אור ברסלב

בני אהובה על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יהונתן אייבשיץ

פרק ד · הלכה יט

הלכה טז

המקדש בפחות משוה פרוטה וכו'. הרב בבית שמואל סימן ל"א ס"ק ו' הקשה אמה שכתב הרא"ש דאין למקדש לעניין קידושי ודאי אלא מקומו ושעתו ומה שאמרו שמא שוה פרוטה במדי הוא רק חששא בעלמא דהא התוס' במסכת קידושין דף נ"ג ע"ב הוכיחו כפירוש השני של רש"י דהקדושין חלין מיד במקדש במעשר שני בגבולין אע"ג דבאותו מקום אינו שוה פרוטה כיון ששוה פרוטה בירושלים כדמוכ בבכורות ושם מוכח דמקודשת מדאורייתא שהרי הקשה שם בגמ' והרי מעשר דהקפידה תורה לפדות בכסף צורה וקאמר ר' יהודה במזיד קידש ש"מ קידושי דאורייתא נינהו עכ"ל.
ונראה לתרץ דמעשר שני כיון דהוא מצות עשה להעלותו לירושלים א"כ ודאי מעליהו לשם לאכלו כמצותו והרי כאן שוה פרוטה משא"כ בדברים אחרים אין לך אלא מקומו ועוד נראה לי לחלק אם הדבר בעצמו אינו שוה פרוטה או שבעצמותו שוה פרוטה רק איסורא הוא דרביע עליה דאל"כ כל איסורי הנאה דקחשיב במתניתין דקידושין המקדש בערלה וכו' למה ליה למתנייהו הא אינו שוה פרוטה אלא ודאי כיון דבעצמו שוה רק איסורא דרביע עליה הו"א דאקרי כסף לולי דהוא איסורי הנאה והמקדש באיסורי הנאה אינה מקודשת וא"כ במעשר שני כיון דיש היתר לאיסורו ובעצמותו שוה פרוטה מקודשת וצ"ע בסברא זאת כי בתוס' במסכת עבודה זרה דף ס"ב ע"א בד"ה קידש בדמיהן וכו' לא משמע כן עיי"ש.

יראה לי שאם קידש בתבשיל או בירק וכו'. לכאורה יש להרמב"ם ראיה מגמרא דכתובות דף ע"ד המקדש בפחות משוה פרוטה ובעל צריכה הימנה גט דמה איריא ובעל אפילו לא בעל נמי דשמא שוה פרוטה במדי ואין לחלק בין קידושי ודאי לספק כדמשני במסכת קידושין לשמואל אמתניתין קמא דתני בפרוטה ובשוה פרוטה זה אינו בכלל דבריו צריכה ממנו גט דגט בעי מ"מ רק הו"ל למימר צריכה ממנו גט מן התורה להורות על קידושי תורה אבל מאמרו צריכה ממנו גט סתם מוכח דלולי דבעל אינה צריכה ממנו גט ועל כרחך צ"ל דמיירי בגוונא דכתב הרמב"ם שקידשה בירק דליכא למימר ביה שמא שוה פרוטה במדי ולדברי הרמ"ה י"ל דמיירי דקידש בכספא ועיין בלח"מ ובמה שכתבתי לקמן. ולדברי החולקין גם על הרמ"ה יש להמציא דמקדש בפחות משוה פרוטה שאין שייך ביה למימר שמא שוה פרוטה במדי ולא תצריך גט דהיינו כגון שיש לו אצלה מלוה ואמר לה תתקדש לי בהנאת מחילת מלוה דמקודשת ואם אמר לה תתקדש לי בהנאת מחילת מלוה שיש לי אצלך פחות משוה פרוטה והנשאר אין אני מוחל לך כלל א"כ בזה לא שייך שמא שוה פרוטה במדי דאפילו שוה כהנה וכהנה הוא אינו מוחל לה דבר מסוים רק מוחל לה פחות משוה פרוטה ובזה לכו"ע אינה מקודשת כלל ובזה אמרינן דאם בעל אח"כ דצריכה ממנו גט דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות.
אך בין לפי זה ובין להרמב"ם קשה מה פריך בקידושין דף י"ב ע"א לשמואל ממתניתין דתני בפרוטה ובשוה פרוטה הא מתניתין עיקר קידושי כסף קמ"ל דשיעור הכסף שמתקדשת בו הוא פרוטה ואם הוא שוה פשוטה במדי מ"מ כוונת המשנה היא להודיע שיעור הכסף שמתקדשת בו אשה ולולי הנ"ל היינו אומרים מה נפק"מ הא נפל שיעור קידושי אשה בבירא דלעולם היא מקודשת יהיה שוה מה שיהיה דחיישינן שמא שוה פרוטה במדי אבל לפי הנ"ל הא יש מציאות לזה שיעור האמור במתניתין. והלח"מ וכן הרשב"א בחידושיו תירצו על התרצן דניחא ליה לאוקמיה מתניתין בכל מילי אבל עדיין קשה על המקשן מה פריך וצ"ל דקשיא ליה מהא דקתני בפרוטה ובשוה פרוטה וקשיא ליה קושית התוס' דף ב' ד"ה בפרוטה דפרוטה למה לי למתני וצ"ל דקמ"ל דאפילו פרוטה צ"ל אחד משמונה באיסר ולא כסלקא דעתא דרב יוסף דבמטבע אפילו כל דהו ולפי זה אי חיישינן שמא שוה פרוטה במדי א"כ פרוטה שהיא חתיכה קטנה של נחושת דל צורתא מהכא הרי הוא חתיכת נחושת אולי שוה פרוטה במדי או באיי הים ושפיר פריך. ואף דכתב הלח"מ דבפרוטה גופיה כתב הרמ"ה דלא חיישינן שמא שוה פרוטה במדי לא עיין בבדק הבית שכתב דדוקא פחות מחצי שעורה כסף עיי"ש אבל פרוטה דתני במתניתין הוא של נחושת כידוע וזה ודאי חוששין שמא שוה פרוטה במדי דמי גרע נחושת משאר דברים כמו שכתב בבדק הבית ונכון הוא.
אך לפי זה אי אפשר ליישב דברי הרמ"ה במה שכתב אי קידש במילי וכו' אפילו יצא קול שיש עדים שהיה שוה פרוטה חיישינן להו דהא בלאו הכי קי"ל כשמואל דחיישינן שמא שוה פרוטה במדי וליכא למימר כמ"ש הלח"מ דמיירי דקידש בכספא כמ"ש הרמ"ה אמתניתין אע"פ ששלח סבלונות לאחר מכאן קידושין דף נ' דהא לפי פירוש הבדק הבית איירי רמ"ה בקידש בפחות מחצי שעורה דאין בו לקידושין מציאות אע"פ ששוה הרבה עיי"ש. אבל בדברי הרמ"ה שהביא הטור כאן אי אפשר לומר דמיירי בקידש בפחות מחצי שעורה דהא התחיל אי קידש במילי דלא ידעינן אי הוי שוה פרוטה בעת קידושין אי לא אזלינן בתר השתא ואם קידש בפחות מחצי שעורה אין הדבר תלוי ביוקרא וזולא שישתנה בזמן מהזמנים רק הדבר תלוי בכמות ושיעור הכסף אם גדול או קטן בכמותו ואין זה דבר משתנה מהיום למחר וכן קשה מה טיבן של עדים אי היה שוה בשעת קידושין הא אין הדבר תלוי בשוה כלל רק בכמות הדבר וליכא לתרץ דברי רמ"ה דס"ל כהרמב"ם ומיירי בקדשה בירק דהא הב"י סימן ל"א הוכיח מדכתב הרמ"ה דהולד מהשני ולא גירש ראשון כשר א"כ על כרחך ס"ל כר"י דשמא שוה פרוטה במדי הוא רק גזירה דרבנן שמא יבוא אחד ממדי לכאן וא"כ אף דירק אינו מתקיים להוליכה למדי יש לגזור עיי"ש.
ומלבד זאת ג"כ יקשה אי ס"ל כהרמב"ם א"כ בהא דלקמן בקידש ושלח סבלונות מה דחקו להרמ"ה לומר דקידש בכספא לוקמי בקידש בדבר שאינו מתקיים וכו' אלא ש"מ דלית ליה סברת הרמב"ם. ולתרץ קושיא זאת נראה דלדעת ר"י דס"ל דאף בודאי שוה פרוטה במדי מ"מ אין לקידושין מציאות כלל מהדין דאין למקדש אלא מקומו ושעתו רק חכמים אסרוהו מפני מראית עין כמו שכתב הר"ן ולפי"ז אם חזר אחר וקידשה ג"כ בפחות משוה פרוטה אף שהוא מין אחר אין כאן קידושין דאף דיש לומר דאותו מין שוה פרוטה במדי ואולי המין הראשון אינו שוה פרוטה במדי דמה בכך אף ששוה אינו כלום דאין בקידושין אלא מקומו ומה תאמר משום גזירת חכמים מפני מראית עין זהו שייך בראשון ג"כ ומה אולמא האי מהאי וברור דלא חלו קידושין מהשני.
והרב בבית שמואל סימן ל"א ס"ק ח' דכתב דחלו קידושי שני מספק וצריכה ממנו גט חשש לדעת הרמב"ם דס"ל דבאמת חוששין שמא שוה פרוטה במדי וא"כ שפיר י"ל דלמא השני שוה והראשון אינו שוה משא"כ לדעת ר"י לית כאן למיחש למידי. ולפי"ז י"ל דהרמ"ה מיירי כאן בקידשה שני בפחות משוה פרוטה ויש קול בעדים שהיה שוה פרוטה בעת קידושין וא"כ ודאי חוששין לקידושי שני דהמה קידושין דאורייתא ועל זה סובבים והולכים כל דברי רמ"ה בזה במה שכתב אי קידש במילי דלא ידעינן וכו' ומיירי הכל בקידושי שני ודבריו מיוסדים על האי גברא דקידש בכוחלא המוזכר שם בגמרא ושם היה ג"כ עובדא בקידש ראשון ושני רק בעובדא דגמרא מיירי דקידש ראשון בפחות משוה פרוטה ועל זה היו עדיו בצד אסתן והרמ"ה לפי מה דקי"ל כשמואל היפך העניין דקידשה שני בפחות משוה פרוטה ועל קידושין אלו יש עדים בצד אסתן שהיה שוה פרוטה בשעת קידושין ואתי שפיר ולא קשה מידי (ב).
(ב) אמר המגיה אין לתמוה לפירש הרב בדברי הרמ"ה הא לא הוזכר בדברי רמ"ה כלום שקידשה שני אין זה דוחק די"ל דהרמ"ה קאי אדין שכתב לעיל מיניה דאם קידשה ראשון בפחות משוה פרוטה ובא אחר וקידשה אף דלא נתן לה הראשון גט הולד מהשני כשר וע"ז מסיים ואם קידשה השני במילי וכו' ואם יש קול שיש עדים וכו'.

תוכן העניינים

בני אהובה על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה