בני אהובה על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יהונתן אייבשיץ
פרק יח · הלכה ו
מתה האלמנה יורשי הבעל חייבין בקבורתה ואם נשבעת שבועת אלמנה וכו'. הראב"ד השיג עליו דאף דלא נשבעה מ"מ אין יורשי הבעל חייבין בקבורתה והר"ן הסכים עמו ונראה ראיה לדברי הראב"ד מהא דאמרינן כתובות דף פ"א ע"א בשומרת יבם שמתה דיבם חייב בקבורתה מהא דתנן אלמנה ניזונית מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהן ואין חייבין בקבורתה יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה איזה אלמנה שיש לה שני יורשים הוי אומר זו שומרת יבם ולדעת הרמב"ם קשה מנא ליה דלמא מיירי באלמנה דמתה בלא שבועה דיש לה שני יורשים יורשי הבעל לכתובה ולנדוניא ויורשי אשה לנכסי מלוג ולכך יורשי הבעל חייבין בקבורתה כדינו של הרמב"ם ועל כרחך צריך להיות כדינו של הראב"ד דאינן חייבין בקבורתה דלא נקראו יורשי כתובה כלל דאנן אמרינן דקיבלה כתובתה הואיל ולא נשבעה ולא ירשו מידי ואפשר דגם הרמב"ם מביא ראיה מכאן משום דקשיא ליה קושיית התוס' דף פ"א בד"ה איזה אלמנה דאיך אפשר לפרש יורשיה יורשי כתובתה מיירי בשומרת יבם דהא במתניתין אלמנה ניזונית מנכסי יתומים תנן ולכך מפרש הרמב"ם הא דאמרינן איזה אלמנה שיש לה שני יורשים הוי אומר זו שומרת יבם אין הכוונה על שומרת יבם ביחוד אלא דוגמא בעלמא נקט אלמנה כעין שומרת יבם שיש לה שני יורשים דהיינו כהנ"ל דמתה בלי שבועה ויש לה ב' יורשים והוא בענין זה כעין שומרת יבם וקתני יורשי כתובתה חייבין בקבורתה והוא הדין בשומרת יבם שמתה דיורש היבם הכתובה דחייב בקבורתה ולכך הרמב"ם בפירוש המשניות כתב על משנה זו יורשיה יורשי כתובה חייבין בקבורתה דאם לא נשבעת דיורשי הבעל חייבין בקבורתה והיינו כמו שכתבתי דהוא מפרש דלזה נתכוונה המשנה באמרה יורשיה יורשי כתובתה וכו'.