פרק יט · אות יד
יד הֵמָּה מֵי מְרִיבָה (במדבר כ, יג), מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁמִּקֶּדֶם הָיָה מְתֻקָּן שֶׁיֵּעָנֵשׁ משֶׁה עַל הַמַּיִם, רְאֵה מַה כְּתִיב (בראשית יד, ז): וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ וַיַּכּוּ אֶת כָּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי וְגַם אֶת הָאֱמֹרִי הַיּשֵׁב בְּחַצְצֹן תָּמָר, עֵין מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל משֶׁה. הֵמָּה מֵי מְרִיבָה, מָשָׁל לְבֶן מְלָכִים שֶׁנָּטַל אֶבֶן וְסִמֵּא אֶת עֵינוֹ, וְהָיָה אָבִיו אוֹמֵר עַל כָּל אֶבֶן זֶהוּ שֶׁסִּמֵּא עֵינוֹ שֶׁל בְּנִי, לְכָךְ נֶאֱמַר: הֵמָּה מֵי מְרִיבָה.