בן אריה על משנה תורה, הלכות ציצית· הרב זאב בן אריה
פרק א
הלכה ה
בכ"מ. אלא מצוה אחת. נ"ב ע' ספר המצות מצוה י"ד וברמב"ן שם סוף שורש ט':
הלכה ו
כ"מ. וכופלו לשמונה משולשת כו'. נ"ב ע' ב"י או"ח סי' י"א שדעת הרמב"ם דלא כרש"י ע"ש:
הלכה ז
בכ"מ בסופו. ושליש ענף כשרה ואח"כ מתחיל דיבור בפ"ע ונויי תכלת כו'. נ"ב כל זה הוא דיבור א' וכל זה הוא לשון רש"י ז"ל:
הלכה י
בכ"מ. וצריך ליישב דמשום דר"ש מפיק לאוקמינהו כו'. נ"ב צ"ל דמשום דרשא מפיק לאוקמינהו כו':
הלכה יא
בכ"מ. דהא מצות לאו ליהנות נתנו כו'. נ"ב כאן יש לפסול אף משום דאסור בהנאה ומשום דבעינן שלהם ע' סוכה:
הלכה יד
כ"מ. מכשר רב משום דקסבר פסיקתן זו היא עשייתן. נ"ב והכי משמע מדאמרינן בגמרא וסבר שמואל לא אמרינן פסיקתן זו היא עשייתן והא כו' כן צ"ל וכן הוא בב"י בסימן י"א בד"ה והרמב"ם כתב כו' תלה כו':