פרק כב · אות ב
ב נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּךָ (במדבר לא, ב), רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִלּוּ הָיָה רוֹצֶה משֶׁה לִחְיוֹת כַּמָּה שָׁנִים הָיָה חַי, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נְקֹם וְאַחַר תֵּאָסֵף, תָּלָה הַכָּתוּב מִיתָתוֹ בְּמִדְיָן, אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ שִׁבְחוֹ שֶׁל משֶׁה, אָמַר בִּשְׁבִיל שֶׁאֶחְיֶה יְעַכֵּב נִקְמַת יִשְׂרָאֵל, מִיָּד (במדבר לא, ג): וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא, אֲנָשִׁים, צַדִּיקִים. וּלְהַלָּן (שמות יז, ט): בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים, וְכֵן (איוב ד, יג): בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים. (במדבר לא, ג): לָתֵת נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר: נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמשֶׁה אָמַר: נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהֶם אֵינוֹ אֶלָּא דִּיקוֹ שֶׁלָּכֶם, שֶׁגָּרְמוּ לִי לְהַזִּיק אֶתְכֶם, אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אִם הָיִינוּ עֲרֵלִים, אוֹ עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אוֹ כּוֹפְרֵי מִצְווֹת, לֹא הָיוּ שׂוֹנְאִין אוֹתָנוּ וְאֵינָן רוֹדְפִין אַחֲרֵינוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל תּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ, הִלְכָּךְ הַנְּקָמָה שֶׁלְּךָ לָתֵת נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן.