְּרָצוֹן וְאִם בְּאֹנֶס, וּכְשֶׁנִּכְנַס לְאַחַד הַמִּנְזָרִים, נָתְנוּ לוֹ זְמַן קָצָר מְאֹד כְּדֵי לְנַסּוֹת לְגַלּוֹת אֶת הַיְלָדִים הַיְּהוּדִיִּים. וְכַאֲשֶׁר נִכְנַס לְחַדְרָם, אָמַר בְּקוֹל מְרַגֵּשׁ "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל", וּמִיָּד שָׁמַע קוֹלוֹת יְלָדִים יְהוּדִיִּים אוֹמְרִים: מָאמֶע, מָאמֶע [אִמָּא, אִמָּא]...
סִפּוּר זֶה וְעוֹד רַבִּים דּוֹמִים מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ עַד כַּמָּה מַשְׁפִּיעַ הַחִנּוּךְ שֶׁל גִּיל הַיַּנְקוּת עַל נַפְשׁוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד. הֲרֵי יְלָדִים אֵלּוּ קִבְּלוּ אֹכֶל וְ"חִנּוּךְ" שֶׁל הַנְּזִירִים, וְאִם כֵּן, לֹא מוּבָן מַה קָּרָה שֶׁצָּעֲקוּ "מָאמֶע"?! אֶלָּא הַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁהַמְּתִיקוּת שֶׁל הַקְּרִיאַת שְׁמַע שֶׁהָאִמָּא קָרְאָה אִתָּם בְּעוֹדָם רַכִּים, נֶחְרְטָה עָמֹק בְּמֹחָם, וְלֹא תֵצֵא.
אִמָּא יְקָרָה! רְאִי אֵיזֶה כֹּחַ אַדִּיר טָמוּן בָּךְ. בְּעֶשֶׂר דַּקּוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע וְסִפּוּר לַיֶּלֶד מִתּוֹךְ מְתִיקוּת שְׂפָתַיִם וּנְשִׁיקָה לִילָדַיִךְ עַל הַלְּחָיַיִם אַתְּ מַשְׁאִירָה רֹשֶׁם חִיּוּבִי עָמֹק, שֶׁטַּעְמוֹ הַמָּתוֹק נִשְׁאָר לַיְלָדִים לְכָל הַחַיִּים. נָכוֹן, צָרִיךְ סַבְלָנוּת, צָרִיךְ עִקְבִיּוּת, אֲבָל הַפֵּרוֹת שֶׁתִּקְצְרִי לְבַסּוֹף הֵם שָׁוִים גַּם מַאֲמָץ כָּפוּל! אָנָּא, נַצְּלִי אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת
בְּהַצְלָחָה!!!