בני אהובה על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי יהונתן אייבשיץ
פרק ד · הלכה ג
כיצד כותב על הנייר המחוק וכו'. עיין בב"י בסימן קכ"ד שהביא מחלוקת רש"י ועיטור ותוס' ורא"ש ורשב"א בגט ועדיו על המחק אי בעי עדי מסירה או לא דלדעת התוס' וסייעתו אין דומה נמחק שני פעמים לנמחק פעם אחת וכו' עיי"ש ולי נראה דודאי הא דהם מחולקים בפשט המשנה היינו לדעת הת"ק דפוסל בנייר מחוק ולא סמך כלל אעדי מסירה בזו נחלקו בפשט וכוונתו אבל לפי מה דקי"ל כר' אלעזר דכשר בע"מ ואם כן יכולין לכתוב גט על הנייר ועדים על המחק ויכולין העדים לעשות כן ומתכשר בעדי מסירה א"כ הרי כאן מקום חשש זיוף דהיא תמחוק הגט הכתוב בנייר ותעשה הגט עם העדים על המחק ויהיה הכל נמחק רק פעם אחת ותראיהו ותתגרש בו ותמחוק התנאי שהיה כתוב בנייר ולא תביא ע"מ כלל לבית דין כי לשיטת הב"י בגט ועדים על המחק אין צריך עדי מסירה ועל כרחך צ"ל דמחשש זה לדידן בגט ועדים על המחק צריכה עדי מסירה ולא נחלקו עם רש"י רק לת"ק דס"ל דלא סמכינן אעדי מסירה וליכא במציאות גט על הנייר ועדים על המחק דלא קא חתמי העדים כך כיון דהגט פסול וצ"ל דבשלמא בגט על הנייר ועדים על המחק אף דהגט בא לפנינו כתוב על הנייר וליכא כאן זיוף מ"מ כיון דהיה מקום לזייף אין כאן כריתות עד שיבואו ע"מ ויעידו משא"כ בגט ועדים על המחק כיון דליכא כאן חשש זיוף לשיטת התוס' רק דאולי היה הגט על הנייר א"כ כשתביא רק עדים המעידים שנמסר לה הגט הכתוב על המחק מתכשר דאז לא היה חשש דזיוף ואינה צריכה לע"מ להעיד על הכתוב בגט וכדומה רק די שתברר שקיבלה הגט הכתוב על המחק ומעתה לא היה בידה מעולם לזייף ולזה נתכוון הב"י דאינה צריכה לע"מ.
והנה נראה איפכא לשיטת רש"י והעיטור דבגט על הנייר ועדים על המחק אינה צריכה עדי מסירה כלל דמה יוכל להזדייף יש כאן דאם תמחוק הנייר ויהיה הגט על המחק הא תוצרך להביא ע"מ דלרש"י חוששין שמא נמחק שני פעמים ואם ידעו דלא היה הגט על המחק א"כ לרש"י וסייעתו בגט על הנייר אינה צריכה כלל עדי מסירה וזהו דלא כבית יוסף.