בני אהובה על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יהונתן אייבשיץ
פרק ד · הלכה יג
אשת איש שפשטה וכו'. הלח"מ תמה על מה שכתב הב"י בסימן י"ז בשם רבינו ירוחם דאם קבלה קידושין מאחר בפני בעלה וגירש השני מותרת לחזור לראשון דהא אמרינן גירש השני אסורה לחזור לראשון דיאמרו החזיר גרושתו משנשאת והוא בגיטין דף פ"ט ע"ב וכבר קדמו רמ"א בדרכי משה להקשות זאת ונראה דרבינו ירוחם לא מיירי באמרה שנתגרשה רק שפשטה ידה וקבלה קידושין מאחר ואמרה שלא נתקדשה לראשון מעולם והרי היא נאמנת מכח אותה חזקה דאין האשה מעיזה פניה בפני בעלה דמאי שנא אם אמרה נתגרשה או שלא נתקדשה לעולם והרב בעל משנה למלך כתב ג"כ סברא זאת היכא דליכא עדי קידושין וכיון דנאמנות א"כ אינה צריכה כלל גט מהראשון ואמרינן דמעולם לא היתה אשתו ומה מחזיר גרושתו שייך כאן ובגמרא דגיטין מיירי בגוונא דאינו נאמנות לומר לא קדשתני וצריכה לפי הקול גט מהראשון והחזקה היא שגירשה הראשון וכיון דצריכה גט שפיר יש לחוש שיאמרו מחזיר גרושתו וכו' אבל במקום שאומרת לא קדשתני והוא בגוונא דנאמנת ואינה צריכה גט כלל מהראשון פשיטא דמותרת לחזור לו ואין כאן חשש והבו דלא לוסיף על גזירת חכמים במה דלא מצינו מבורר בגזירתם.