אור ברסלב

בני אהובה על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי יהונתן אייבשיץ

פרק ג · הלכה ח

הלכה ז

סופר שכתב הגט לשמו ולשמה כהלכתו וחתמו העדים שלא לשמה הואיל ומסרו לה בעדים הרי זה גט וכו'. עיין תרומת הדשן שאלה רכ"ח החזיק באותו הגירסא דדעת הרמב"ם דאם החתימו עדים שלא לשמה דכשר אם יש שם עדי מסירה וצ"ל אף דמסיים הרמב"ם לבסוף הרי זה פסול מדבריהם כוונתו רק על דין זה שהיה עד אחד פסול או היה רק עד אחד דזהו פסול מדבריהם דהוא מזויף מתוכו אבל שלא לשמה כיון דעדות מעליא קמסהדי ובחתימה לא בעינן לשמה אין כאן זיוף כלל ועיין בתרומת הדשן שנתן מקום לדברי הרמב"ם אמנם לפי גירסת הספרים שבידינו וכנראה דעת הטור גם בזו דעת רבינו הרמב"ם לפוסלו מדרבנן וצ"ל דאף דרב אשי דאמר רבי יהודה היא ולא מוקי ליה כר' אלעזר דהלכתא כוותיה ש"מ דס"ל דלא מיקרי מזויף מתוכו כשחתמו שלא לשמה כקושיית התוס' בגיטין דף ג' ע"ב בד"ה דתנן אין כותבין וכו' מ"מ מדמספקא לן בדף ה' ע"ב אי רבי יוחנן ס"ל כרבה או כרבא וקשה הא רבי יוחנן ס"ל בדף כ"א וחתמו אתורף קאי א"כ ליכא למימר רבי יהודה היא כמ"ש התוס' בד"ה הנ"ל דף ג' וקשה לרבי יוחנן כתיבה וחתימה למה ועל כרחך צ"ל דהוי מזויף מתוכו וא"כ כוותיה דסתמא דתלמודא פסקינן.
והנה התרומת הדשן הביא בשם אור זרוע גדול דבחתמו עדים שלא לשמה פסול אפילו לר' אלעזר דכתב לה לשמה אכולי מלתא דכתיבי בגט קאי עיי"ש וצ"ל דדעת האו"ז כדעת הגאונים שהביא הרמב"ם דס"ל דמודה ר"א במזויף מתוכו דהוי מזויף ממש ובטל מהתורה כיון דחתמו שלא לשמה וס"ל להאו"ז דמשום מלתא דרבנן לא היו מתקנים לומר בפני נחתם לרבה וגם לא היו אמרינן דף ג' ע"א במסקנא שלא יועיל אם אמרו ידעינן והקשה התרומת הדשן דא"כ איך מכשרינן בגט שחתמו גוים בשמות מובהקין ועיין בחידושי רשב"א בריש גיטין שהאריך בכל זה והתרוה"ד לא ראה חידושי רשב"א וצ"ל דודאי אי חתימי סהדי כשרים א"כ הרי כאן עדות מעליא ושייך לכלל גט דהרי הן מעידין על הגירושין וכיון דשייך לכלל הגט הרי הן בכלל וכתב ומכלל התורף הוא ופסילי שלא לשמה משא"כ כשחותמין גוים אינם בכלל עדות וא"כ כתיבה שלהם כמאן דליתא דאין כתיבה שלהם מועיל לשום דבר ואינו בכלל הגט ולא שייך עליה וכתב שיהיה בעי כתיבה לשמה. ומעתה נראה דהוא הדין בחתום פסול דאינו מענין הגט עֵד שיהיה בטל דלאו בכלל עדות הוא ואינו מענין הגט.
ובזה צדקו דברי הרב המחבר דבסימן קל"א סעיף ו' הביא דעת היש אומרים שאם חתמו שלא לשמה בטל הגט והיינו כדעת האו"ז ובסימן ק"ל סעיף י"ז בעד אחד פסול סתם כרמב"ם הגט פסול ולא בטל ולא הביא דעת היש אומרים ולפי מ"ש ניחא דבחתם פסול עליו על כרחך החשש הוא רק דלמא אתא למיסמך עליה דזהו רק חשש בעלמא עד שבשמות מובהקים בגוים כשר הגט ולכך כתב רק פסול ולא הזכיר הדעת מי שאומר לבעל הגט דלא מסתבר בזה טעמו כלל משא"כ בשלא לשמה דיש לחוש לדעת האו"ז ועיין רשב"א הנ"ל דכתב ג"כ דחתימת גוים כמאן דליתא ונכון הוא והבית שמואל בסימן קל"א ס"ק ז' נתקשה בזה בדעת המחבר ולפי מש"כ ניחא וגם מדברי הב"ש שם בס"ק ו' שהביא דברי תרומת הדשן הנ"ל נראה שנתעלם ממנו חידושי הרשב"א ששם מבואר הכל באר היטב.

תוכן העניינים

בני אהובה על משנה תורה, הלכות גירושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה