אור ברסלב
בני בבת עיני הבית בחינוך › במשפחה הכללית

בני בבת עיני

הבית בחינוך · במשפחה הכללית

מריבות בין האחים

* יֵשׁ לָנוּ מְבוּכָה בְּיַחַס לִקְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה הָרְחוֹקִים מֵהַשְׁקָפוֹתֵינוּ, אֲנַחְנוּ מַעֲרִיכִים וְאוֹהֲבִים אוֹתָם אַךְ יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁבָּנֵינוּ יִסָּחֲפוּ גַּם מִבְּחִינָה עֶרְכִּית. * יֵשׁ לִשְׁמֹר "יָד עַל הַדֹּפֶק"

לֹא פַּעַם נִתְקָפִים אֲנַחְנוּ, הַהוֹרִים, בְּמִין יִסּוּרֵי מַצְפּוּן, כְּמִין עִרְפּוּל חוּשִׁים שֶׁגּוֹרֵם לָנוּ מֶתַח לֹא נָעִים. יוֹדְעִים וְזוֹכְרִים הֵיטֵב שֶׁגָּדַלְנוּ אֵצֶל הוֹרֵינוּ הַמְּסוּרִים, שֶׁהָיוּ לָנוּ לְמִשְׁעָן וּמַשְׁעֵנָה וְהִצְעִידוּנוּ עַד לַיּוֹם בּוֹ הָיִינוּ לַאֲנָשִׁים, וְעַל פִּי דִין וּמִבְּחִינָה מוּסָרִית חַיָּבִים אֲנַחְנוּ בִּכְבוֹדָם, וּבִכְלָל - הָיִינוּ רְגִילִים לְצַיֵּת לָהֶם.

גַּם אַחִים יְקָרִים גָּדְלוּ לְצִדֵּנוּ, וְנִקְשַׁרְנוּ בָּהֶם בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה וְהַעֲרָכָה עַד כְּדֵי מְסִירוּת נֶפֶשׁ!

אוּלָם דָּא עָקָא, הַשְׁקָפָתֵנוּ אֵינָהּ עוֹלָה בְּקָנֶה אֶחָד, וְעִם כָּל הַהַעֲרָכָה לְהוֹרֵינוּ וְאַחֵינוּ, יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁאָסוּר לָנוּ לְוַתֵּר עַל עֲרָכִים שֶׁתּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ, וְאִם הָיְתָה הַבְּעָיָה לְגַבֵּנוּ, הָיִינוּ יְכוֹלִים אֵיךְ שֶׁהוּא "לְתַמְרֵן", לְוַתֵּר עַל תַּפְנוּקִים פֹּה וָשָׁם וּלְהִתְנַצֵּל כִּדְבָעֵי, אוּלָם מַה נַּעֲשֶׂה עִם בָּנֵינוּ שֶׁאֵינָם מְחֻסָּנִים דַּיָּם, עַד כְּדֵי שֶׁלִּהְיוֹת עִם הַדּוֹדִים וּקְרוֹבֵי הַמִּשְׁפָּחָה בְּקֶשֶׁר בִּלְתִּי מְבֻקָּר עֲלוּלִים הֵם "לְהִנָּגֵף" [עִם כָּל הַכָּבוֹד וְהַהַעֲרָכָה לְמִשְׁפַּחְתֵּנוּ - הַ"נָּגִיף" שֶׁל עֲבֵרוֹת וְהַשְׁקָפַת חַיִּים וְכַדּוֹמֶה אֵינוֹ נִסְבָּל בְּהַשְׁקָפָתֵנוּ], וַאֲפִלּוּ אִם הַיְלָדִים אִתָּנוּ, עֲדַיִן עֲלוּלוֹת לָצוּץ כָּל מִינֵי אֵי אֵלּוּ בְּעָיוֹת שֶׁלֹא תָמִיד נוּכַל לִמְנֹעַ אִי נְעִימוּת, וּבִכְלָל - כֵּיצַד נַסְבִּיר לִילָדֵינוּ, שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה הַיְקָרָה וְהַנֶּחְמָדָה שֶׁלָּנוּ אֵינָהּ בְּדִיּוּק מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ מְצַפִּים, כִּי מַעֲשֵׂיהֶם אֵינָם טוֹבִים לְדַעַת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה? זֶה מֻרְכָּב לְהַפְרִיד בֵּין הָעֲבֵרוֹת לְעוֹשֵׂה הָעֲבֵרוֹת, וּבִפְרָט בַּגִּיל הַצָּעִיר, שֶׁאָז הֵם מְאֹד מֻשְׁפָּעִים מֵחֲבִיבוּת הַדּוֹדִים וְהַסַּבָּא הַטּוֹבִים, וּבִכְלָל - אִם אַתָּה תְּגַנֶּה אֶת מַעֲשֵׂיהֶם בִּפְנֵי הַיְלָדִים, מִלְּבַד הַבְּעָיָה הַנַּ"ל, עוֹד הֵם עֲלוּלִים לְגַנּוֹת וּלְסַפֵּר בְּצוּרָה מְעֻוֶּתֶת [בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה] לַדּוֹדִים מַה שֶּׁאַבָּא וְאִמָּא אָמְרוּ, וְאָז הַ"חֲגִיגָה" קְרוֹבָה - זֶה פּוֹגֵעַ וְזֶה מְצַלֵּף, וְדֶלֶף טוֹרֵד וְכוּ'.

אִם כֵּן, מָה עוֹשִׂים? אוֹי לִי מִיִּצְרִי - וְאוֹי לִי מִיּוֹצְרִי!

וּבְכֵן, טֶרֶם נְנַסֶּה לִמְצֹא עֵצוֹת, יֵשׁ לְהַקְדִּים שֶׁהָעֵצוֹת הֵן רַק כַּאֲשֶׁר אֵין בְּרֵרָה, כִּי לְכַתְּחִלָּה לֹא רָצוּי לְהַכְנִיס אֶת יְלָדֵינוּ לְנִסְיוֹנוֹת.

אָמְנָם כַּאֲשֶׁר אֵין בְּחִירָה, יֵשׁ לְהַקְפִּיד עַל הַנְּקֻדּוֹת הַבָּאוֹת:

א. שֶׁהַנּוֹשְׂאִים שֶׁל הַשִּׂיחָה עִם הַקְּרוֹבִים יָסֹבּוּ עַל דְּבָרִים חִיּוּבִיִּים, וּמִמֵּילָא זֶה יִמְנַע אֶת הַחֲשָׁשׁ מִפְּנֵי דִּבּוּרִים לֹא מַתְאִימִים הָעֲלוּלִים לְהִשָּׁמַע לְאָזְנֵי יְלָדֵינוּ. וְכֵיצַד עוֹשִׂים זֹאת? פָּשׁוּט מְאֹד, מְכִינִים מֵרֹאשׁ כַּמָּה נְקֻדּוֹת לְשִׂיחָה, וּפוֹתְחִים רִאשׁוֹנִים בַּשִּׂיחָה, וּמִמֵּילָא הַשִּׂיחָה תִּזְרֹם בַּכִּוּוּן הָרָצוּי (ועיין לעיל בעמ' כט בנושא "אורחים").

ב. יֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר לִהְיוֹת עִם הַיְלָדִים, אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת בְּקִרְבַת מָקוֹם, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל, כִּבְדֶרֶךְ אַגַּב, לְבַקֵּר אֶת הַקֶּשֶׁר וְלַעֲמֹד עַל טִיב הַשִּׂיחָה.

ג. אִם אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר לַקְּרוֹבִים, שֶׁעֲשִׂיַּת עֲבֵרוֹת, כְּגוֹן הַדְלָקַת אוֹר בְּשַׁבָּת אוֹ בִּשּׁוּל אוֹ כְּתִיבָה וְכַדּוֹמֶה, עֲשִׂיָּתָן מַפְרִיעָה לָנוּ כְּהוֹרִים, מִשּׁוּם שֶׁאֲנַחְנוּ חוֹשְׁשִׁים שֶׁהַיֶּלֶד יִרְאֶה זֹאת, וְזֶה יִִגְרֹם לְאִי נְעִימוּת, אוֹ, חַס וְחָלִילָה, לְהַשְׁפָּעָה לֹא טוֹבָה. אִם אָכֵן אֶפְשָׁרִי לוֹמַר כָּךְ - מַה טּוֹב. אוּלָם אִם אֵין זֶה בְּגֶדֶר הָאֶפְשָׁר מִכָּל סִבָּה שֶׁתִּהְיֶה - אֲזַי, כַּאֲשֶׁר הַקְּרוֹבִים עוֹשִׂים עֲבֵרָה, כְּגוֹן מַדְלִיקִים אוֹר בְּשַׁבָּת, יֵשׁ לְהַסְבִּיר לַיְלָדִים, שֶׁהַדּוֹדִים לֹא לָמְדוּ שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת זֹאת וְלָכֵן הֵם מַדְלִיקִים, וּמְאֹד חֲבָל שֶׁלֹא לָמְדוּ. בִּתְשׁוּבָה כָּזֹאת אֲנַחְנוּ שׁוֹלְלִים אֶת הָעֲבֵרָה לְלֹא שְׁלִילַת הַקְּרוֹבִים.

אָמְנָם יֵשׁ לְהַדְגִּישׁ, שֶׁבְּמִדָּה וַאֲנַחְנוּ רוֹאִים שֶׁבִּקּוּרִים כָּאֵלּוּ גּוֹרְמִים נֵזֶק מַמָּשִׁי לָרוּחָנִיּוּת שֶׁל יְלָדֵינוּ, עָלֵינוּ לְהַסִּיק מַסְקָנָא חַד מַשְׁמָעִית: לֹא לְאַפְשֵׁר קֶשֶׁר כָּזֶה שֶׁל הַיְלָדִים עִם הַגּוֹרְמִים הַמַּזִּיקִים!

נָכוֹן, זֶה קָשֶׁה וְזֶה לֹא נָעִים - אוּלָם הַהֶכְרֵחַ לֹא יְגֻנֶּה, וְאָסוּר לָנוּ לִפְגֹּעַ בְּנֶפֶשׁ הַיְלָדִים. וּבֶאֱמֶת יֵשׁ לְהַסְבִּיר בְּנֹעַם לַקְּרוֹבִים, שֶׁעִם כָּל הַכָּבוֹד וְהַהַעֲרָכָה, אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהָבִיא אֶת הַיְלָדִים לִידֵי נִסָּיוֹן, מִשּׁוּם שֶׁהֵם עֲדַיִן לֹא בְשֵׁלִים מַסְפִּיק בְּדַעְתָּם, וְהֵם עֲלוּלִים לִרְאוֹת דֶּרֶךְ אַחֶרֶת וְלִהְיוֹת מֻשְׁפָּעִים לְרָעָה. עִם כָּל הַכָּבוֹד לִרְצוֹנְכֶם וְדַעְתְּכֶם, זֶה נוֹגֵד אֶת הַשְׁקָפָתֵנוּ. וּמִמֵּילָא יֵשׁ לְהָבִין, שֶׁאֵין לִשְׁלֹחַ יְלָדִים לְבֵית הַקְּרוֹבִים, כְּגוֹן לְסַבָּא, סַבְתָּא וְכַדּוֹמֶה [אִם הֵם בְּהַשְׁקָפָה מְנֻגֶּדֶת לְהַשְׁקָפָתֵנוּ]. אַף עַל פִּי שֶׁהֵם כָּל כָּךְ אוֹהֲבִים אֶת הַיֶּלֶד וְהֵם יִשְׁמְרוּ עָלָיו מִכָּל מִשְׁמָר - בְּכָל זֹאת אֵין לִשְׁלֹחַ, מִשּׁוּם שֶׁעִם כָּל הָרָצוֹן הַטּוֹב, הֵם עֲלוּלִים לְהִכָּשֵׁל מֵחֹסֶר יְדִיעָה, וְכִמְעַט אֵין מְצִיאוּת שֶׁהֵם לֹא יַקְרִינוּ אֲוִירַת חֻלִּין מַזִּיקָה וְכַנַּ"ל.

בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ, גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ" (משלי טז, ז).

תוכן העניינים

בני בבת עיני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה