בן סירא· בן סירא
פרק יד
א אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ לֹא עֲזָבוֹ פִיהוּ, וְלֹא אָבַח עָלָיו דִּין לִבּוֹ.
ב אַשְׁרֵי אִישׁ לֹא חִסַּדְתּוֹ נַפְשׁוֹ, וְלֹא שָׁבְתָה תּוֹחַלְתּוֹ.
ג לְלֵב קָטֹן לֹא נָאוֶה עֹשֶׁר, וּלְאִישׁ רַע עַיִן לֹא נָאוֶה חָרוּץ.
ד מוֹנֵעַ לְנַפְשׁוֹ יִקְבֹּץ לְאַחֵר, וּבְטוֹבָתוֹ יִתְבַּעְבֵּעַ זָר.
ה רַע לְנַפְשׁוֹ לְמִי יֵיטִיב, וְלֹא יִרְאֶה בְּטוֹבָתוֹ.
ו רַע לְנַפְשׁוֹ אֵין רַע מִמֶּנּוּ, וְעִמּוֹ תּשְלוּמַת רָעָתוֹ.
ט בְּעֵין כּוֹשֵׁל מְעַט הוּא חֶלְקוֹ, וְלוֹקֵחַ חֵלֶק רֵעֵהוּ מְאַבֵּד חֶלְקוֹ.
י עַיִן רַע עָיִן תָּעִיט עַל לָחֶם, וּמְהוּמָה עַל שֻלְחָנוֹ.
(י) עַיִן טוֹבָה מַרְבֶּה הַלָּחֶם, וּמַעְיָן יָבֵשׁ יִזַּל מַיִם עַל הַשֻּׁלְחָן.
יא בְּנִי אִם יֵשׁ לְךָ שָׁרֵית נַפְשֶׁךָ, וְאִם יֵשׁ לְךָ הֵיטִיב לָךְ.
יב וּלְאֵל יָדְךָ הִדָּשֵׁן, זְכוֹר כִּי לֹא בִשְׁאוֹל תַּעֲנוּג.
(יב) וְלֹא מָוֶת יִתְמַהְמַהּ, וְחֹק לִשְׁאוֹל לֹא הֻגַּד לָךְ.
יג בְּטֶרֶם תָּמוּת הֵיטִב לְאוֹהֵב, וְהַשִּׂיגַת יָדְךָ תֶּן לוֹ.
יד אַל תִּמְנַע מִטּוֹבַת יוֹם, [וְאַל תִּמְנַע מִטּוֹבָה נַפְשֶׁךָ].
(יד) וּבְהִלֶּקַח אָח אַל תְּעַבֵּר, וַחֲמוּד רֵעַ אַל תַּחְמֹד.
טו הֲלֹא לְאַחֵר תַּעֲזוֹב חֵילֶךָ, וִיגִיעֲךָ לְיוֹדֵי גוֹרָל.
טז תֵּן לְאָח וְחֹנֵן וּפַנֵּק נַפְשֶׁךָ, כִּי אֵין בִּשְׁאוֹל לְבַקֵּשׁ תַּעֲנוּג.
(טז) וְכָל דָּבָר שֶׁיָּפֶה לַעֲשׂוֹת, לִפְנֵי אֱלֹהִים עֲשֶׂה.
יז כָּל הַבָּשָׂר כַּבֶּגֶד יִבְלֶה, וְחֹק עוֹלָם גֹּוֵעַ יִגְוָעוּ.
יח כְּפֶרַח עָלֶה עַל עֵץ רַעֲנָן, שֶׁזֶּה נוֹבֵל וְאַחֵר צוֹמֵחַ.
(יח) כֵּן דּוֹרוֹת בָּשָׂר וָדָם, אֶחַד גֹּוֵעַ וְאֶחַד גּוֹמֵל.
יט כָּל מַעֲשָׂיו רָקוֹב יִרְקָבוּ, וּפֹעַל יָדָיו יִמָּשֵׁךְ אַחֲרָיו.
כ אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ בְּחָכְמָה יֶהְגֶּה, וּבִתְבוּנָה יִשְׁעֶה.
כא הַשָּׂם עַל דְרָכֶיהַ לִבּוֹ, וּבִתְבוּנֹתֶיהַ יִתְבּוֹנָן.
כב לָצֵאת אַחֲרֶיהָ בְחֵקֶר, וְכָל מְבוֹאֶיהָ יְרַצֵּד.
כג הַמַּשְׁקִיף בְּעַד חֲלוֹנָה, וְעַל פְּתָחֶיהָ יְצוֹתֵת.
כד הַחוֹנֶה סְבִיבוֹת בֵּיתָהּ, וְהֵבִיא יְתֵדָיו בְּקִירָהּ.
כה וְנוֹטֶה אָהֳלוֹ עַל יָדָהּ, וְשָׁכַן שֹׁכֶן טוֹב.
כו וְיָשִׂים קִנּוֹ בְעָפְיָהּ, וּבַעֲנָפֶיהָ יִתְלוֹנָן.
כז וְחוֹסֶה בְּצִלָּהּ מֵחֹרֶב, וּבִמְעוֹנוֹתֶיהָ יִשְׁכֹּן.