פרק כ · אות ב
ב וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר, מָה רָאָה, רָאָה בַּפֻּרְעָנוּת שֶׁעֲתִידָה לָבוֹא עַל יִשְׂרָאֵל מִכָּל שׂוֹנְאָיו, שֶׁכֻּלָּם הָיוּ בָּאִים בְּמִלְחָמוֹת וּבְשִׁעְבּוּד שֶׁהֵן יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהֶן, וְזֶה כְּאָדָם שֶׁמּוֹצִיא דָּבָר וְעוֹקֵר אֻמָּה שְׁלֵמָה. וַיַּרְא בָּלָק, נוֹחַ לָרְשָׁעִים שֶׁיִּהְיוּ סוּמִין, שֶׁעֵינֵיהֶם מְבִיאִין רָעָה לָעוֹלָם, בְּדוֹר הַמַּבּוּל כְּתִיב (בראשית ו, ב): וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים, וּכְתִיב (בראשית ט, כב): וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן, וּכְתִיב (בראשית יב, טו): וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה, וְכֵן כֻּלָּם, וְכָאן וַיַּרְא בָּלָק. וַיַּרְא בָּלָק מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהוֹשִׁיב שׁוֹמְרִים לְשָׁמְרוֹ מִן הַגַּיִּס, וְהָיָה בָּטוּחַ עֲלֵיהֶם שֶׁהָיוּ גִּבּוֹרִים, עָבַר הַגַּיִּס וַהֲרָגָן, וְהָיָה מְרַתֵּת עַל עַצְמוֹ. וְכֵן בָּלָק רָאָה מֶה עָשׂוּ בְּסִיחוֹן וְעוֹג שֶׁהָיָה מַעֲלֶה עֲלֵיהֶן שָׂכָר לְשָׁמְרוֹ, וְנִתְיָרֵא מֵעַצְמוֹ. וְעוֹד שֶׁרָאָה נִסִּים שֶׁל נַחֲלֵי אַרְנוֹן.