אור ברסלב

בני אהובה על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יהונתן אייבשיץ

פרק כא · הלכה ט

הלכה ד

האשה ששברה כלים בעת שעשתה מלאכתה פטורה ואין זה מן הדין אלא תקנה שאם אין אתה אומר כן אין שלום בתוך הבית וכו'. בירושלמי פרק הכותב מבואר זה הדין כמ"ש המ"מ אמנם שם לא נזכר ששברה בעשתה מלאכה אמנם רבינו שכתב בעת עשותה מלאכה ס"ל דממקומו נלמד דמיירי באופן הזה דקתני התם האשה ששברה כלים מה את עבד לה כשומר שכר או כשומר חנם מסתברא כש"ש ואמרינן דאפילו כש"ח אינה דאם אתה אומר כן אין שלום בית לעולם עכ"ל ואלו שברה כלים מעצמה הרי היא מזיק בידים ואדם מועד לעולם בין שוגג ובין מזיד וכו' ובזה הש"ח והש"ש שוים ודין אחד להם ועל כרחך מיירי ששברה בעוסקה במלאכה ודרך מלאכתה נשבר הכלי וס"ל דדמיא להמעביר חביות ממקום למקום ונשברה דקי"ל שומר שכר ישלם שומר חינם ישבע דהוי כמו אבידה דחייב בה הש"ש ולכך נסתפק הירושלמי כאיזה מהשומרים נחשבת האשה והעלה משום שלום בית פטורה מכל ויפה הוסיף רבינו בלשונו בעת שעשתה מלאכה בתוך הבית והבית שמואל סימן פ' ס"ק כ"ב הרגיש בתוספת זה וכתב כי בירושלמי לא נזכר כן ולפי מ"ש ניחא.
ובזה נראה להבין דגם מהראב"ד ז"ל לא היה הירושלמי הנ"ל בהעלם דבר רק דס"ל דהירושלמי לא פטרה מתשלומין בשביל שלום בית רק דירושלמי חשבה לדין להיות כשומר חינם והיה מגיע לה שבועה וזה שעקרו ממנה השבועה לבל תהא נשבעת הוא משום שלום בית דישביע אותה ויחשבה לנקלה אבל במקום דחייבת ממון מדין לא פטרוה משום שלום בית ולכך הדבר נלמד בירושלמי מענינו דקתני התם מקודם לזה דמן הדין היה במושיב אשה חנונית להשביעה ע"י גלגול שבועה על פלכה ועסתה רק מפני שלום בית תקנו שתהיה פטורה מהשבועה ועלה קתני הך האשה ששברה כלים וכו' ואי התם פטורה אף מתשלומין אין ענינו לכאן דכאן אלו נודע שחייבת לו מן פלכה ועסתה פשיטא שחייבת לשלם אלא ס"ל דשאל בשברה כלים אי כשומר שכר או כש"ח נדונת ורצה מתחילה לומר כש"ש ומסיק דודאי הדין הוא להיותה כש"ח והיינו דתהא נשבעת אך אמרינן אפילו כש"ח אינה ופטורה משבועה דאם את אומר כן להצריכה שבועה אין כאן שלום בית והרי כל שלום בית הוא לפוטרה משבועה ודמיא להך פלכה ועסתה וא"כ ס"ל להראב"ד דהירושלמי ס"ל דנתקל לאו פושע הוא ולכך מדמי ליה לדין שומרין ובשביל שלום בית פטרוה משבועה אבל לדידן דקי"ל נתקל פושע הוא וא"כ לא נפק"מ בדין שומרין ש"ח או ש"ש שניהם חייבים לשלם ואין כאן שבועה כלל וכיון דחייבין ממון לא שייך שלום בית ולכך יצא לדון בדבר חדש דהוי פשיעה בבעלים והיינו ממדרש כתובה נלמוד אנא אפלח ואוקיר ואוזין וכמו שפירש ר"ת שאטרח בעבודת האדמה ובכל עבודה בשדה להביא טרף ולזון אותך וא"כ אין לך שאול לה גדול מזה שהרי הוא משועבד לעבודתה ולזונה ולכך כתב הירושלמי מפני שלום בית ולא כתב טעמו של הראב"ד דבמקום דאין חייב לזונה כגון דאמרה איני ניזונת ואיני עושה וא"כ אין הבעל שאול לה כלל מטעם פשיעה בבעלים חייבת אמנם מטעם הירושלמי לעולם פטורה ולכך לדידן דלדעת הראב"ד דלא שייך בפשיעה שלום בית כלל כתב הטעם משום פשיעה בבעלים ובאמת במקום דליכא מזונות חייבת דלא הוי פשיעה בבעלים כלל ודברי הראב"ד מבוארים וגם דברי רבינו הרמב"ם דס"ל דנתקל לאו פושע הוא כמבואר בחו"מ סימן ד"ש עיי"ש בסמ"ע ובש"ך שכתב להדיא דלא ס"ל להרמב"ם נתקל פושע הוא.

תוכן העניינים

בני אהובה על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה