בני אהובה על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יהונתן אייבשיץ
פרק יח · הלכה ב
כשם שנזונת אחר מותו מנכסיו וכו' ויורשין שמכרו מדור אלמנה לא עשו ולא כלום. הרב בית שמואל סימן צ"ד ס"ק ח' כתב דמשמע הא אם מכר הבעל מועיל המכירה ולשיטת הרמב"ם דס"ל דלכך אין מוציאין מן משועבדים מזון האשה והבנות משום דאינם קצובין א"כ דירה דהוא קצוב גבי ממשעבדי ואפשר לומר דלשון את תהא יתבא בביתי אין לשון מועיל כלל דהוי כאומר ידור פלוני בביתי דאינו מועיל כלל וא"כ החיוב דירה הוא רק מחמת תנאי בי"ד בעלמא ולא מחמת כתיבתו כלל והוי כמתנה על דבר שאין בו ממש דמאי שנא דבר שאינו קצוב דלא מתחייב לרמב"ם רק מתנאי בי"ד מתחייב וגובה רק מבני חורין ומאי שנא מתחייב דבר שאין בו ממש כי דירה הוא דבר שאין בו ממש ומתחייב רק מתנאי בי"ד ואינו מועיל רק לבני חורין ודבר שאין בו ממש גרוע יותר מדבר שאינו קצוב ואם מקבל קנין ומשעבד הבית לדור בו בזה ודאי דגובה ממשעבדי ואין זה ענין להך תנאי כתובה כלל.