פרק יט · אות יט
יט קַח אֶת אַהֲרֹן, וְהַפְשֵׁט (במדבר כ, כה כו), אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי אַתְּ מְנַחֲמוֹ שֶׁהוּא מוֹרִישׁ כִּתְרוֹ לְבָנָיו מַה שֶּׁאֵין אַתָּה מוֹרִישׁ לְבָנֶיךָ. (במדבר כ, כח): וַיַּפְשֵׁט משֶׁה אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וַיַלְבֵּשׁ אֹתָם, וַהֲלוֹא אִם יֵצֵא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה חוּץ מֵהַר הַבַּיִת סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, שֶׁהֵם צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁבַּלָּשׁוֹן שֶׁקֵּרְבוֹ לַכְּהֻנָּה וְאָמַר לוֹ (ויקרא ח, ב): קַח אֶת אַהֲרֹן, בּוֹ בַּלָּשׁוֹן אָמַר לוֹ לַעֲלוֹת הָהָר (במדבר כ, כז): וַיַּעַשׂ משֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ גְּזֵרָה רָעָה עַל אַהֲרֹן, לֹא עִכֵּב.