אור ברסלב

בני אהובה על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יהונתן אייבשיץ

פרק טז · הלכה כ

הלכה טו

התנתה עמו שתגבה כתובתה מיורשיו בלא שבועה וכו' הרי זו נוטלת מהן בלא שבועה. זהו דעת הרי"ף ז"ל דפסק כסתם משנה דפרק הכותב דף פ"ו דנאמנת מהני לגבי יורשים והא דפסק שמואל דף פ"ז ע"א הלכה כאבא שאול היינו באומר מנכסי או מנכסיא אילין אבל באומר בין ממני בין מיורשי מהני והא דאמרינן דף פ"ח ע"ב ר' שמעון דאמר כל זמן שתובעת כתובתה יורשין משביעין אותה כאבא שאול ס"ל ופליג את"ק דס"ל דנאמנת מהני לגבי יורשים כך הו"א למאי דס"ד דלא הוי ידע לאוקמיה דר"ש באוקימתא אחרינא על כרחך הוה צ"ל דאבא שאול ור"ש ס"ל דאפילו פטרה משבועת היורשים מ"מ צריכה שבועה אבל למסקנא דקאמרינן אלא ר"ש לאפוקי מר' אליעזר ומחלקותו אמרינן דאינו ענין כלל להך דאבא שאול ומחלוקותו ולא איירי ר"ש כלל בהך ענינא דפטרה משבועה כי אם מיירי בדלא פטרה דס"ל לר"א וסייעתו דיכולים היורשים להשביעה אף בלי תביעת כתובה בשבועת אפוטרופס ועל זה פליג ר"ש ואמר דאין כח ביד היורשים להשביעה כי אם בתביעת כתובה אבל בהך מחלוקת דאבא שאול ורבנן לא מיירי והכי מסתבר דמהיכי תיתי לומר תרתי פלוגתא בחד מילתא דר"ש פליג את"ק דאבא שאול ואר' אליעזר וסייעתו דבר זה אין סדר לתנאים לפלוגי בכי האי גוונא ולמתני בכי האי גוונא במתניתין. וכן הרמב"ם בפירוש המשנה כתב להדיא במילתא דר"ש דחולק אר"א וסייעתו וסבר דאינה נשבעת שבועת אפוטרופס כלל אלא בתובעת כתובתה ולא כתב דחולק את"ק דאבא שאול בנתן לה נאמנות על השבועה אי מהני משום דס"ל דלמסקנא לא קאי ר"ש בהך מחלוקת כלל ולפי זה יש לומר דודאי יותר מסתבר לומר במילתא דאבא שאול דס"ל דאפילו נאמנות לא מהני ליתומים כמ"ש התוס' והרא"ש משנאמר כדעת הרי"ף דאבא שאול לא אמר למילתיה רק בכותב מנכסיו ולא בפוטר נגד יתומים להדיא.
איברא צ"ל כך דכדי דלא תקשי לן הלכתא אהלכתא דקי"ל כסתם משנה וקי"ל הלכה כאבא שאול ועל כרחך צ"ל כפירוש הרי"ף דלא אמר אבא שאול בפטרה להדיא מיורשיו ואין כאן סתירה למשנה כלל ולפי זה להס"ד דר' שמעון ס"ל כאבא שאול אמרינן כפי המסתבר דדעת אבא שאול לחלוק אפילו בפטרה בפירוש מיורשיו ולא קשה הא קי"ל כסתם משנה דהוי סתם ואח"כ מחלוקת ואין הלכה כסתם דהא ר"ש פליג וא"כ שפיר מיתוקמיה ר"ש כאבא שאול אבל למסקנא דר"ש לא פליג רק אר' אליעזר וסייעתו דבתרתי ודאי לא יפלוג כמ"ש לעיל אם כן הדרן לדוכתין דקשיא הלכתא אהלכתא ועל כרחך צריך להיות דאבא שאול לא אמר בפוטרה בפירוש מיורשיו ואתי שפיר דברי הרי"ף ורבינו הרמב"ם.
אמנם רבינו חננאל חולק וס"ל דאבא שאול ס"ל אפילו בפטרה בפירוש מיורשיו צריכה לישבע כמ"ש הרא"ש והב"י הביא בשם הריטב"א דדעת ר"ח דלכך לא מהני אפילו פיטור בפירוש דאמרינן דלא פטרה רק משבועת אפטרופס ופוגמת אבל לא משבועת יתומים עיי"ש והנה דברים אלו לכאורה תמוהים דכיון דר"ח משוה דעת אבא שאול ור' שמעון לחדא כאשר פסק באמת הלכה כאבא שאול והלכה כר"ש משום דס"ל תרווייהו בחדא מיתניא וא"כ פטורים הללו שפטרה מה עבידתיה אי דלא תובעת כתובה הא אף בלי פטורים אינם יכולים להשביעה שבועת אפטרופס דהא ר"ש פליג אר' אליעזר וסייעתו ואי בתובעת כתובה הא אמרינן דצריכה שבועה נגד יתומים ומה טיבם של פטורים הללו.
וליכא למימר דדעת רבינו חננאל כדעת השערים דרב אלפס ז"ל דאף לר' שמעון החולק אר' אליעזר וסייעתו הוא דוקא אם הוא עצמו יכול להשביעה שבועת אפטרופס אבל היורשים ס"ל לר"ש דיכולין להשביעה עיי"ש בשערים וא"כ לפי זה יש לומר דהא דס"ל לר"ח דהפטור הוא לשבועת אפטרופס ופוגמת לצדדין קתני דכתב לה פטורים ממני ומיורשי וא"כ ממני כונתו על פוגמת דלשבועת אפוטרופס לפטרה ממנו אין צריך לפיטורים ומיורשי כונתו על שבועת אפטרופס והיינו בדלא תובעת כתובה אבל בתובעת צריכה לישבע בלא"ה שבועת יתומים. אבל ליכא למימר הכי דא"כ הא דקתני לר"ש לא תובעת כתובתה אין היורשים משביעין אותה ואמרינן לאפוקי מר' אליעזר ומחלוקתו במה מיירי אי בדלא פטרה נגד יורשיו הא אמרינן אף לר"ש היורשים משביעין אותה שבועת אפטרופס ואי בדפטרה נגד היורשים מה לאפוקי מר"א ומחלוקתו הא בדפטרה נגד יורשיו אף ר"א ומחלוקתו מודים דפטורה.
ובאמת בדברי רבינו חננאל ז"ל יש לדחוק ולומר דלא ס"ל כשערים דרב אלפס דהיורשים יכולים להשביעה שבועת אפוטרופס לדידן דקי"ל כר' שמעון החולק אר' אליעזר ומחלוקתו וא"כ שפיר אמרינן לא תובעת כתובתה אין היורשין משביעין אותה שבועת אפטרופס ולא קשה א"כ הפטורין למה דיש לומר דהא דפליג ר"ש אר"א ומחלוקותו היינו בטוענין שמא כשאר שבועת אפטרופסים ובזו פוטר ר"ש אשה תחת בעלה דאדעתא דהכי לא נחתי אבל בטוענים ברי אתה גבית משל אבינו אף ר"ש מודה דיש ביד היורשים להשביעה זולת שנתן לה פטורים דמהני אפילו לטענת ברי. אך בשערים דרב אלפס דכתב להדיא החילוק בין פטרה משבועה דאינו יכול להשביעה על שבועת אפטרופס בדלא תבעה הכתובה משא"כ בתבעה הכתובה והאריך לחלק בין מחול לך לאתן לך ובכל זאת העלה דאף לר"ש החולק אר"א וסייעתו מודה דיורשים יכולים להשביעה וא"כ קושיא הנ"ל במקומה עומדת דהך דר"ש דאמרינן דפליג ארבי אליעזר ומחלוקתו איך מתוקם.
וצריכין אנו לומר דס"ל לבעל השערים הא דפרכינן לר' שמעון מסיפא אינה תובעת כתובתה אין היורשים משביעים אותה אין הפירוש כמ"ש רש"י דהוא משנה יתירה דאורחיה דמשנה כך למתני דבר והפוכו וכיון דהך דיורשים משביעין אותה איצטריך להורות לן בתובעת כתובתה כאבא שאול גם היפוך הדבר בזמן שאינה תובעת כתובה אין היורשים משביעין אותה אינו מיותר רק ס"ל דכונת הקושיא היא כך דס"ל כרב האי גאון דאין ביד היורשים להשביעה שבועת אפוטרופס כדתנן במתניתין דף פ"ו הלכה מקבר בעלה וכו' (ב) וא"כ לר"ש דס"ל כל זמן שתובעת כתובה היורשים משביעין אותה בדכתב לה נאמנות וא"כ סיפא דקתני אינה תובעת כתובתה אין היורשים משביעין אותה ג"כ איירי בדכתב לה נאמנות דעליה קאי ועל זה פריך הך סיפא האיך מתוקמא דהא בלא"ה אפילו בלי נאמנות אין ביד היורשים להשביעה שבועת אפטרופס ומה איריא דקתני לה אהך בדכתב לה נאמנות דמלתא דר"ש קאי אהך דכתב לה נאמנות ממני ומיורשי ולזה משני הא דקתני לעיל בהלכה מקבר בעלה וכו' דאין היורשים יכולים להשביעה שבועת אפטרופסים היינו לת"ק ור' אליעזר דס"ל דיש ביד הבעל להשביעה שבועת אפטרופס וא"כ כיון דלא השביעה בחייו על כרחך מחל לה ואין כח יותר ביד היתומים להשביעה אבל ר"ש דס"ל דלא כת"ק ור"א דאין ביד הבעל להשביעה א"כ אין כאן מחילה מבעל וא"כ ביד היורשים להשביעה שבועת אפטרופס זולת דנתן לה נאמנות ואתיא דברי ר"ש שפיר דקאי אכתב לה נאמנות נגד היורשים ובהא בזמן שאינה תובעת כתובתה אין ביד היורשים להשביעה שבועת אפטרופסים דהא נתן לה נאמנות אבל בזמן שתובעת כתובה היורשים משביעין אותה דמשבועת יתומים לא פטרה ואתי שפיר הכל בכתב לה נאמנות דאי לא כתב לה לעולם אפילו באינה תובעת יש ביד היתומים להשביעה שבועת אפטרופס כהנ"ל וכן פסק בעל השערים להדיא דהוא אינו יכול להשביעה שבועת אפטרופסים כר"ש אבל היורשים יכולים להשביעה שבועת אפטרופס זולת בכותב לה נאמנות נגד היורשים דאינה נשבעת רק בתובעת כתובתה צריכה לישבע שבועת יתומים כנ"ל ואתי שפיר.
(ב) אמר המגיה הרב המחבר קיצר כאן קצת מלפרש כונתו דכונתו כך היא דרש"י מפרש אהא דתני במתניתין דף פ"ו הלכה מקבר בעלה וכו' אין היורשין משביעין אותה שבועת אפטרופסים על מה שעבר בחיי הבעל קאי ארישא היכא דפטרה בפירוש לי וליורשי אבל הרא"ש הביא דעת רב האי גאון דס"ל דאיירי שלא פטרה הבעל משבועה אפ"ה אין היורשין משביעין אותה שבועת אפטרופס דכיון דלא השביעה הבעל בחייו מחל לה השבועה עכ"ל ולזה כתב הרב דזה דוקא לר' אליעזר ומחלקותו דהבעל יכול להשביעה בחייו שבועת אפטרופס אבל ר' שמעון דפליג אר"א ומחלקותו וס"ל דאין הבעל יכול להשביע צריך לפטרה בפירוש משבועת אפטרופס נגד היורשים ולא חזר בגמרא מתירוץ הראשון דבתובעת כתובתה יורשים משביעין אותה שבועת יתומים אף שפירש וכתב לה לי וליורשי דס"ל לר"ש כאבא שאול רק דרב פפא הוסיף לתרץ הא דקתני ר"ש במתני' לא תובעת כתובתה אין היורשין משביעין אותה דמיירי על כרחך נמי בכתב לה נאמנות דעל זה הוי קשה לן דהא אפילו בלא נאמנות אין היורשים משביעין אותה שבועת אפטרופס כיון דמחל לה הבעל ועל זה משני רב פפא דאתא לאשמעינן דפליג ר"ש גם את"ק ומחלקותו וס"ל דאין הבעל יכול להשביעה בחייו שבועת אפטרופס ועל כרחך אינה פטורה משבועת אפטרופס נגד היורשים עד שיפטרנה בפירוש.
ויש לדקדק קצת איך אמרינן דהא דפטרה מיורשים היינו משבועת אפטרופס דשבועת פוגמת לא שייך ביתומים דהא אמרינן בתובעת כתובתה צריכה לישבע אף דפטרה מיורשיו וקשיא קושיית הגמרא דף פ"ז וכי ידעה דתהיה אפוטרופא ואפשר לומר כיון דנחתה ליקח פטורים הימנו אפוגמת לקחה אגב גררא פטורים נגד יתומים על אפטרופס דאולי תהיה אפטרופס כמ"ש הרא"ש נגד הבעל גופיה עיי"ש. והיותר נראה דס"ל לבעל השערים דבהא נחלקו תנא דמתניתין ואבא שאול דתנא דמתניתין ס"ל דמשו"ה מהני הפטור לגבי יורשים אפילו משבועת יתומים דאל"כ למה כתב לה ואי לפטרה משבועת אפטרופס מנא ידעה דתהיה אפוטרופא אבל אבא שאול ס"ל דהיא מסקת אדעתא אולי אהיה נעשית אפטרופא ולוקחת פטורים נגד יתומים אבל מ"מ לא פטרה משבועת יתומים בזמן שתובעת כתובה וקושיית הגמרא וכי יודעת דתהיה אפטרופא הוא לתנא דמתניתין החולק על אבא שאול ולדידיה קשיא שפיר דאי סלקא דעתך דמסקית אדעתא א"כ למה מועיל הפטור נגד יתומים בתובעת כתובתה כהנ"ל.
ובהכי ניחא מש"כ בעל השערים אהך דאמר בגמרא שבועה זו מה עבידתא אמר רב יהודה [אמר רב] על אפטרופסית שנעשה בחיי בעלה וכתב הוא ז"ל דליתא דהא קיי"ל דלא כר' אליעזר ומחלוקותו ואין ביד הבעל להשביעה בכך ולכאורה דברים מיותרים יש כאן דמה איריא דלא קי"ל כר"א ומחלוקותו אף אי קיי"ל כר"א אידחי הך מימרא בגמרא דכי ידעה דתהיה נעשית אפטרופסית כמ"ש לעיל ומה צורך לבעל השערים להוסיף טעם לדברי הגמרא אמנם לפי מה שכתבתי ניחא דלאבא שאול דקי"ל כותיה לא קשיא הך וכי ידעה וכו' דלדעתו אף על זה מסקת דעתה ולכך הוצרך לומר דמ"מ אף לדידן ליתא דקי"ל כר' שמעון החולק אר"א ומחלוקותו כמ"ש לעיל ואתי שפיר.
מכל הנ"ל מבואר דדעת השערים וכן דעת רבינו חננאל כפי מה שפירש הריטב"א דבריו דדוקא בפטרה סתמא מיורשיו לא מהני בתובעת כתובה לפטרה משבועת יתומים אבל בפטרה בפירוש משבועת יתומים בכל גוונא מהני והנה הרא"ש הביא דעת התוס' ור"ח כאחד דאם פטרה לגבי יורשים בפירוש דג"כ לא מהני וכן כתב הטור סימן צ"ח וזה לשונו ור"י ור"ח פסקו כאבא שאול דלא מהני כלל לגבי יורשים אפילו פירש לי וליורשי ולזה הסכים אדוני אבי ז"ל וכתב ר"ח דוקא דלא קנו מיניה אבל קנו מיניה אין משביעין וכו' ויש כאן ספק אם גם דעת הרא"ש והטור כדעת בעל השערים והריטב"א דאם פירש בהדיא דפטרה נגד שבועת יתומים דמהני והא דכתב הטור בשם ר"ח דקנין מועיל ולא כתב שאם פירש בהדיא נגד שבועת יתומים דמהני כבר כתב הריטב"א ז"ל דחדא מיניהו נקט בקנין וכ"ש בפטרה בפירש משבועת יתומים דמהני דכל תנאי שבממון תנאו קיים. או יש לומר מדסתם הרא"ש והטור שמע מינה דס"ל דלרבינו חננאל זולת קנין לא מהני פטורים לשבועת יתומים אפילו בפטרה בפירוש ולדעת זו הסכים הרב בית שמואל סימן צ"ח ס"ק י"ג דכתב דיש כאן ג' מחלוקת הרי"ף והריטב"א אליבא דר"ח והרא"ש והטור עיי"ש.
אמנם לבבי לא כן ידמה להרבות במחלוקת בין הפוסקים וראייה מכרעת דהא הרא"ש כתב על דברי ר"ח וכן כתבו התוס' ורב אלפס ז"ל וברור דכונתו על רב אלפס בעל השערים כי הרי"ף בהלכותיו חולק על ר"ח ופוסק דאפילו סתם כשהזכיר מיורשיו פטורה משבועת יתומים כמ"ש הרא"ש גופיה ועל כרחך דקאי על רב אלפס בעל השערים ואלו ברב אלפס בעל השערים מבואר דעתו דלכך לא מהני פיטור דאמרינן דלא פטרה רק משבועת אפטרופס אבל בפטרה בפירוש משבועת יתומים מהני ואי ס"ד דלדעת הרא"ש עקב רוח אחרת עם ר"ח לא הוי ליה לצרפו כאחד ולכתוב וכן דעת רב אלפס כדעת ר"ח רק היה לו להבדיל בין הדבקים. ובטור חו"מ סימן ע"א הביא בשם ר"ח דפטורים לא מהני נגד לקוחות ומשמע הא נגד יתומים מהני וכאן פוסק כאבא שאול כאשר האריכו בזה הב"ח והגידולי תרומה ועיין כנה"ג לחו"מ סי' הנ"ל.
ולכן נראה ברור דדעת רבינו חננאל כהריטב"א וכן דעת הטור בפירוש ר"ח וא"כ אתי שפיר דברי הטור דהא דאמרינן דפטורים סתמא לא מהני זה דוקא איש לגבי אשה דחוששת לשבועת אפטרופס ולכך פטרה אבל לא משבועת יתומים אם תגבה כתובתה אבל בראובן המלוה מעות לשמעון ופטרו משבועה לו וליורשיו מה טיבו לשבועת אפטרופסים פה דהא אין המלוה אפטרופס לנכסי לוה ועל כרחךדפטרו משבועת יתומים והוי ליה כאלו פירש משבועת יתומים וזה פשוט וברור ולכך הטור בחו"מ פסק דנאמנות מהני נגד יתומים אף דכאן הביא דעת ר"ח והרא"ש לבסוף והכי קי"ל וכן הרב רמ"א הביא כאן דעת הרא"ש ובחו"מ סימן ע"א סעיף י"ז לא הגיה כלום על דברי המחבר דנראה לו לחלק בין נאמנות דאשה לנאמנות דבעל חוב ופשוט וברור הוא.
והנה דעת רב נטרונאי גאון דאם נתן לה פטורים בעת מיתה מהני דלא על זה חולק אבא שאול וכתב המרדכי דלא משמע כן משערים דרב אלפס ז"ל וכוונתו ברור דלפי מ"ש לעיל דיש לומר דפטרה רק משבועת אפטרופס א"כ מה מהני אם נותן לה פטורים סמוך למיתתו אנו אמרינן דלא נתכוון רק לפטרה משבועת אפטרופס והבית שמואל סימן צ"ח ס"ק ה' חשב דרב אלפס בשערים ורב אלפס בהלכות שפה אחת ודברים אחדים הם דאינה נשבעת בפטרה מיורשים כסתם מתניתין ולזאת נתקשה בזה דכי יהיה פטורים שנתן לה בשעת מיתה מגרע גרע על כן נכנס בדוחקים לחלק בין כתובה לנכסי צאן ברזל ולפי מה שכתבתי ניחא דרב אלפס בשערים חולק בזה ארב אלפס בהלכות ופשוט הוא.

אבל אם באה לטרוף מנכסים משועבדים לא תטרוף אלא בשבועה וכו'. הש"ך בחו"מ סימן ע"א ס"ק מ"ב האריך להסכים כהראב"ד בהשגתו שאם קדם נאמנות למקח לוקח איהו דאפסיד אנפשיה דכיון דבאים ברשותה דקתני במתניתין פרק הכותב דף פ"ו ע"ב אצל אשה פירשה בתוספתא שמכרה ומשכנה לאחרים א"כ הוא הדין הבאים ברשותו דקתני גבי איש פירושו נמי שמכר ונתן וגם הרמב"ן במלחמותיו נלחץ בזה עיי"ש ולענ"ד נראה דבאין ברשותו מורה דלא נתרוקן רשות הראשון רק השני בא בחריקאו להיות מורשה ולכך פירשו בו אנטלר שהוא בא ברשותו שרשות הראשון קיימת ולכך במוכרת כתובה דקי"ל דלא נתרוקן רשות הראשון ושעבודו של בע"ח ראשון בחזקתו עד שאמרו שביד הראשון למחול דהוא העיקר אשר לו נשתעבד א"כ שפיר מיקרי הלוקח בא ברשותה דרשות הראשון בחזקתו משא"כ במוכר שדהו נתרוקן רשות המוכר לגמרי ואין לו בו שום שיור ויד ולא נקרא בא ברשותו ולכך מפרשינן אנטלר וזה נראה לענ"ד ברור ופשוט.

תוכן העניינים

בני אהובה על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה