אור ברסלב
במדבר רבה פרק כ › אות כא

במדבר רבה

פרק כ · אות כא

אות כ

כא וַיִּשָֹּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר (במדבר כד, ג), הֲלָכָה מִי שֶׁאָכַל וְלֹא נָטַל יָדָיו מַה יְּהֵא חַיָּב, שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ נְטִילַת יָדַיִם לִפְנֵי הַמָּזוֹן רְשׁוּת, לְאַחַר הַמָּזוֹן חוֹבָה, מַעֲשֶׂה בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה בְּחֶנְוָנִי אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל בָּשָׂר טָהוֹר וּבְשַׂר חֲזִיר וּמוֹכֵר, שֶׁלֹא יַרְגִּישׁוּ בּוֹ שֶׁהוּא יְהוּדִי, וְכֵן הָיָה מִנְהָגוֹ כָּל מִי שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּת שֶׁלּוֹ וְלֹא נָטַל יָדָיו, יוֹדֵעַ שֶׁהוּא עוֹבֵד כּוֹכָבִים וְנוֹתֵן לְפָנָיו בְּשַׂר חֲזִיר, וְכָל מִי שֶׁנָּטַל יָדָיו וּמְבָרֵךְ יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל וּמַאֲכִילוֹ בָּשָׂר טָהוֹר, פַּעַם אַחַת נִכְנַס יְהוּדִי לֶאֱכֹל שָׁם וְלֹא נָטַל יָדָיו וְהָיָה סָבוּר שֶׁהוּא עוֹבֵד כּוֹכָבִים, נָתַן לְפָנָיו בְּשַׂר חֲזִיר אָכַל וְלֹא בֵּרַךְ, בָּא לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן עַל הַפַּת וְעַל הַבָּשָׂר אָמַר לוֹ יֵשׁ לִי עָלֶיךָ כָּךְ וְכָךְ, מִן הַבָּשָׂר שֶׁאָכַלְתָּ שֶׁחֲתִיכָה עוֹלָה עֲשָׂרָה מָנֶה, אָמַר לוֹ אֶתְמוֹל אָכַלְתִּי אוֹתָהּ בִּשְׁמוֹנָה וְהַיּוֹם אַתָּה רוֹצֶה לִטֹּל מִמֶּנִּי עֲשָׂרָה. אָמַר לוֹ זוֹ שֶׁאָכַלְתָּ שֶׁל חֲזִיר הִיא, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ כָּךְ עָמְדוּ שַׂעֲרוֹתָיו, נִבְהַל וְנֶחְפַּז, אָמַר לוֹ בְּצִנְעָה יְהוּדִי אֲנִי וְנָתַתָּ לִי בְּשַׂר חֲזִיר, אָמַר לוֹ תִּפַּח רוּחֲךָ שֶׁכְּשֶׁרָאִיתִי שֶׁאָכַלְתָּ בְּלֹא נְטִילַת יָדַיִם וּבְלֹא בְּרָכָה, הָיִיתִי סָבוּר שֶׁאַתָּה עוֹבֵד כּוֹכָבִים. מִיכָּן שָׁנוּ חֲכָמִים מַיִם רִאשׁוֹנִים הֶאֱכִילוּ בְּשַׂר חֲזִיר, אַחֲרוֹנִים הָרְגוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ, מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁאָכַל קִטְנִית וְלֹא נָטַל יָדָיו וְיָרַד לַשּׁוּק וְיָדָיו מְטֻנָּפוֹת מִן הַקִּטְנִית, רָאָה אוֹתוֹ חֲבֵרוֹ הָלַךְ וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ אוֹמֵר לִיךְ בַּעֲלִיךְ סִימָן שֶׁאָכַל עַכְשָׁו קִטְנִית שַׁגְרִי לוֹ אוֹתָה טַבַּעַת, נָתְנָה לוֹ. אַחַר שָׁעָה בָּא בַּעְלָהּ אָמַר לָהּ הֵיכָן הַטַּבַּעַת, אָמְרָה לוֹ בָּא פְּלוֹנִי בְּסִימָנִין שֶׁלְּךָ וּנְתַתִּיהָ לוֹ, נִתְמַלֵּא עָלֶיהָ חֵמָה וַהֲרָגָהּ. לְפִיכָךְ כָּל שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל יָדָיו לְאַחַר הַמָּזוֹן כְּהוֹרֵג נֶפֶשׁ, וּלְכָךְ הִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּמִצְוָה קַלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, מז): כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם, אֲפִלּוּ דְּבַר מִצְוָה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָהּ רֵקָה וְקַלָּה, בָּהּ חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל אִם שְׁמַרְתֶּם מִצְווֹתַי, אֲנִי מַפִּיל שׂוֹנְאֵיכֶם לִפְנֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פא, יד טו): לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי, כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה בִּלְעָם הֵיאַךְ מְשַׁמְּרִים יִשְׂרָאֵל הַמִּצְווֹת הַקַּלּוֹת, אָמַר מִי יוּכַל לְקַלֵּל אֶת אֵלּוּ שֶׁשּׁוֹמְרִים מִצְוֹתָיו וּשְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כג, כא): ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ. הַמְקַלְּלָם כְּאִלּוּ מְקַלֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁשְּׁמוֹ מְעֹרָב בִּשְׁמָן. הִתְחִיל הוֹפֵךְ לִמְשָׁלִים (במדבר כג, ז יח): וַיִּשָֹּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כז, יד): מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וגו', כְּשֶׁבָּא בִּלְעָם לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, עִקֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת לְשׁוֹנוֹ וְהִתְחִיל לְבָרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, ו): וְלֹא אָבָה ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ ה' וגו', נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֹּחַ בְּקוֹלוֹ וְקוֹלוֹ הָלַךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ הָאֻמּוֹת שֶׁהוּא מְבָרְכָן, מִנַּיִן, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר כְּתִיב לְהַלָּן (דברים ה, יט): קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף, שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְכָאן כְּתִיב: מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וגו', שֶׁאָמַר לוֹ (במדבר כד, יד): לְכָה אִיעָצְךָ, וְהָרַג עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל, יֵשׁ קְלָלָה כָּזוֹ.

תוכן העניינים

במדבר רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה