פרק כג · אות יג
יג וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים (במדבר לה, יא), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים כה, ח): טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ. (תהלים כה, ו): זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ, אָמַר דָּוִד רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִלּוּלֵי חֲסָדֶיךָ שֶׁקָּדְמוּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא הָיָה לוֹ עֲמִידָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, יז): כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת. וְלֹא עָשִׂיתָ לוֹ כֵן אֶלָּא הוֹצֵאתָ אוֹתוֹ מִגַּן עֵדֶן וְחָיָה תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שָׁנָה, וְאַחַר כָּךְ מֵת. מֶה עָשִׂיתָ לוֹ, גֵּרַשְׁתָּ אוֹתוֹ מִגַּן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, כד): וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם. וְלָמָּה נִתְגָּרֵשׁ עַל שֶׁהֵבִיא מִיתָה עַל הַדּוֹרוֹת וְהָיָה חַיָּב לָמוּת מִיָּד, אֶלָּא שֶׁרִחַמְתָּ עָלָיו וְגֵרַשְׁתּוֹ, כְּדֶרֶךְ הָרוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה שֶׁגּוֹלֶה מִמְּקוֹמוֹ לְעָרֵי מִקְלָט, לְכָךְ נֶאֱמַר: זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ וגו', כֵּיוָן שֶׁעָמַד משֶׁה וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים, אָמַר משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זֶה שֶׁהָרַג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה בַּצָּפוֹן אוֹ בַּדָּרוֹם, מִנַּיִן יוֹדֵעַ הֵיכָן עָרֵי מִקְלָט שֶׁיְהֵא בּוֹרֵחַ לְשָׁם, אָמַר לוֹ (דברים יט, ג): תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ, תְּכַוֵּן לְךָ הַדֶּרֶךְ שֶׁלֹא יִהְיוּ טוֹעִים וְיִמְצָא אוֹתוֹ גּוֹאֵל הַדָּם וְיַהַרְגֵּהוּ (דברים יט, ו): וְלוֹ אֵין מִשְׁפַּט מָוֶת. עוֹד אָמַר לוֹ, הֵיאַךְ, אָמַר לוֹ הַעֲמֵד לָהֶם אִיסְטְלָיוֹת מְכֻוָּנוֹת לְעָרֵי מִקְלָט, שֶׁיְהֵא יוֹדֵעַ לֵילֵךְ שָׁם, וּבְכָל אִיסְטְלָיוֹת רְשֹׁם עָלֶיהָ רוֹצֵחַ לְעָרֵי מִקְלָט, שֶׁנֶּאֱמַר תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ. לְכָךְ אָמַר דָּוִד: טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ. אִם לְרוֹצְחָנִין עֲשֵׂה שְׁבִיל וְדֶרֶךְ שֶׁיִּבְרְחוּ וְיִנָּצְלוּ, לַצַּדִּיקִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, (תהלים כה, ט): יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ. (במדבר לה, יא): וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה, וְלֹא בְזָדוֹן, וְאִם יַהֲרֹג בְּזָדוֹן וְיֹאמַר בִּשְׁגָגָה הָרַגְתִּי וִיהֵא בּוֹרֵחַ לְעָרֵי מִקְלָט, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲפִלּוּ בּוֹרֵחַ וְנִכְנַס בַּמִּזְבֵּחַ שֶׁלִּי הִרְגּוּ אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא, יד): וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וגו', וּמִי הָיָה זֶה שֶׁבָּרַח לַמִּזְבֵּחַ וְנֶהֱרַג, יוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ב, כח): וְהַשְּׁמֻעָה בָּאָה עַד יוֹאָב וגו' אֶל אֹהֶל ה', וְאוֹמֵר (שמואל ב כג, ח): תַּחְכְּמֹנִי רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁי, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וגו', שֶׁהָלַךְ וְהֶחֱזִיק בְּקֶרֶן הַמִּזְבֵּחַ. אֶלָּא אָמַר הֲרוּגֵי בֵּית דִּין אֵין נִקְבָּרִין בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתֵיהֶם אֶלָּא הֵם לְעַצְמָן, מוּטָב לִי שֶׁאָמוּת כָּאן וְאֶקָּבֵר בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתַי (מלכים א ב, ל לא): וַיָּשֶׁב בְּנָיָהוּ אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר כֹּה דִּבֶּר יוֹאָב וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר וּפְגַע בּוֹ וּקְבַרְתּוֹ וַהֲסִירֹתָ דְּמֵי חִנָּם אֲשֶׁר שָׁפַךְ יוֹאָב מֵעָלַי וּמֵעַל בֵּית אָבִי, וְלָמָּה נֶהֱרַג, שֶׁכֵּן צִוָּהוּ דָּוִד אָבִיו (מלכים א ב, ה): וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר וַיַּהַרְגֵּם. מֶה עָשָׂה לוֹ אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁכָּתַב דָּוִד לְיוֹאָב (שמואל ב יא, טו): הָבוּ אֶת אוּרִיָּה אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה וְשַׁבְתֶּם מֵאַחֲרָיו וְנִכָּה וָמֵת, עָשָׂה כָּךְ וְנֶהֱרַג, נִתְקַבְּצוּ כָּל רָאשֵׁי