אור ברסלב

בני אהובה על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יהונתן אייבשיץ

פרק יח · הלכה יג

הלכה י

אבל אם הניח קרקע יכולה היא לעכב עליהן שלא ימכרו ואם מכרו אינה מוציאה מיד הלקוחות וכו'. בשו"ע סימן צ"ג סעיף כ"א הביא מש"כ הטור בחו"מ דהרא"ש ורבינו האי גאון נחלקו אם עכשיו אחר תקנת הגאונים דמטלטלי דיתמי משתעבדי האשה גובה מדמי זבינא או לא עיי"ש וכתבו האחרונים החלקת מחוקק והבית שמואל ס"ק ל"ח דלפי מה שכתב הטור בחו"מ סימן ק"ד וסימן ק"ז דיתומים מחויבים לשלם מדיני דגרמי דהוי מזיק שעבודו של חבירו הוא הדין כאן עיי"ש ולבבי לא כן ידמה דא"כ הוי ליה להטור להביאו פה באה"ע וחילוק של הב"ש דמחלק בין חוב דשעבודא דאורייתא למזונות דרבנן הוא דחוק אמנם נראה לי ברור לחלק דבשלמא התם הקרקע משועבדת לבע"ח ואלו מכרו הבע"ח מאוחר כהאי דסימן ק"ד בחו"מ או היורשים כהאי דסימן ק"ז לישראל או לגוי הציית לדין תורה היה המוקדם מוציא מידו דשעבודא דיליה הוא רק דשם מיירי שמכרו לגוי אשר אינו שומע בקול דת וא"כ פשיטא דהוי מזיק שעבודו של חבירו וגרע יותר משורף שטרו של חבירו דהא קרקע שלו הוא והוא נותנו ביד מציקין לגברא דלא מצי לאשתעוי דינא בהדיה ואין לך מזיק גדול מזה אבל כאן דהשורת הדין נותן דאם מכרו אפילו לישראל דאין לאשה תביעה עליו דלא אלים כחה לתבוע מן משעבדי א"כ מה מזיק שעבודה יש כאן הלא שעבודה לא היה על הקרקע לחלוטין דכל שעבודה היה טרם שנמכר הקרקע אבל כיון שנמכר פקע שעבודה וא"כ מה מזיק יש כאן כיון שנמכר פקע שעבודה והן אמרו דיש לה מזונות והן אמרו דמכרו אינה גובה וא"כ אין כאן מקום לומר דהוי מזיק שעבודו של חבירו ולדבריהם הא דאמרו בגמרא דיתומים שמכרו קרקע מכרו מ"מ צריכן היתומים לשלם מחמת מזיק כל כי האי הוי ליה להגמרא לומר דבר זה בפירוש וברור הוא דהדברים פשוטים כמ"ש.

תוכן העניינים

בני אהובה על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה