בני אהובה על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יהונתן אייבשיץ
פרק טו · הלכה ד
כמה בנים יהיו לו וכו' היה הבן סריס או שהיתה הבת אילונית לא קיים מצוה זו. החלקת מחוקק סימן א' ס"ק ו' מדייק מדקאמר שהיה סריס לא קיים ש"מ שאם אינו סריס רק דלא נשא אשה קיים האב פריה ורביה דאל"כ מה איריא סריס ויפה דייק אלא שלא הבנתי הא דקי"ל היו לו בנים ומתו לא קיים פריה ורביה משום דבעינן לשבת יצרה כמה זמן יהיה למיתה שלהן אם בקטנותם או בגדלותם כמה יהא ימי שני חייהם דהא סופם למות אותם שלא נשאו נשים וא"כ אותם שלא נשאו נשים הוי כהיו לו בנים ומתו דלא קיים פריה ורביה והדרא קושיא לדוכתיה למה נקט סריס.
ואני מסופק אי דוקא מת בחיי האב לא קיים האב פריה ורביה דיש לו ליקח אשה אחרת אבל בהוא חי בחיי האב האב קיים פו"ר דהרי הבן היה יכול ליקח אשה בכל שעה ואם מת לאחר מיתת האב מה היה לו לאב למעבד והוא קמיה שמיא יצא בזה מצות פו"ר ונוטל שכרו שכר מצוה משלם משא"כ סריס שהוא תיכף כלא היה דליכא למימר דאם גידלו האב עד שהוא ראוי להוליד ולקיים שבת נפטר האב דאם הוא המונע מלהוליד האב מה יעשה משא"כ כשמתו בקטנותם דאז לא קיים האב פו"ר דבמסכת יבמות דף ס"ב ע"ב בהא דבני בנים הרי הם כבנים לא משמע בגמרא וברש"י כן דמשמע דאף דנשא הבן אשה לא עלתה לו לאב כשמת הבן עד שהניח זרע אחריו ואם נאמר כמ"ש לעיל דתלוי במת בחייו או לאחר מותו מ"מ לא ידעתי בבת שנשאת לסריס דודאי לא תוליד במה יקיים האב פריה ורביה וכי חיישינן שיגרשה הבעל או שימות ובחלקת מחוקק שם החליט גם בזה דיצא ולדידי צ"ע.