אור ברסלב

בני אהובה על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי יהונתן אייבשיץ

פרק ז · הלכה ב

פרק ז

בא הבעל וערער ואמר לא גרשתיה מעולם וגט שהובא לה מזויף הוא יתקיים בחותמיו וכו'. עיין במ"מ שנראה מדבריו היכא שהאשה מכחישתו אף שהוא טוען מזויף מ"מ בזו קיום שטרות מדרבנן וזהו דלא כדעת ר' אביגדור כהן הובא בהגהת מרדכי סוף קידושין עיי"ש שהאריך והיינו דס"ל הא דאמרינן בריש גיטין דף ג' ע"א מהתורה לא בעי קיום משום עיגונא אקילו היינו היכא דהבעל אינו לפנינו וטוען מזויף רק אנו חוששין והוא רק דרבנן וכן כתב הרב ר' אביגדור הכהן ג"כ במרדכי הנ"ל רק הא דמתרץ שם בגמרא על הקושיא דאתא הבעל ומערער ופסיל ליה דמידק דייק קשה בממה נפשך אם סברא זו כדאי לדחות ערעור דאורייתא ועקרו חז"ל בשביל זה לדבר תורה א"כ למה לי הא דקאמר מתחילה בשם ר' שמעון בן לקיש דבר תורה עדים החתומים על השטר וכו' דהא עקרו אפילו לדבר תורה ואם סברא זו אינה מספקת לדחות דבר תורה עדיין לא תירץ כלום דמידק דייק דהא כיון דיבוא הבעל ויערער הרי כאן חשש פסול תורה ולכך ס"ל למ"מ היכא דהאשה מכחישו לא הוי פסול דאורייתא וכן בשליח האומר בפה מלא בפני נכתב ובפני נחתם ליכא כאן פסול דאורייתא דהכחשת השליח יותר אלים מהכחשת הבעל דין רק הוא חשש קיום דרבנן ובזה העמידו על דין תורה הואיל דנותנו לה בפני שנים מידק דייק וחזקה זו אלימה לבטל חשש ופיסול דרבנן. ויש לזה קצת ראיה בשמעתין דיכול לומר דף ה' ע"א דפריך בגמרא אי הכי אינו יכול נמי וכתבו התוס' בשם רש"י בד"ה אי הכי יכול נמי וכו' דקאי לס"ד דרבה לית ליה דרבא ולכאורה קשה א"כ קיום חותמיו למה ולפי הנ"ל ניחא דעד כאן ס"ל לרבה דלא חיישינן לקיום עדים היינו היכא דאיכא שליח שיוכל להכחיש הבעל וא"כ מהתורה אין צריך קיום ולמילתא דרבנן לא חששו ולהא לא חיישינן דלמא באותו זמן כשיבוא הבעל לערער לא יהיה השליח כאן להכחישו דרש"י לא חש לזה כמ"ש בדף ב' ע"ב גבי איכא בינייהו דאתיוהו בי תרי ועיי"ש בתוס' בד"ה דאתיוה בי תרי וכו' אבל באינו יכול דאם יבוא הבעל ויערער אין כאן שליח המכחישו הוי חשש איסור דאורייתא אף רבה מודה דחוששין ולכך יתקיים בחותמיו.
אך באמת אין צריכין לדברי המגיד משנה די"ל דאף דס"ל לרמב"ם דאם הבעל טוען מזויף אף דהאשה מכחישו גם בזה מהתורה בעי קיום מ"מ כיון דלולי הבעל יש כאן חזקה דעדים החתומין כמי שנחקרה עדותן וכו' רק דזה אינו מספיק לבטל ערער דבעל הצועק מזויף הוא אמנם בצירוף החזקה של שליח דמידק דייק תרי חזקות מצטרפין לבטל ערעור דבעל אף בעומד הבעל וצוח ודברי הגמרא נכונים דאצטרך לומר הך דר' שמעון בן לקיש והך דמידק דייק ולא קשה מידי.
והנה לדעת הרמב"ם בהלכות עדות דחתימת עדים בשטר הוא מדברי סופרים דמהתורה צ"ל מפיהם ולא מפי כתבם א"כ ודאי לר' מאיר דס"ל עדי חתימה כרתי דוכתב קאי אחתימה א"כ גט שאני משאר שטרות דגזרת הכתוב הוא שיועיל חתימת העדים בגט אף דהוי מפי כתבם ולשיטת ר"מ שפיר קאמר ר' שמעון בן לקיש דבר תורה עדים החתומים בשטר וכו' והיינו בגט דהוי מדאורייתא כשר בחתימת עדים אבל לר' אלעזר דס"ל עדי מסירה כרתי ולשיטת הרי"ף והרמב"ם הפירוש אף ע"מ כרתי ובע"ח לבד מתכשר בדעבד והאי ודאי דלר"א וכתב לה לא קאי רק אכתיבה ולא אחתימה דאי סלקא דעתך דלר"א וכתב קאי או אכתיבה לבד ובעדי מסירה או אכתיבה וחתימה דא"כ מהתורה לבעי לר"א חתימה לשמה ובגמרא גיטין דף ד' ע"א אמרינן דלכך בעי ר"א חתימה לשמה משום מזויף מתוכו ועיין ברשב"א שהוכיח להדיא מהך ראיה דאף לשיטת הרי"ף וכתב לה קאי לר"א על כתיבה לבד ולא אחתימה כלל עיי"ש ברשב"א בריש גיטין וכיון שכן קשה איך מפני תיקון העולם נסמוך על ע"ח לבד בלי ע"מ דהוי מפי כתבם ופסולים מהתורה ועל כרחך צריך לומר דחכמים עשו בזה דמהני תיקון עולם לעקור קידושי תורה על דרך כל המקדש אדעתא דרבנן הוא מקדש. ולפי זה יפה אמר הרמב"ם בהכחשת הבעל דבטל דאף דקיום שטרות דרבנן מ"מ הם אמרו והם אמרו דהא מהתורה בלאו הכי חתימת העדים אינה מועיל כלום רק בשליח המעיד כיון דמהתורה לא בעי קיום הימנהו רבנן הואיל ומידק דייק אבל בליכא שליח הם אמרו והם אמרו ודברי הרמב"ם נכונים ולזה נתכוון הרב בית שמואל בסימן קמ"א ס"ק ע' אלא שקיצר בלשונו והעיקר חסר בדבריו לחלק בין ר"מ לר"א כמ"ש לעיל.
אך באמת הך גופא דנימא דלר' אלעזר מהתורה בעי דוקא עדי מסירה רק דחכמים תקנו עדי חתימה לבד ועקרו לדין תורה צריך תלמוד כי לא מצינו זה בשום מקום ואולי ס"ל לרמב"ם כדעת הרשב"א בהס"ד לשיטת הרי"ף דוכתב לה קאי לר"א בין אכתיבה ובין אחתימה וא"כ גזרת הכתוב הוא דלתכשר בע"ח כמו בע"מ אף דהוי מפי כתבם והא דלא בעינן לר"א חתימה לשמה היינו משום דאף דוכתב קאי אחתימה נמי מ"מ כיון דאפשר לכתוב גיטא בלי חתימה ולסמוך על ע"מ א"כ אין זה מתורף הגט כל כך עד שנאמר דבעי לשמה כיון דאפשר למגזייה וכי בעינן לשמה דוקא הכתיבה דלא סגי בלאו הכי וא"כ הכריתות תולה בה. אח"כ ראיתי ברמב"ן במלחמותיו פרק המגרש דס"ל דלר"א וכתב לה קאי נמי אחתימה ופוסל שלא לשמה כשחתמו עדים בלי ע"מ רק אי חתמו ומסרו לה בפני ע"מ בזה אינו צריך חתימה לשמה ולכך בגט בשליח מוסרו לה בע"מ ליכא כאן חתימה לשמה מהתורה ולזה משני דהוי דרבנן במזויף מתוכו אך זה אי אפשר לומר בדעת הרמב"ם דא"כ כשמוסר לה בפני עצמו וחתמו עדים שלא לשמה יהיה הגט בטל וצ"ע.

תוכן העניינים

בני אהובה על משנה תורה, הלכות גירושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה