פרק יט · אות יא
יא יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי וגו', זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת ח, יד): יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים אָמַרְתִּי שֶׁגַּם זֶה הָבֶל. אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁקִּלֵּל אֶת הַנָּחָשׁ וְאָמַר לוֹ (בראשית ג, יד): אָרוּר אַתָּה וגו', לֹא הִנִּיחוֹ לִטְעֹן כְּלוּם, שֶׁהָיָה לַנָּחָשׁ לוֹמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה אָמַרְתָּ לְאָדָם לֹא תֹאכַל, וַאֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ אֱכֹל, לָמָּה אַתָּה מְקַלְּלֵנִי, לֹא הִנִּיחוֹ לִטְעֹן כְּלוּם, וְאַהֲרֹן הָיָה לוֹ לוֹמַר לֹא עָבַרְתִּי עַל דְבָרֶיךָ לָמָּה אֲנִי מֵת.