הַחַיָּלִים עַל יוֹאָב לְהָרְגוֹ, שֶׁהָיָה רֹאשׁ הַגִּבּוֹרִים, שֶׁכָּךְ כְּתִיב בּוֹ (שמואל ב כג, לט): אוּרִיָּה הַחִתִּי כֹּל שְׁלשִׁים וְשִׁבְעָה, הֶרְאָה לָהֶם אֶת הַכְּתָב, לְפִיכָךְ כְּתִיב אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה אֲשֶׁר עָשָׂה וגו', הָיוּ סְבוּרִין כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁדָּוִד צִוָּהוּ לְהָרְגוֹ, שֶׁהָיָה אַבְנֵר בֶּן דּוֹדוֹ שֶׁל שָׁאוּל, לְפִיכָךְ כְּתִיב (שמואל ב ג, כט): וְאַל יִכָּרֵת מִבֵּית יוֹאָב זָב וּמְצֹרָע. עָמַד דָּוִד וְקִלֵּל אֶת יוֹאָב וְיָדְעוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא הָיָה מִדָּוִד, וְנִתְפַּיְסוּ. וְצִוָּה לִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ שֶׁיַּהֲרֹג אוֹתוֹ, שֶׁהָיָה יוֹאָב בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל דָּוִד וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לַהֲבִיאוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כֵּיוָן שֶׁבִּקֵּשׁ שְׁלֹמֹה לַהֲרֹג אוֹתוֹ אָמַר יוֹאָב לִבְנָיָהוּ לֵךְ אֱמֹר לִשְׁלֹמֹה אַל תְּדִינֵנִי בִּשְׁנֵי דִינִין, אִם תַּהַרְגֵנִי טֹל מֵעָלַי הַקְּלָלוֹת שֶׁקִּלְּלַנִי דָּוִד אָבִיךָ, אִם לָאו הַנַּח אוֹתִי בַּקְּלָלוֹת. מִיָּד וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר וּפְגַע בּוֹ וּקְבַרְתּוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה כָּל הַקְּלָלוֹת שֶׁקִּלֵּל דָּוִד אֶת יוֹאָב נִתְקַיְּמוּ בְּזַרְעוֹ שֶׁל דָּוִד, זָב, מֵרְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יב, יח): וְהַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם הִתְאַמֵּץ לַעֲלוֹת הַמֶּרְכָּבָה, וּכְתִיב בְּזָב (ויקרא טו, ט): וְכָל הַמֶּרְכָּב אֲשֶׁר יִרְכַּב עָלָיו הַזָּב יִטְמָא. מְצֹרָע, מֵעֻזִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב כו, כא): וַיְהִי עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ מְצֹרָע עַד יוֹם מוֹתוֹ וַיֵּשֶׁב בֵּית הַחָפְשִׁית. וּמַחֲזִיק בַּפֶּלֶךְ, מֵאָסָא, דִּכְתִיב (מלכים א טו, כג): רַק לְעֵת זִקְנָתוֹ חָלָה אֶת רַגְלָיו, שֶׁאֲחָזַתּוּ פֹּלַאגְרָה. (שמואל ב ג, כט): וְנֹפֵל בַּחֶרֶב, מִיֹּאשִׁיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לה, כג): וַיֹּרוּ הַיֹּרִים לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ, וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב נָעֲצוּ בוֹ לוּלְיָנוֹת שֶׁל בַּרְזֶל עַד שֶׁעֲשָׂאוּהוּ כִּכְבָרָה. וַחֲסַר לָחֶם, מִיְּהוֹיָכִין, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב כה, ל): וַאֲרֻחָתוֹ אֲרֻחַת תָּמִיד נִתְּנָה לּוֹ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ כֹּל יְמֵי חַיָּו, מִשֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אֱוִיל מְרֹדַךְ, אַתְּ מוֹצֵא כָּל זְמַן שֶׁהָיָה יְהוֹיָדָע קַיָּם הָיָה יוֹאָשׁ עוֹשֶׂה רְצוֹן בּוֹרְאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יב, ג): וַיַּעַשׂ יְהוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' כָּל יָמָיו אֲשֶׁר הוֹרָהוּ יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן (דברי הימים ב כד, יז): וְאַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדָע בָּאוּ שָׂרֵי יְהוּדָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ, אָז שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם, שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֱלוֹהַּ. לְפִיכָךְ (דברי הימים ב כד, כד): וְאֶת יוֹאָשׁ עָשׂוּ שְׁפָטִים. וּמִפְּנֵי מָה נֶהֱרַג אַבְנֵר, מִפְּנֵי שֶׁעָשָׂה דָּמָן שֶׁל נְעָרִים שְׂחֹק, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ב, יד): וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל יוֹאָב יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ וגו', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר עַל שֶׁהִקְדִּים שְׁמוֹ לִשְׁמוֹ שֶׁל דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ג, יב): וַיִּשְׁלַח אַבְנֵר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד תַּחְתָּו לֵאמֹר לְמִי אָרֶץ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עַל שֶׁלֹא הִנִּיחַ לְשָׁאוּל לְהִתְפַּיֵּס מִדָּוִד, וְהָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בְּנוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים וְלֹא מִחָה.