בני אהובה על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי יהונתן אייבשיץ
פרק א · הלכה כח
האומר לשנים וכו'. עיין בכ"מ שהקשה על דברי הטור והפרישה הביא בשם מהרש"ל ליישבו דס"ל להטור דסתמא קתני אפי' שהן שולחין הגט ע"י שליח וכיון דאין כותבין יום מסירה לידה יכתבו יום ציווי הבעל אלא ודאי דוקא הבאין ממדינת הים אית ליה קלא עיי"ש ועיין ב"ח והקשה הבית שמואל סימן קכ"ז ס"ק ז' והרש"ך הא הרמב"ם ס"ל בפ"ב הלכה ד' דכותבין גט לאיש והוא מגרש בו בכל עת שירצה ונראה דס"ל להטור בדעת הרמב"ם דודאי הבעל יכול להניח הגט אצלו דהואיל הוא קדמוי פורענתא לא חיישינן ולא גזרו ביה משום חיפוי וגם משום קנוניא ובפרט כיון דלא נפל לא חיישינן לקנוניא כיון דלא אתרע ואי דהיה הפסד פירות לפניך דאין לה פירות רק משעת נתינה והיא תגבה פירות משעת זמן הכתוב בגט מה לנו לחוש להפסדו כיון שרצונו הוא כך לאחר הגט ולתת לה מ"מ אבל במצוה לשלוחו ליתן איך יעלה על דעת שהשליח יעות משפט וימסור לה גט הכתוב מתמול שלשום ולית ליה קלא ויפסיד פירות של בעל אשר לא צוה הבעל וכי מפסידין ממונו של אדם שלא מדעתו וזה ברור ופשוט ולק"מ.
והנה הרב בעל תוס' יו"ט הבין דמה דכתב הטור דהרמב"ם חולק אהרא"ש היינו דס"ל דאפילו בלי שליח הגט כשר שנתאחר בין כתיבה לנתינה ולכך כתב במשנה דגט ישן דאם אין ראיה מהך דברי רמב"ם שהעתיקן הטור מ"מ יש ראיה מהך דגט ישן דלא כתב דנתנה לה ע"י שליח ש"מ דאפילו מידו לידה כשר ולא ידעתי למה החריד כל החרדה הלזה דהא מבואר ברמב"ם הנ"ל דכותבין גט לאיש והוא מגרש בו כל עת שירצה והדברים מבוארים בו דיכול לאחר הגט בין כתיבה לנתינה וכמ"ש לעיל אך דברי הטור מורים דס"ל לרמב"ם דגט מוקדם אין לו תקנה אפילו ע"י שליח ועל זה הקשה הב"י דאין כאן משמעות מהרמב"ם ולכך שגגה יצאה מלפני השליט הלזה במה שכתב פה.