בני אהובה על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי יהונתן אייבשיץ
פרק א · הלכה ח
כתב הגט וכו' שמא יקטום אבל כותב הוא על חרסו של עציץ ונותן לה. מדלא כתב רבינו דיכול ליטול חתיכה מן העציץ וליתן לה ש"מ דס"ל דצריך ליתן לה כל העציץ וכן משמע בגמרא בגיטין דף כ"א ע"ב ונראה הטעם אף לשיטתו דס"ל דבתלוש לא שייך מחוסר קציצה דעציץ נקוב שיש בו זרעים ועפר הנקראים מחובר לקרקע ודאי דבטיל עציץ לגביה ואף הוא כקרקע ונקרא מחובר ולא שמענו דיהיה דבר מחובר בתוך הכלי התלוש והוא כמעט שני הפכים בנושא אחד וא"כ אף הכלי ההוא בטיל לגבי מה שבתוכו ונקרא ג"כ מחובר ולכך צריך ליתן לה כל העציץ ולא חיישינן שמא ישבר חרס ממנו דאינו מפסיד להכלי כמ"ש רש"י והתוס' ובבית שמואל סימן קכ"ד ס"ק י"ב והר"ן נתקשה בדברי רש"י דס"ל דדוקא במחובר חיישינן שמא יקטום ואעפ"כ כתב בגופו של עציץ דלא חיישינן שמא ישבור החרס משמע דאי שבר ליה פסול דלפי מ"ש ניחא דבטל הכלי לגבי זרעים ואיקרי מחובר ולק"מ.